מנהל הלהקה לשעבר של U2, פול מקגינס, סיפר ש-"The Joshua Tree" נוצר בהשראת הרומן הגדול של הלהקה עם ארצות הברית לאחר שהלהקה הופיעה ברחבי המדינה בסביבות חמישה חודשים בשנה בתחילת שנות ה-80.[1] בתקופה שלפני הקלטת האלבום בונו קרא יצירות של סופרים אמריקאים כמו נורמן מיילר, פלאנרי או'קונור וריימונד קארבר על מנת להבין, על פי ניל סטוקס, עורך Hot Press, את "אלו שנמצאים בשולי הארץ המובטחת, מנותקים מהחלום האמריקאי".[2]
לאחר ביקור הומניטרי במצרים ואתיופיה בספטמבר ואוקטובר 1985 עם אשתו אלי, בונו אמר "בזמן שבילנו באפריקה ראינו שלאנשים יש נפש חזקה ועשירה למרות העוני. לא ראיתי את זה כשחזרתי הביתה. ראיתי את הילד המפונק של העולם המערבי. התחלתי לחשוב, 'אמנם הם חיים פיזית במדבר, אבל לנו יש סוגים אחרים של מדבר'. וזה מה שמשך אותי למדבר כסוג של סמל."[3]
ב-1985 בונו תרם לאלבום Sun City של סטיבן ואן זאנדט נגד האפרטהייד באפריקה. בעודו בניו יורק עבור העבודה על האלבום, הוא בילה זמן עם מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס מהרולינג סטונז אשר השמיעו לו מוזיקת בלוז וקאנטרי. בונו היה נבוך מחוסר ההיכרות שלו עם הסגנונות האלה. רוב הידע המוזיקלי של U2 הגיע מסגנון הפאנק רוק שהקשיבו לו רבות בצעירותם. בונו הבין של-U2 "אין מסורת" והרגיש שהם "מהחלל החיצון".[4] דבר זה נתן לו השראה לכתוב את השיר "Silver and Gold" המושפע מבלוז.[5] הוא הקליט את השיר יחד עם ריצ'רדס ורון ווד ושכנע את ואן זאנדט להוסיף אותו ל-"Sun City". החברות שלו עם בוב דילן, ואן מוריסון וריצ'רדס עודדה את בונו להסתכל על השורשים של מוזיקת הרוק ולהתמקד במיומנות שלו ככותב שירים. הוא אמר שהוא נהג לחשוב שכתיבת מילים היא דבר מיושן, לכן הוא היה כותב שירים כשהוא היה ליד המיקרופון.[6][7] עבור "The Joshua Tree" הוא הרגיש שהגיע הזמן לכתוב מילים שהייתה להן משמעות והגיעו מהחוויות שלו.[8]
U2 רצו לבנות שירים על המרקם המוזיקלי של "The Unforgettable Fire", אך יותר ישירים ויותר בתוך המגבלות של מבנה שיר קונבנציונלי.[9] הלהקה התייחסה לגישה הזו כעבודה בתוך "צבעי היסוד" של מוזיקת הרוק - גיטרה, בס ותופים.[10] דה אדג' התעניין יותר בסגנון האירופאי של "The Unforgettable Fire" והסתייג תחילה מללכת אחרי בונו בניסיון ליצור סאונד יותר אמריקאי.[11] בסופו של דבר דה אדג' השתכנע לאחר שהוא גילה אמני בלוז וקאנטרי כמו האולין וולף, רוברט ג'ונסון, האנק ויליאמס ולפטי פריזל כאשר הקשיב לתחנות רדיו אמריקאיות במהלך סיבוב ההופעות של "The Unforgettable Fire".[12] למרות היעדר קונצנזוס על הכיוון המוזיקלי, חברי הלהקה הסכימו שהם לא מרגישים מחוברים למוזיקת הסינת'פופ והגל החדש של אותה התקופה, ורצו להמשיך ליצור מוזיקה שונה מהז'אנרים האלה.[1]
בנובמבר 1985, U2 עברו לבית החדש של לארי מולן ג'וניור על מנת לעבוד על חומרים אשר נכתבו במהלך סיבוב ההופעות של "The Unforgettable Fire". חומרים האלה כללו גרסאות דמו לשירים "With or Without You", "Red Hill Mining Town" ו-"Trip Through Your Wires". דה אדג' תיאר את התקופה הזו כתקופה קשה שבה הוא הרגיש שהם לא הולכים לשום מקום, אף על פי שבונו היה נחוש שהנושא של האלבום יהיה אמריקה.[12]
הקלטה והפקה
בריאן אינו ודניאל לנואה הפיקו את האלבום.השער הקדמי של Danesmoate House בו חלק גדול מהאלבום נכתב והוקלט.
בהתבסס על ההצלחה שלהם עם המפיקים בריאן אינו ודניאל לנואה ב-"The Unforgettable Fire", הלהקה רצתה שהצמד יפיק גם את האלבום הבא שלהם.[13] מולן שמח לעבוד איתם שוב מכיוון שהוא הרגיש שהם היו המפיקים הראשונים שבאמת התעניינו בחטיבת הקצב.[1]
מארק "פלוד" אליס נבחר להיות מהנדס ההקלטות וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא עבד עם U2.[11] הלהקה התרשמה מהעבודה שלו עם ניק קייב וגאווין פריידי, חברו של בונו, המליץ על פלוד בהתבסס על העבודה שלו איתו כאשר פריידי היה חבר בלהקת ה-Virgin Prunes.[13]
בינואר 1986, U2 הקימה אולפן ב-Danesmoate House, בית ג'ורג'יאני בראספרנהאם, אירלנד.[11][14] דה אדג' ראה את המקום כאשר חיפש בית עם אשתו כמה חודשים לפני כן, ושכנע את הבעלים להשכיר את הבית ללהקה.[14] ב-1987, קלייטו קנה את הבית.[15]
חדר בקרה מאולתר הורכב בחדר האוכל של הבית עם מכשירי הקלטה, מערבל אותות וציוד נוסף. חדר האורחים הסמוך שימש להקלטות.[11] הדלתות הגדולות אשר הפרידו בין החדרים הוחלפו במסכי זכוכית. על מנת שלמקום לא תהיה תחושה של אולפן הקלטות, חדר הבקרה נקרא "חדר המילים" ומרחב ההקלטה נקרא "חדר הלהקה".[13] האסטרטגיה של לנואה הייתה לעודד את חברי הלהקה לעבוד על החלקים שלהם מראש וללכוד כמה שיותר מהמהות של הופעה חיה ללא האפשרות להסתמך על אובר-דאבינג.[16][17] דבר זה היווה שינוי עבור הלהקה, אשר עד אז הקליטה כל כלי בנפרד.[10]
דייב מיגן, אשר שימש כטכנאי בהפקת האלבום, אמר על אינו שהוא היה מגיע ראשון בבוקר ומתחיל לנגן דברים על הסינתסייזר שלו כדי לתת השראה לאנשים כשהם נכנסו לחדר. אינו ולנואה עבדו עם הלהקה בזמנים שונים - אחד היה עובד איתם שבוע או שבועיים ואז הם היו מתחלפים. הם עודדו את חברי הלהקה להקשיב לשירים ישנים, בייחוד מוזיקת שורשים אמריקאית. השפעות יותר מודרניות על האלבום היו של הסמית'ס ו-My Bloody Valentine.[13]
במהלך הקלטות האלבום הלהקה הופיעה בכמה מופעי צדקה, Self Aid בדבלין, למען מחוסרי העבודה באירלנד, וסיבוב הופעות של אמנסטי אינטרנשיונל בשם A Conspiracy of Hope שכלל שש הופעות.[18] במהלך סיבוב ההופעות הזה הלהקה ניסתה את קומפוזיציות הגיטרה שהם כתבו. מיגן אמר שהוא חושב שהזמן ש-U2 בילתה עם הלהקות האחרות בסיבוב ההופעות השפיע על הסאונד שלהם.
בונו וסטינג מופיעים ב-"A Conspiracy of Hope" ביוני 1986.
