PROFILPELAJAR.COM

אהרן שי
לידה	25 בנובמבר 1942 (בן 82); ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת אוקספורד ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
	חקר ההיסטוריה של סין המודרנית

אהרן שי (נולד ב-1942) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם שאול נ' אייזנברג לחקר מזרח אסיה, איש חינוך וסופר. בשנים 2010–2015 כיהן כרקטור האוניברסיטה.

ביוגרפיה

אהרן שי הוא בן למשפחה ספרדית מהיישוב הישן שהתיישבה בעיר העתיקה בירושלים באמצע המאה ה-19. מקור המשפחה ביוון וביוגוסלביה. עד הדור שלו שימרה המשפחה את שפת הלדינו. שי הוא נינו של הרב אברהם פילוסוף, ששימש כאב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים.

השלים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי מוסמך בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השלישי סיים באוניברסיטת אוקספורד. נושא התזה שלו היה מערכת היחסים בין בריטניה לסין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעת מלחמת סין–יפן השנייה. הוא התמקד בשאלת הפייסנות שגילו המעצמות כלפי יפן, ובדק באיזו מידה אפשר שפייסנות זו דמתה לפייסנות כלפי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית, מפירות הסדר והחוק הבינלאומי שנקבעו בתום מלחמת העולם הראשונה. אהרן שי טען שאכן, גם כלפי יפן נהגו המעצמות בפייסנית. הן לא מנעו ממנה לחדור לסין ולפגוע בריבונותה ובשלמות הטריטוריאלית בניגוד למשפט הבינלאומי.

היה ראש החוג להיסטוריה כללית, ממקימי החוג למזרח אסיה, שניהם באוניברסיטת תל אביב. הוא מופקד הקתדרה על שם שאול נ' אייזנברג לחקר מזרח אסיה. חבר המועצה להשכלה גבוהה.

שנים רבות שימש מרצה ודיקן אקדמי במכללה לחינוך על שם דוד ילין והוא חבר בהנהלת המכללה.

הופיע פעמים רבות בטלוויזיה, שוחח ברדיו כפרשן לענייני סין ויעץ לחברות שפעלו בסין ובהן "טבע" ו"נטפים". היה חבר דירקטוריון בשתי חברות ביטוח.

בפברואר 2009 נבחר לסגן רקטור האוניברסיטה במקום פרופסור רענן ריין.^[1] במאי 2010 נבחר לרקטור האוניברסיטה ובאוגוסט 2010 נכנס לתפקיד,^[2] וכיהן בו עד קיץ 2015, אז הוחלף על ידי פרופסור ירון עוז.

אודות מחקריו

אהרן שי חוקר את האימפריאליזם המערבי ובמיוחד האנגלי בסין. תקופת מחקרו היא ההיסטוריה החדשה של סין, החל מאמצע המאה התשע-עשרה, כלומר ממלחמת האופיום הראשונה והשנייה ועד היום. עוסק בהיסטוריה בינלאומית בדגש על היבטים כלכליים.

מחקרו עוסק ביחסי הגומלין שבין ארצות המערב, ובמיוחד אנגליה, כלפי סין, לאורך תקופה של כמה עשרות שנים. אחת הסוגיות שבדק היא באיזו מידה אפשר לומר שהאימפריאליזם המערבי ניצל את סין במידה כלכלית וכן באיזו מידה אפשר לקבוע שלאחר מאה שנים של ניצול כזה, כשסין התעשתה והפכה לרפובליקה עממית, היא הגיעה לתחושת שוויון עם מדינות המערב.

הוא מתרשם מאוד מהתעצמותה של סין מאז מדיניות הדלת הפתוחה. בתהליך זה של ההתעצמות היא הצליחה לפרוץ דרכים חדשות, להגיע להישגים כלכליים חדשים וחסרי תקדים, ובתחומים רבים אף הדביקה והשיגה את מדינות המערב. בהדרגה יצאה סין מתהליכי ייצור בתחום התעשייה הבסיסית ועברה לתעשייה עילית. השאלה האקטואלית ביותר היא באיזו מידה אפשר לומר שסין מנסה לתרגם את העוצמה הכלכלית שלה למונחים פוליטיים גלובליים, והאם מסתמן עימות חריף ומסוכן בין סין לארצות הברית.

כתב טרילוגיה של מחקרים שראו אור בשפה האנגלית אודות סין בזירה הבינלאומית ויחסי בריטניה וסין. ספר אחד עוסק בשנות ה-30 של המאה ה-20 ודן בשורשי מלחמת העולם השנייה במזרח אסיה, השני עניינו בשנות ה-40 של המאה ה-20 ובניסיון של המעצמות לחזור לעמדת השפעה כלכלית בסין, השלישי דן בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובגורל החברות הזרות בסין. חיבר שני ספרים כלליים בעברית על סין במאות התשע-עשרה והעשרים. חיבר ביוגרפיה על ג'אנג שואה ליאנג, מושל מנצ'וריה שהיה אחד האישים הבולטים בסין במאה העשרים.

אחד מספריו שעניינו גורל החברות הזרות, ראה אור בסינית ויצא בהוצאת האקדמיה למדעים בבייג'ינג. זו הייתה הפעם הראשונה שהסינים הוציאו ספר של חוקר ישראלי בתחום מחקרי הנוגע לסין.

ספרי העיון שכתב:

Origins of the War in the East: Britain, China, Japan 1937-1939. Croom Helm, London, 1976.
Britain and China 1941-1947: Imperial Momentum. with Macmillan London St. Anthony's College, Oxford.
The Fate of British and French Firms in China 1949-1954 - Imperialism Imprisoned, Macmillan, London with St. Anthony's College, Oxford, 1996.

ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבינלאומית 1990-1840. תל אביב: זמורה-ביתן, תש"ן, 1990.
סין במאה העשרים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, 1998.
ג'אנג שואה ליאנג - הגנרל שלא נלחם, הוצאת זמורה-ביתן, 2008.
סין וישראל: בין סינים ליהודים, בין בייג'ינג לירושלים, ידיעות ספרים, 2016.

ספרי מחקר שערך:

אירופה מאז נפוליאון/ דייוויד תומסון. הקדמה והערות: אהרן שי. תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1983.
יוון ורומי: יוון העתיקה - רומי הקיסרית/ אנטון פאול, פטרישיה ונגס; איורים - איון לפר; תרגם, ערך והוסיף על ארץ ישראל: אהרן שי. יבנה, 1989.
המחקר האיכותני בחקר החינוך: מהתאוריה אל השדה ומהשדה אל התאוריה/ עורכים אהרן שי ויהודה בר-שלום. המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, 2002.
קוריאה: היסטוריה ופוליטיקה/ אלון לבקוביץ. ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2003.

דרכו בפרוזה

אהרן שי כתב שני רומנים היסטוריים, שעוסקים בראשיתה של המדינה, שבהם שילב היסטוריה וספרות. הוא שזר ברומנים שלו ביטויים ופתגמים בשפת הלדינו שהיו בשימוש במשפחתו מדורי דורות: