חַרַכַּת א-סָאבֶּרין נַסְרָאן לִפָלַסְטִין (בערבית: حركة الصابرين نصرا لفلسطين; "תנועת הסבלניים לשחרור פלסטין", בתעתיק מדויק: חרכת אַלצָּאבֶּרִין נצרא לפלסטין; בערבית נמצא בשימוש גם הקיצור حصن – חצן), בקצרה א-סָאבֶּרִין (קרי: "הסבלניים"[1]), הוא ארגון טרור בחסות איראנית הפועל ברצועת עזה. הארגון מונה כמה מאות פעילים בעלי זיקה אידאולוגית ודתית לרפובליקה האסלאמית של איראן.
א-סאברין נחשב לארגון קטן המונה כמה מאות פעילים. למרות זאת, לטענת החוקרת רוני שולמן, עצם קיומו ופעילותו משקף שינוי במדיניות החוץ של איראן והרחבת מעגל ההשפעה שלה במזרח התיכון.
הקמה
ישנן מספר עדויות סותרות באשר למועד הקמתו המדויק של הארגון, והוא אינו מציג תאריך מדויק לכך[2].
לטענת הפעיל מחמד חרב, צורתו המוקדמת ביותר של הארגון היא בתנועה רפורמיסטית בעזה שהחל משנת 2010 קראה למהפכה בהשראת המהפכה האסלאמית. זאת בהשראת כתביו של מייסד הג'יהאד האסלאמי, פתחי שקאקי, והישענותו עליה[3]. ההחלטה הגיעה לכדי מימוש בזכות מימון איראני, בשלהי שנת 2011. מייסד הארגון, השאם סאלם, היה מפקד שטח מדרג בינוני בפלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[4]. לטענת הארגון הוא פוטר בשנת 2010, אולם חברי א-סאברין טענו כי פרש על רקע אידאולוגי. לדידם הג'יהאד האסלאמי זנח את האידאולוגיה של שקאקי, בעוד הפורשים ביקשו להמשיך ולאחוז בה, לצודד בערכי המהפכה האסלאמית, ואף דבקו בעמדות פרו-איראניות ופרו-שיעיות.
סאלם עצמו המיר את דתו לאסלאם השיעי. הוא קרא לחסידיו להמיר את דתם, ועודד את אלו שכבר הפכו לשיעים להפיץ את אמונתם ברצועת עזה. בינואר 2016 הודיע סאלם שהקבוצה הקימה תאים גם ביהודה ושומרון. חודש לאחר מכן הרשות הפלסטינית עצרה חמישה גברים בבית לחם כחלק מתא השייך לקבוצה[6][7].
ב-26 במאי 2014 נהרג נזאר סעיד עיסא, כשהכין מטען חבלה שהתפוצץ. עיסא היה פעיל בפלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי, אשר הצטרף לשורות א-סאברין. בהלווייתו הונפו הדגלים הכתומים של הארגון, גם ארונו כוסה בדגל הארגון, ובהלוויה ספד לו ראש הארגון השאם סלאם. בראיון לאלאח'באר, חברי הארגון העידו כי מותו של נזאר עיסא אילץ אותם לחשוף עצמם כדי לקחת אחריות על פעילות הארגון.
בספטמבר 2015, הארגון שיגר רקטות לשטח ישראל.
באוקטובר 2015 נהרג מאש חיילי צה"ל אחמד אל-סרחי, הממונה על הזרוע הצבאית של הארגון, בתום חילופי ירי מול חוליית צלפים[9][1]. הארגון לקח אחריות על פעילות של אל-סרחי וטען כי הוא "פיקח על פעולות המארב והתצפית [...] לקראת כל עימות עתידי עם האויב הציוני". זאת בניגוד להצהרות חמאס זמן קצר קודם לכן, כי הוא פועל לפירוק הארגון.
בדצמבר 2015 התנועה לקחה אחריות על פיצוץ מטען חבלה נגד כוח צה"ל בסמוך לגדר המערכת, ממזרח לחאן-יונס[10][6][11]. בנוסף, הארגון הוציא שני ניסיונות פיגוע בתחום הרצועה.