ב-3 ביולי 1986, חברי הלהקה חוו טרגדיה כאשר אחד מחברי הצוות שלהם, גרג קרול, נהרג בתאונת אופנוע בדבלין. חברי הלהקה נסעו לניו זילנד, משם הגיע קארול, כדי להשתתף בהלוויה שלו. החוויה הזו היוותה השראה לשיר "One Tree Hill". הלהקה הקדישה את האלבום לקארול. לאחר ההלוויה, בונו ואשתו ביקרו בניקרגואה ובאל סלוודור, היכן שהם ראו את המצוקה של האיכרים כתוצאה מסכסוכים פוליטיים והתערבות צבאית אמריקאית. החוויה הזו היוותה השראה לשירים "Bullet the Blue Sky" ו-"Mothers of the Disappeared".[19]
ב-1 באוגוסט 1986, חברי הלהקה נפגשו שוב כדי להמשיך לעבוד על האלבום ביחד.[11] הם עבדו בבית של דה אדג' בדבלין.[20] לאונה אמר שרוב העבודה על האלבום נעשתה שם.[13] הלהקה עבדה גם באולפני Windmill Lane.[11]
כאשר ה-15 בינואר 1987, תאריך הדדליין שחברת איילנד רקורדס הציבה להם, התקרב, הלהקה שכרה את סטיב ליליווייט, אשר עבד איתם על שלושת האלבומים הראשונים שלהם, כדי שיעזור להם להכין את הסינגלים ולסיים בזמן.[20][21] הלהקה סיימה לעבוד על האלבום בלילה שלפני הדדליין.[16] קריסטי מקול, אשתו של ליליווייט, התנדבה לעשות את סדר השירים. הלהקה אמרה לה שהשיר הראשון יהיה "Where the Streets Have No Name" ושהשיר האחרון יהיה "Mothers of the Disappeared" ושהיא יכולה לקבוע את השאר.[20]
מילים
מבחינה תמטית, האלבום מציב זה לצד זה סלידה מארצות הברית יחד עם משיכה עמוקה של הלהקה למקום, לשטחים הפתוחים, לחופש ולאידיאלים שלו. כעס מופנה בעיקר כלפי מה שחברי הלהקה ראו כחמדנות מצד הממשל של רונלד רייגן ומדיניות החוץ שלו במרכז אמריקה. בונו אמר, "התחלתי לראות שתי אמריקות, אמריקה המיתית ואמריקה האמיתית". אחד השמות ש-U2 שקלו עבור האלבום היה "The Two Americas" (שתי האמריקות).[1] לאחר שהופיעו הרבה בארצות הברית, הלהקה קיבלה השראה מהגאוגרפיה של המדינה, ולכן המדבר, הגשם, האבק והמים הם מוטיבים שמופיעים הרבה באלבום. במקרים רבים, המדבר משמש כמטפורה ל"בצורת רוחנית". שיר אחד שמאוד מייצג את הנושאים האלו הוא "In God's Country". קלייטון הסביר את ההשפעה של הדימוי המדברי: "המדבר היווה השראה גדולה עבורנו כדימוי מנטלי לאלבום הזה. רוב האנשים יראו את המדבר כמקום שומם, וזה כמובן נכון. אבל במצב הרוח הנכון זו גם תמונה מאוד חיובית, מכיוון שאתה יכול לעשות משהו עם בד ריק, והמדבר הוא למעשה בד ריק."
חששות פוליטיים וחברתיים היו הבסיס למספר שירים. בונו כתב את המילים של "Bullet the Blue Sky" אחרי ביקור באל סלוודור בזמן מלחמת האזרחים שהתנהלה במקום. הוא היה עד לדרך שבה הקונפליקט בין המורדים לממשלה, שגובתה על ידי ממשלת ארצות הברית, השפיע על האזרחים.[19] בשיר הוא מדבר על אדם עם "face red like a rose on a thorn bush" (פרצוף אדום כמו ורד על שיח קוצים), בהתייחסו לרייגן. הטיול של בונו גם היווה השראה לשיר "Mothers of the Disappeared" לאחר שהוא נפגש עם חברות ב-COMADRES, קבוצת נשים אשר ילדיהן נהרגו או נעלמו במהלך מלחמת האזרחים על ידי הממשלה המקומית. שביתת הכורים בבריטניה ב-1984 היוותה השראה לשיר "Red Hill Mining Town", אשר בונו כתב מנקודת המבט של זוג אשר הושפעה מהשביתה. סיפורם של זוג המכור להירואין בדבלין הוא הבסיס לשיר "Running to Stand Still". הסיפור. השיר "Where the Streets Have No Name" נכתב כתגובה לרעיון שבבלפסט אפשר להסיק את דתו והכנסתו של אדם בהתבסס על הרחוב בו הוא גר.[7] השיר "Exit" מתאר את מחשבותיו של רוצח פסיכופת.[20] קלייטון אמר שהשורה "So hands that build/Can also pull down" (היידים שבונות/יכולות גם להרוס) היא גם עקיצה על התפקידים המתנגשים של ממשלת ארצות הברית ביחסים בינלאומיים.
