אדווין דיקין (באנגלית: Edwin Deakin; 21 במאי1838 – 11 במאי1923) היה אמן בריטי-אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות נופיו הרומנטיים כמו גם ציורי האדריכלות שלו, ובמיוחד במיסיונים הספרדיים בקליפורניה.[1]טבע הדומם שלו נחשבים לאחד הטובים בז'אנר. דיקין הוא אחד האמנים שציירו סצינות בצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו.[2]
ביוגרפיה
דיקין נולד בשפילד, אנגליה, ב־21 במאי 1838. הוא עשה חניכות בגיל 12 בבית עסק שצייר נופים ועיצובים פרחוניים על רהיטים בסגנון היפני, אך הוא לא קיבל הכשרה רשמית. בגיל 18 הוא היה אמן נוף בולט. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1856 עם משפחתו לעיר שיקגו, שם אביו פתח חנות לחומרי בניין והעיסוק של אדווין נרשם במפקד כ"יצרן תיקים ". ב־21 ביוני1865 נישא אדווין דיקין עם איזבל פוקס בת ה-21, גם היא מהגרת מאנגליה. בשנה שלאחר מכן נולד בנם אוסקר אדווין דיקין, שהפך לצייר מוכשר, אך נפטר בגיל 30. למשפחת דיקין הייתה גם בת, עדנה, שהפכה לאדריכלית.
סן פרנסיסקו
מעט לפני שנת 1870 עבר אדווין, יחד עם כל משפחתו המורחבת, לסן פרנסיסקו, קליפורניה. מהר מאוד הוא ביסס קריירה מצליחה כצייר הנוף הבלתי מיושב בקליפורניה. אף על פי שהעביר את ציוריו לגלריות מסחריות פרטיות והציג בתערוכות באיגוד האמנות בסן פרנסיסקו (SFAA), מכר את מרבית הבדים שלו באמצעות מכירות פומביות. הוא הפך לחבר במועדון הגרפי והמועדון הבוהמי. בשנת 1874 הציג סצנה של אגם טאהו באקדמיה לאמנויות בשיקגו.[3]
שלוש שנים אחר כך הוא יצא לסיבוב גדול באירופה, שם צייר בעיקר באנגליה, צרפת ושווייץ, והציג בסלון בפריז. הוא שב במאי 1879 לסן פרנסיסקו. התערוכות הראשונות של ציוריו האירופיים החדשים בסן פרנסיסקו זכו לתשומת לב רבה. הוא הציג עשרות ציורים, וזכה לביקורות חיוביות ביריד מדינת קליפורניה בין השנים 1879 - 1889.
הוא נסע רבות במערב התיכון והיה בשהות ממושכת בדנוור (1882-83) ובסולט לייק סיטי (1883).
המחלוקות המתוקשרות של דיקין עם "המורדים" של מושבת האמנות בסן פרנסיסקו גרמו לו לעזוב, בשנת 1885, כחבר המציג באיגוד האומנויות. בשלב זה הציור שלו של "ענבים תלויים" הפך פופולרי ביותר והיו לו הרבה חיקויים. במהלך אחד ממסעותיו האחרונות בעיר ניו יורק הוא פרסם סדרת מאמרים שקראו לתקינה של גודלי קנבס, נוהג נפוץ באירופה שאפשר לייצור מסגרות זולות יותר.
ברקלי
בשנת 1891 עבר דיקין עם אשתו ושתי בנותיו לעיר האוניברסיטאית ברקלי, ממש מעבר למפרץ סן פרנסיסקו, שם בנה בית מגורים גדול וגלריית סטודיו. עד מהרה החל במסורת של קיום תערוכת סטודיו שנתית פתוחה לקהל.
דיקין החזיק עדיין משרד מכירות קטן בסן פרנסיסקו והמשיך לתרום את ציוריו למכירה פומבית ולגלריות הפרטיות של העיר. בתערוכתו האישית באפריל 1900 במלון פאלאס הוצגו כל 21 ציורי המסיון הספרדי בקליפורניה, רבים מהם במסגרות איקונוגרפיות משוכללות שעיצב האמן עצמו. הקמפיין שלו לתיעוד וציור המיסיונים היה נושא למאמר אוהד ביותר בעיתון "וושינגטון הראלד".[4]
הוא עזר לעצב ולקשט את בניין הסטודיו של אחיו בברקלי, שהפך לבית הראשון של בית הספר לאמנות בקליפורניה. המקום היה מרכז לאומנויות ולמלאכה (המכללה לאומנויות בקליפורניה של ימינו) וכתובת מקצועית של אמנים בולטים רבים, ביניהם הנרי ג'וזף ברויאר ואוולין וויטרו.
תיאוריו הרבים את רעידת האדמה והשריפה בסן פרנסיסקו ב -1906 זכו לתשומת לב רבה.
הוא הרחיב את גלריית ברקלי כדי לשמור על תצוגה קבועה של אחת משלושת מערכות הציור שלו ואיפשר לציבור לבקר שלושה ימים בשבוע.