אביבה מרגלית ממבוש, בת שושנה ומיכאל מרגלית (מרגולין), נולד בדטרויט, ארצות הברית, בשנת 1919. מיכאל (1967-1887)[1] היה פעיל בתנועת “צעירי ציון”. לאחר נישואיו, בשנת 1913 בקירוב, היגר מבוברויסק שבאימפריה הרוסית לארצות הברית, שם נולדה אביבה ושץי אחיותיה. בשנת 1928 עלתה הממשפחה לארץ ישראל, והתיישבה בתל אביב. המשפחה התגוררה בסמטה פלונית. בנעוריה שימשה מרגלית כמדריכה בצופים[2] באותה תקופה למדה ציור אצל חיים גליקסברג ואצל יוסף זריצקי בתל אביב.[3]
בשנת 1948 הייתה פעילה בהתארגנות של אמנים צעירים בשם "ארגון ציירים ופסלים צעירים מודרניים".[4] בשנת 1939 הצטרפה לקיבוץ חניתה, שאך זה הוקם. במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20 הייתה נשואה לאיש התעשייה תעשייה האווירית דוד פלינט.
במאי 1950 הפליגה לפריז, צרפת, באוניה "תאודור הרצל". שם, נחשפה להפשטה ולמגמות מודרניסטיות אחרות. ניתן להניח כי היא למדה במסגרות חופשיות כגון "גרנד שומייה". יצירותה לאחר תקופה זו בולטות בהפשטה אקספרסיבית, תוך הדגשת הקומפוזיציה, ובשימוש בצבעוניות עזה. לאחר שובה לישראל, בשנת 1951, עברה להתגורר ב"שטח הגדול" ביפו", יחד עם איצ'ה ממבוש.[5] היא שימשה כמדריכה בקורסים להשתלמות במלאכת יד מטעם לשכת הנוער באגף החינוך בתל אביב[6].
בשנים 1953-1952 הוזמנה מרגלית להשתתף כאורחת בשתי תערוכות של קבוצת "אופקים חדשים", שבה היו חברים כמה ממוריה. כמו כן השתתפה בשנות ה-50 ברוב התערוכות הכלליות של אגודת הציירים והפסלים.
בשנת 1954 זכתה על ציור בסגנון קוביסטי, בפרס דיזנגוף.[8] בשנת 1957 החלו לעסוק בקרמיקה, מלאכה אותה למד ממבוש בצרפת. בעוד ממבוש עסק ביצירת הכלים, עסקה מרגלית בזיגוג וציור על הכלים. ב-1966 בקירוב החלו השניים לעסוק באריגתשטיחים אמנותיים, על פי יצירתם של אמנים ישראלים, ובהם גם מרגלית.
גלריה
קיר קרמיקה (1968 בקירוב), בית קנדה, אשדוד
תערוכות יחיד
1973 ציורים ושטחי-קיר, גלריה דבורה שוקן, תל אביב
2005 אביבה מרגלית ממבוש - (אישי), מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
לקריאה נוספת
זומר-טל, רעיה (אוצרת), אביבה מרגלית-ממבוש (אישי), מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד, 2004
