המוזיקה של סטילי דן מתאפיינת בצלילי רוק ופופ, אך גם במבנים והרמוניות מורכבים המושפעים מג'אז. רבים משירי הלהקה כוללים עיבודים ג'אזיים לכלי נשיפה, וקולות רקע בסגנון המושפע ממוזיקת נשמה. בקר ופייגן כתבו שירים מבודחים, ולעיתים קרובות סרקסטיים, העוסקים בנושאים כגון סמים, רומנים, הימורים ופשע.[3]
שירי הלהקה הוקלטו עם צוות מתחלף של נגני אולפן וזמרי ליווי, ביניהם הגיטריסטים לארי קרלטון ואליוט רנדל, שניגן את הסולו בשיר "Reelin' In the Years"; המתופף ברנרד פרדי, שניגן את מקצב ה-Purdie Shuffle (הקרוי על שמו) בשיר "Home at Last"; סקסופוניסט הג'אז ויין שורטר מלהקת Weather Report; מייקל מקדונלד, סולן להקת The Doobie Brothers, שתרם קולות רקע; והזמרת פאטי אוסטין, שקולות הרקע שלה בשיר "Babylon Sisters" הפכו אותו לאחד השירים המזוהים ביותר עם הלהקה. בקר ופייגן ידועים בפרפקציוניזם כמעט אובססיבי באולפן ההקלטות:[4] במהלך הקלטת האלבום Gaucho (1980), הכולל שבעה שירים בלבד, שכרו בקר ופייגן לפחות 42 נגנים ו-11 טכנאים.[5]
סטילי דן זכתה להצלחה מסחרית ולשבחי המבקרים החל משנות ה-70 המוקדמות ועד פירוקה בשנת 1981. להיטים כמו "Reelin' In the Years", "Do it Again", "Rikki Don't Lose That Number", "Hey Nineteen" ו-"Deacon Blues" העפילו למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים.[6] אלבומה Aja (1977) זכה למעמד של אלבום פלטינה כפול. הלהקה התאחדה ב-1993 ומאז מופיעה באופן קבוע. לאחר האיחוד היא הוציאה שני אלבומים. אחד מהם, Two Against Nature (2000), זכה בפרס גראמי בקטגוריית אלבום השנה.[7] סטילי דן מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ברחבי העולם ובשנת 2001 נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.[8]
שיריה של סטילי דן מסומפלים באופן תדיר על ידי אמנים שונים. בין האמנים הבולטים שסימפלו שירים של הלהקה ניתן למנות את קניה וסט ואייס קיוב.[9]
השיר "Hotel California" של להקת האיגלס נכתב בהשראת סגנון הכתיבה של בקר ופייגן. כמו כן, סטילי דן מוזכרת ברמיזה באחת משורות השיר ("They stab it with their steely knives, but they just can't kill the beast").[10]