בינואר 2018 הכריזה מחלקת המדינה האמריקאית כי ממשל טראמפ הגדיר את א-סאברין כארגון טרור עולמי שהוגדר במיוחד (אנ') לפי צו ביצוע (אנ')
[12][3][13]. לפי מזכיר המדינה האמריקאירקס טילרסון, א-סאברין נמנה בין הארגונים ה"מאיימים על היציבות במזרח התיכון ומערערים את תהליך השלום". באופן ספציפי, א-סאברין הופללה בתכונן וביצוע מספר פיגועים כנגד ישראל בהם ירי רקטות, הפעלת מטעני חבלה על גדר הרצועה והקמת מפעל טילים. הכרזה זו מונעת הכרזה מסוג זה מגבילה את הישות המוכרזת לכלל המערכת הפיננסית האמריקאית, ולא רק לזו הממשלתית, וכן לכאלה המקיימות עמן קשרי מסחר.
כמו יתר ארגוני הטרור האסלאמיסטיים, א-סאברין התבסס באוכלוסייה המקומית הענייה ביותר. באמצעות מתן צדקה צבר הארגון אהדה, בה השתמש כדי לתת גם מענה רוחני בצורת השיעה. באמצעות ארגוני הצדקה שמפעילים אנשיו פועל הארגון להפצת השיעה על ידי הפצת ספרות שיעית ולימוד התאולוגיה השיעית. הארגון הקים בתי מדרש שיעיים ברצועה, וממשל חמאס אפשר להם להפיץ את אמונתם, כדי לא לפגוע ביחסיו עם איראן[15]. הארגון גם הפעיל את קרנות הצדקה "ג'מעיית אנסאר א-סג'ין", "ג'מעיית בקאיאת א-סאלחה" ו"דאר אל-הודא", אשר סייעו למשפחות שהידים. בדרך זו ניסה סאברין לקנות אהדה ציבורית ברחוב העזתי על חשבון חמאס. השאם סאלם אמנם אישר כי ארגונו מקבל כספים מאיראן, אך לטענתו המימון הוא בעיקר עבור דעווה, פעילות דתית פרוזליטיסטית, הפצת השיעה בקרב הסונים, לצד ייצוא רעיונות המהפכה האסלאמית הח'ומיינסטית[16].
כבר בשנת 2004 הוקם ארגון צדקה בעל אופי דתי בשם "ג'מעית אלבאקיאת אלצאלחאת", אשר בהמשך אף נרשם כעמותה. כלל מייסדי הארגון מזוהים עם א-סאברין. מטרתו היה לסייע במתן מזון וציוד בסיסי, ולתת מענה לאוכלוסייה מוחלשת בהיבטים חברתיים וחינוכיים. בדרך זו אף עודד את הפצת השיעה. המימון הגיע מהקרן האיראנית "ועדת האספקה של האמאם ח'מיני". אמנם בשנת 2011 ניסה חמאס לסגור את המרכזים השיעים בצפון הרצועה[17], אך בלחץ איראני הארגון המשיך את פעילותו. ברמדאן 2015 הארגון ארגן ארוחות אפטאר וסוחור (אנ') לציבור. בארוחות אלה נתלו דגלי איראן ודגל פלסטין.
גם מנהיג הארגון, השאם סלאם, מרבה להשתמש בטרמינולוגיה שיעית, לדוגמה בסיסמאותיו: "הדרך לשחרור פלסטין עוברת בכרבלא"' או "המאבק בישראל מצריך אמאם חסין מודרני".