בונו תיאר את 1986 כ"שנה ממש רעה" עבורו. דבר אשר מתבטא במילים. היו לו קשיים בנישואים, גם בגלל העבודה הארוכה על האלבום, הלהקה קיבלה ביקורת בתקשורת האירית בגלל המעורבות שלהם ב-Self Aid וחברם, גרג קרול, נהרג בתאונת אופנוע. בונו אמר, "לכן המדבר משך אותי כדימוי. בשנה ההיא הייתה ממש מדבר בשבילנו.[19] בונו כתב את "With or Without You" בעודו מנסה ליישב את הרצון שלו כמוזיקאי לנדוד יחד עם האחריות המשפחתית שלו.
האמונה הדתית של הלהקה היוותה מקור השראה להרבה מהמילים. בשיר "I Still Haven't Found What I'm Looking For", בונו מעיד על האמונה הזו, אך שר על ספק רוחני. כמה מבקרים אמרו שהמקום עליו בונו מדבר ב-"Where the Streets Have No Name" הוא גן עדן. שני השירים האלו הוזכרו על ידי כמה מבקרים כשירים שמראים שהלהקה הייתה ב"מסע רוחני". ישנם אזכורים תנ"כיים גם בשירים נוספים כמו "Bullet the Blue Sky" ("Jacob wrestled the angel" - "יעקב נלחם במלאך") ובשיר In God's Country" ("I stand with the sons of Cain" - "אני עומד עם בניו של קיין"). טום דאפי פירש את האלבום כהסתכלות על "חוסר הודאות והכאב של עולה לרגל רוחני כשהוא הולך דרך עולם קודר וקשה".
סטיב אבריל עיצב את עטיפת האלבום. U2 ביקשו ממנו להציג את הדימוי המדברי בעטיפת האלבום.[20] החליטה בשלב מוקדם של התהליך היצירתי להצטלם בארצות הברית, בניגוד לכל האלבומים הקודמים שלהם, אשר הצילומים בהם נעשו באירלנד.[22] הם ביקשו מהצלם אנטון קורביין לחפש אתרי צילום בארצות הברית אשר ילכדו את הרעיונות שלהם.[20] שבוע לפני הצילומים הוא נסע לארצות הברית כדי להרכיב רשימה של אתרים.[23]
לאורך כמה ימים בדצמבר 1986, U2 נסעה עם קורביין ואבריל באוטובוס ברחבי מדבר מוהאבי עבור הצילומים.[20] הלהקה התאכסנה במלונות באזור וצילמה במדבר, תחילה ברינו, נבדה, מלון הרמוני בטוונטי ניין פאלמס, נקודת זבריצקי, צומת עמק המוות ומקומות אחרים בעמק המוות.[24][25] קורביין סיפר שהרעיון של הצילומים היה להציב זה לצד זה את "האדם והסביבה, האירים באמריקה".
בערב של יום הצילומים הראשון, קורביין סיפר לחברי הלהקה על עצי היהושע והוא הציע להם להשתמש בתמונה שלהם על העטיפה.[1] בונו שמח לגלות על המשמעות הדתית של שם העץ.[26] על פי הדת המורמונית, מתיישבים קראו לעץ על שמו של יהושע בן נון, מכיוון שענפי העץ הזכירו להם את יהושע שהרים את ידיו בתפילה.[27] למחרת, בונו הכריז שהאלבום יקרא "The Joshua Tree".[26] באותו הבוקר, בעודם נוסעים על כביש 190 ליד העיר דרווין, הם הבחינו בעץ יהושע בודד במדבר.[14] לרוב עצי יהושע לא עומדים לבד, אלא בקבוצה. בונו סיפר שהיה קפוא ושחברי הלהקה היו צריכים להוריד את המעילים שלהם בשביל הצילומים ולכן הם נראים כל כך קודרים בתמונות. ב-1991, רולינג סטון דירג את "The Joshua Tree" במקום ה-97 במצעד "100 עטיפות האלבומים הטובות ביותר בכל הזמנים".[28]
העץ בתמונה נפל בסביבות שנת 2000, אך האתר נשאר אתר תיירות פופולרי למעריצי U2.[14] אדם אחד הציב לוחית באתר עליה כתוב "Have you found what you're looking for?" (האם מצאת את מה שאתה מחפש?), בגלל השיר "I Still Haven't Found What I'm Looking For" שמופיע באלבום.[29]
האלבום יצא ב-9 במרץ 1987. הוא הגיע לפלטינה תוך 48 שעות מיציאתו, מה שהפך אותו לאלבום שנמכר הכי מהר בהיסטוריה של המצעד הבריטי. ב-21 במרץ 1987, האלבום נכנס למצעד האלבומים הבריטי במקום הראשון ונשאר שם במשך שבועיים.[41] בסך הכל האלבום היה במצעד הבריטי במשך 201 שבועות והפך לאחד מ-50 מהאלבומים ששהו הכי הרבה זמן במצעד.
