אהרן שמי נולד ב-29 במאי 1926 בחיפה, בנם של רבקה והצייר מנחם שמי. לצד לימודיו החל לעבוד בחקלאות, תחום אותו אהב ובו שאף לעסוק גם בעתיד. כמו כן עסק בציור קריקטורות, בכתיבת שירים ובנגינה בכינור. ב-1945 הצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בקיבוץנען והשתתף בפעולות חבלה כנגד הבריטים, בהם פיצוץ גשר עזה בליל הגשרים שלאחריה נאסר בשבת השחורה ונשלח לרפיח. הוא סיים קורס מפקדים והוסמך כמפקד מחלקה בפלמ"ח. שמי הדריך בבית הערבה ובקורסי חבלנים. הוא נפצע פעמיים, בין היתר נחלץ מהתהפכות ג'יפ בוער, וחזר להכשרה לאחר שהחלים. בסיום ההכשרה עלה להתיישבות בקיבוץ חוקוק ונהיה חבר הקיבוץ.
שתי פעולות חבלה בכביש ירושלים-יריחו (לילה אחרי לילה) כדי למנוע תגבור כוחות הלגיון בירושלים מכוון יריחו. הפעולה בוצעה כאשר כל השטח משני צדי הכביש הוחזק בידי הלגיון הערבי.
התקפה שנכשלה על מתחמי בית החולים הנוצרי אוגוסטה ויקטוריה לאחר שמרגמת הדוידקה שסייעה לכוחות התפוצצה.
לאחר ההפוגה הראשונה נתמנה לקצין מבצעים גדודי וסמג"ד[1]. בחודש אוקטובר, במסגרת מבצע ההר, הוא תכנן את הקרב בהרי יהודה בו נכבש השביל המוליך לכפר עציון. עם נסיגת הערבים בקרב זה, נהרג שמי כאשר פלוגתו התארגנה להגנת "המשלט המשותף" שממזרח לבית שמש, כתוצאה מפגיעת כדור בודד. גופתו הובאה בארון מבית שמש לבית החולים הקדמי של הפלמ"ח במנזר גבירתנו של ארון הברית בקריית יערים, ולאחר שהוריו הוזמנו להיפרד ממנו, קברו אותו בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים.
הסופר יורם קניוק מספר שגופתו הובאה לכנסייה באבו גוש ואביו צייר את פניו: "שעה ארוכה צייר את פניו של בנו המת ושריר לא נע על פניו. הוא היה מרוכז כאילו מת בעצמו תחת בנו יפה התואר"[2].
"חברים מספרים על ג'ימי"
לוח הזיכרון לג'ימי באנדרטה שעיצב וביצע אביו בבית הקברות בקרית ענבים
בשנת 1952 הוציאו הוריו את ספר ההנצחה "חברים מספרים על ג'ימי"[3], בו נאספו חלק ממכתביו וחבריו העלו את דמותו בסיפורים מימי הפלמ"ח וקרבות מלחמת העצמאות. בספר נמצאים גם מספר שירים שכתב תוך כדי הקרבות, שעוסקים בעיקר בהגות פילוסופית ולא בחוויות הקרבות עצמם. את שיריו נהג להחביא בתחתית הקיטבג הכחול שלו, אך משזה אבד, אבדו גם רוב שיריו.
"חברים מספרים על ג'ימי" נחשב לספר ההנצחה הראשון שהוצא במדינת ישראל ונודעה לו השפעה רבה על בני הנוער של שנות החמישים והשישים, בתארו את דמות הצבר הגיבור. חלקים ממנו הוקראו לרוב בתנועות הנוער ובטקסי יום הזיכרון, ומאוחר יותר הוכנסו גם למקראות הספרות של בתי הספר. ספר זה זכור לרבים שגדלו בארץ באותה התקופה. העיתונאיאמנון דנקנר אף הגדירו כ"ספר שעיצב דור"[4]. ב-1970 העלה תיאטרון "הבימה" הצגה על בסיס הספר. בתפקיד הראשי שיחק יאיר רובין כג'ימי, ובתפקיד אמו שיחקה חנה רובינא[5].
הנצחה
בסוף שנות החמישים נקרא בית הספר הממלכתי בבית שמש על שם אהרן שמי (ג'ימי)[6].
לקריאה נוספת
חברים מספרים על ג'ימי, הוצאת אריאל, 2000 (הוצאה מחודשת)
משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 218–232