מאבק מול חמאס והארגונים הסלפיים
כדי לא לפגוע בתמיכה הצבאית והכלכלית השוטפת שחמאס מקבל מאיראן, חמאס נאלץ "להעלים עין" מפעילות א-סאברין ברצועת עזה. מסיבה זו, נקט נגדו רק בסנקציות קלות יחסית. למשל, עצר את פעיליו לפרקי זמן קצרים, הגביל את חופש התנועה שלהם, ואסר על כלי התקשורת המקומיים לנקוט בשם הארגון. עם זאת, הארגון גילה מידת מה של יוהרה כנגד חמאס. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, הארגון כינה את ניסיונות ההסדרה בהנהגתו כ"בוגדת בעניין הפלסטיני", ודרש מחמאס לחדש את שיגורי הרקטות לעבר ישראל[8]. לכן, במרוצת השנים, חמאס הצר באופן הדרגתי את צעדי הארגון. בשנת 2015, חמאס הצהיר על פירוקו בטענה שהוא פועל נגד תושבי עזה, וחקר אנשים המזוהים עם התנועה[18]. חמאס הוציא צו לפיזור הארגון, אך לא פעל מיד למימושו. הוא הסתפק בסגירת קרן הצדקה של הארגון, "גָ'מְעִיָת אל-בָאקִיָאת אל-צָאלִיחָאת"[19]. הסיבה הרשמית הייתה שהיא מקיימת פעילות פוליטית בניגוד לחוק אגודות הצדקה[20]. מזכ"ל הארגון, השאם סאלם, שהיה מבוקש על ידי גורמי הביטחון של חמאס, חמק ממעצר במשך 3 שנים. ביולי 2015 ניצל סאלם מהתנקשות שיש אשר ייחסו אותו לחמאס[21].
א-סאברין זכה ליחס שלילי גם מארגוני טרור אחרים ברצועת עזה. הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ממנו פרשו מנהיגי הארגון, לא ראה בעין יפה את פעילות הארגון, והגברת המתח הסוני-שיעי. הג'יהאד הסלפי המזוהה עם דאעש, היה העוין ביותר את א-סאברין ופעל אקטיבית נגד הארגון והנהגתו. זאת כחלק מהמאבק של התנועה הסלפית נגד חזבאללה הלבנוני ולאנצאראללה הח'ותי בתימן. בשנת 2016 מטען התפוצץ בסמוך לביתו של מייסד הארגון, השאם סאלם, אך לא נגרם ממנו נזק[22][23]. הפיצוץ יוחס לארגונים סלפיים, אך סאלם האשים את ישראל בהנחת המטען.
בפברואר 2019 עצרה חמאס את הישאם סאלם, מנהיג תנועת סאברין, וארבעה פעילים נוספים[24] אך במרץ הוא שוחרר[25]. הוא נאלץ לפרז את הארגון מנשקו, למסור את הרקטות לחמאס וכן שני מטות פעילים[26]. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, השחרור בא בעקבות לחץ איראני. ההנהגה האיראנית התנתה ביקור משלחת חמאס בטהרן בשחרור של סאלם. בשנת 2019, חמאס עצר יותר מ-70 חברי סאברין והחרים את נשקם, ובכך ניסה לעצור את פעילות הארגון. הנימוק מאחורי המהלך היה שחמאס רוצה לשמור על רגיעה עם ישראל, בעוד שתנועת סאברין סירבה לכל ניסיון לפיוס[27][28]. ביולי 2019 הותנתה הגעתה של משלחת חמאס לטהרן רק לאחר הסכמה על שחרורו של מזכ"ל א-סאברין ממעצר.
הארגון הוקם כקבוצה המוקדשת ל"מחויבות השריעית של הג'יהאד בדרכו של אלוהים" נגד ישראל (המכונה "האויב הציוני") עד "שחרור כל פלסטין". אנשי א-סאברין רואים בעם הפלסטיני "ראש חץ" בהתנגדות במרחב הערבי-אסלאמי, המייצגים את הרעיון האלוהי, נגד ישראל והמערב, אשר בעיניהם מייצגים רעיונות שטניים. לכן, "שחרור פלסטין" ישיב לדידם את האומה האסלאמית למקומה המוסרי בהנהגת האנושות כולה. סאברין מבקש לאחד את כל המוסלמים, סונים ושיעים, תחת הנהגה ג'יהאדיסטית אחת. זאת בהשפעת תפיסת הג'יהאד לפי שיטת ח'ומייני, אשר שאף לייצא את המהפכה האסלאמית לכלל העולם המוסלמי, ולהשיג אחדות אסלאמית כוללת. לכן, עם יצירתה, התנועה לא הציגה את עצמה כתנועה שיעית. השאם סאלם, מייסד חרכת א-סאברין, טען שאינה מייצגת פלג מסוים, והדגיש כי הפלגנות משרתת רק את טובת האויבים. הוא גם הכחיש שהתנועה מורכבת רק משיעים ואינה מקבלת חברים סונים[30].