ב-4 באפריל 1987, האלבום נכנס למצעד האמריקאי במקום השביעי. בתוך שלושה שבועות הוא הגיע למקום הראשון והפך לאלבום הראשון של U2 שעמד בראש המצעד.[42] הוא נשאר במקום הראשון במשך תשעה שבועות רצופים ובסך הכל היה במצעד במשך 119 שבועות, 35 מהם בעשירייה הראשונה. כל האלבומים הקודמים של הלהקה נכנסו מחדש למצעד ב-1987.
האלבום הגיע למקום הראשון ביותר מ-20 מדינות.[14] הוא היה האלבום הראשון שמכר יותר ממיליון עותקים על גבי דיסק בארצות הברית. לאחר היציאה המחודשת של האלבום לכבוד 30 שנה ליציאתו המקורית, האלבום נכנס מחדש למצעד האמריקאי והגיע למקום ה-16.
"With or Without You" יצא כסינגל הראשון מהאלבום. הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, והפך לסינגל הראשון של U2 שהגיע למקום הראשון בארצות הברית. "I Still Haven't Found What I'm Looking For" היה הסינגל השני שיצא מהאלבום והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. "Where the Streets Have No Name" היה הסינגל השלישי שיצא מהאלבום והגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי ולמקום ה-13 במצעד האמריקאי. "In God's Country" יצא כסינגל בצפון אמריקה בלבד והגיע למקום ה-44. "One Tree Hill" יצא כסינגל בניו זילנד ובאוסטרליה בלבד והגיע למקום הראשון במצעד הניו זילנדי.
בסקר הקוראים של הרולינג סטון, U2 זכו בקטגוריות אלבום השנה, אמן השנה, להקת השנה, הסינגל הטוב של השנה ל-"With or Without You" וזמר השנה לבונו.[43] האלבום הגיע למקום הרביעי בסקר המבקרים של הווילג' וויס, Pazz & Jop, ב-1987.[44] ב-1988, U2 הייתה מועמדת לארבע פרסי גראמי וזכתה בקטגוריות אלבום השנה והופעת הרוק של השנה עם קולות על ידי צמד או להקה. השיר "I Still Haven't Found What I'm Looking For" היה מועמד לשיר השנה ולתקליט השנה.[45]
The Joshua Tree הוא האלבום הנמכר ביותר של U2. הוא מכר יותר מ-25 מיליון עותקים ברחבי העולם ונמצא ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.[46] הוא זכה לשבחי המבקרים ונמצא ברשימות שונות של האלבומים הטובים ביותר.
סיבוב ההופעות The Joshua Tree Tour
לאחר צאת האלבום, U2 יצאו לסיבוב הופעות עולמי בשם The Joshua Tree Tour. סיבוב ההופעות נמשך מאפריל 1987 עד דצמבר של אותה שנה וכלל 109 הופעות.[47]
הוצאות מחודשות וסיבוב ההופעות The Joshua Tree Tour 2017
U2 הוציאו את האלבום מחדש פעמיים, במלאת 20 שנה ו-30 שנה ליציאתו. לכבוד חגיגות ה-30, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי שבו היא מבצעת את כל שירי האלבום לפי הסדר ושירים נוספים. סיבוב ההופעות נקרא The Joshua Tree Tour 2017. הוא החל ב-12 במאי 2017 והסתיים ב-25 באוקטובר 2017.
רשימת השירים
מילות השירים נכתבו על ידי בונו, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי U2.
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
