הרב אברהם פילוסוף |
| הרב פילוסוף בשנת 1914 לערך |
|
לידה |
אוגוסט 1864
אב ה'תרכ"ד
לאריסה, יוון |
|---|
|
פטירה |
21 ביולי 1940 (בגיל 75)
ט"ו בתמוז ה'ת"ש |
|---|
|
מקום פעילות |
ירושלים |
|---|
|
תקופת הפעילות |
? – 21 ביולי 1940  |
|---|
|
תחומי עיסוק |
פעילות ציבורית ודיינות |
|---|
|
רבותיו |
הרב שלמה יוסף, הרב יצחק שרים והרב ברוך פינטו |
|---|
|
תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
|---|
הרב אברהם פילוסוף (אוגוסט 1864–21 ביולי 1940) היה איש ציבור ירושלמי, ראש ישיבת תפארת ירושלים, מנהל ונשיא בית היתומים הספרדי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, אב בית הדין של העדה בעיר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
ביוגרפיה
נולד בלאריסה שביוון (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית) בחודש אוגוסט 1864 (אב ה'תרכ"ד) לרב יעקב פילוסוף. בחודש ספטמבר 1865 (תשרי ה'תרכ"ו) עלו עמו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. תחילה חונך על ידי מורה פרטי, ובגיל 9 החל ללמוד בבית הספר למל. לאחר שלוש שנים עבר לבית הספר דורש ציון, שם למד לצד ידידיו, הרבנים לעתיד, יצחק בדהב, אברהם עזריאל וחזקיה שבתי.
בחודש מאי 1879 (סיוון ה'תרל"ט) נישא לג'ויה בת הרב רפאל משה הכהן, ולפרנסתו עסק במסחר. בתקופה זו עסק בכתיבת פסקי דין קצרים בצורת שו"ת, חלקם עבור שאלות ששלח אליו לפתרון הרב יעקב שאול אלישר. בשנה זו פתח בית הספר דורש ציון כיתה גבוהה ללימודים תורניים בהדרכת הרב שלמה יוסף, והוא נמנה עם תלמידיה עד לשנת 1880 (ה'תר"ם). כן למד מדי יום אצל הרב ברוך פינטו, ובהמשך למד קבלה אצל הרב יצחק שרים, ונמנה עם המכוונים של ישיבת המקובלים בית אל.
בין היתר למד יחד עם הרבנים מרדכי ישראל, יצחק אשכנזי, שמואל מיוחס, נסים אלישר ויעקב מאיר. בשנת 1897 (ה'תרנ"ז) התקבל ללימודים בישיבת "בית יעקב" על ידי הרב יעקב שאול אלישר. בתקופה זו מונה לשמש כחבר נוסף בבית הדין של הרב יעקב שמעון מטאלון לצד הרב יצחק שרים. לאחר פטירת הרב יצחק שאקו הכהן בשנת 1906 (ה'תרס"ו), החל לכהן כחבר קבוע בבית הדין.
נמנה עם הוגי רעיון בית היתומים הספרדי בירושלים ומייסדיו, ושימש תחילה כגבאו ובהמשך כמנהלו וכנשיאו משנת 1908 (ה'תרס"ח). בהמשך כיהן כסגנו של הרב דוד פאפו שהיה אב בית הדין של העדה הספרדית, ולצידו כיהנו כדיינים הרב יוסף מרדכי הלוי והרב חנניה גבריאל. בשני תפקידיו אלו שימש עד לשנת 1919 (ה'תרע"ט).
בחודש ספטמבר 1906 (ה'תרס"ו) נבחר לשמש כחבר בוועד הרבנים של ועד העדה הספרדית בירושלים. בתקופות כהונת הרב נחמן בטיטו והרב משה יהודה פרנקו בתפקיד הראשון לציון, שימש כמזכיר וחבר ועד העדה הספרדית. בחודש אוקטובר 1919 (תשרי ה'תר"ף) נבחר לשמש שוב כחבר ועד העדה הספרדית בירושלים, וכך מדי שנה עד לשנת 1928 (ה'תרפ"ח).
בחודש יוני 1911 (סיוון ה'תרע"א) שימש כנציגו של החכם באשי בוועדת נבחרי העיר היהודיים. בשנות מלחמת העולם הראשונה שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים". כן שימש כחבר ועסקן פעיל בוועד העיר ליהודי ירושלים, וכשעבר מהעיר העתיקה להתגורר בשכונת ימין משה, שימש כרב בית הכנסת הספרדי בשכונה. בהמשך עבר להתגורר בשכונת רוחמה עד לפטירתו.
כשהברון רוטשילד ביקר בישראל בחודש פברואר 1914 (שבט ה'תרע"ד), נסע לקבל את פניו ביפו כנציג העדה הספרדית בירושלים לצד הרב יוסף לוי.
בשנת 1920 (ה'תר"ף) שימש כנשיא ועידת תנועת המזרחי השנתית בירושלים, ובחודש פברואר 1921 (אדר ה'תרפ"א) נבחר לשמש כחבר מועצת הרבנות הראשית, עד לפטירתו.
בשנת 1926 (ה'תרפ"ו), במסגרת הרבנות הראשית, הקים הרב יעקב מאיר ארבעה בתי דין מטעם העדה הספרדית בירושלים, ומינה את הרב פילוסוף לאב בית הדין הרביעי, כשלצידו שימשו תחילה כדיינים הרב יוסף מרדכי הלוי והרב יהודה הכהן שאקו, ובהמשך הרב חנניה גבריאל והרב משה עדס.
הלך לעולמו ב-21 ביולי 1940 (ט"ו בתמוז ה'ת"ש)[1]. בין ניניו פרופ' שמואל שי ופרופ' אהרן שי (רוני).
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
כ