אביה הרוחני של תנועת סאברין הוא שייח' מוחמד ג'ודה[27], אשר נסע לאיראן על מנת ללמוד ולהתעמק בזרמים השיעים. בתחילת 2013 פורסם סרטון שלו במעגל שיחה שחבריו עונדים סרטים שחורים לראשם עם הכיתוב "لبیك یا حسین" "(בשבילך חסין)", המתייחס לחוסיין בן עלי, מגיבורי השיעה[31]. בשנת 2016 פורסמו תמונותיו כשהוא חובש טורבן שחור לראשו ומוקף במספר שומרי ראש מא-סאברין. לטורבן משמעות דתית-שיעית של חכם הלכה בעל סמכות המוסמך כמוג'תהד. באותה השנה הוא נעצר על ידי חמאס, לאחר שבדרשה שנשא במסגד ברפיח, נשא נאום המשבח את הרעיונות השיעים. השיח' ג'ודה גם ידוע כמי שמפיץ ומלמד את תורת "אהל אל-בית". למרות כל אלה, באופן פומבי ג'ודה טוען שאינו סוני או שיעי. בינואר 2016, מזכ"ל התנועה השאם סאלם העביר מסר דומה סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען". הוא הסביר כי הקבוצה, כמו חזבאללה, ממומנת ישירות על ידי ממשלת איראן, אך לדבריו קבוצתו אינה עדתית, אינה דתית, ובוודאי לא "תנועה שיעית"[32].
דגל
דגל סאברין כמעט זהה לדגל חזבאללה, המבוסס בעצמו על דגל משמרות המהפכה. עיצוב זה מעיד על הקשר ההדוק בין הארגונים. חרכת א-סאברין ניכסה לעצמה את אותם דימויים איראניים של "אליף" הנראית כזרוע מושטת מעלה אוחזת ברובה, המתנוסס מעל שמו של הארגון, וכן את העולם, המוצג גם בדגל חזבאללה, ומשקף את האידאולוגיה האסלאמית המהפכנית של איראן כאוניברסלית, לפיה יש לייצא את המהפכה לעולם כולו. דגל סאברין, כמו דגל חזבאללה, מציג את העולם בימין הדגל, ולא במרכזו, כמו בדגל משמרות המהפכה. זאת מעין אמירה שלפיה לא הם המרכז, השמור למשמרות המהפכה, אלא רק ה"לוויינים" של איראן.
בשונה מדגלים אלו, הדגל מציג את גבולות המדינה הפלסטינית הנחזים בראיית הארגון: מדינת ישראל, יהודה ושומרון וחבל עזה, אך ללא רמת הגולן. כמו כן הוא מצויר על רקע כתום. תחת הדגל של סאברין נכתב "תנועת הסבלניים לניצחון פלסטין - חצ"ן". לראשי התיבות גם משמעות סמלית: מבצר[1].
עם זאת, בתור ארגון קטן בעל זיקה שיעית בתוך הגמוניה סונית, א-סאברין ניסה להצניע את זהותו השיעית. דובר הארגון אבו יוסף טען ב"אל-אח'באר" כי הדמיון בין הסמלים מקרי, וכי הם נבחרו בזכות שכיחותם בקרב כלל תנועות ההתנגדות. כך אלמנטים כמו הנשק המונף מעלה ומפת פלסטין בדגש על ירושלים. כדור הארץ, לדבריו, משקף את ערכי "השלום וההומניזם" שלכאורה הארגון מייצג[33].
^מותו של חוסיין בקרב בכרבלא הטביעו את חותמם העמוק על האמונה השיעית, ויום מותו מצוין בעשוראא, בו השיעים נוהגים לצום ולהכות את עצמם עד זוב דם ולקיים תעזיה
