Eight Days a Week (בעברית: שמונה ימים בשבוע) הוא שיר של להקת הרוק הבריטית הביטלס. הוא נכתב על ידי ג'ון לנון ופול מקרטני, ונכלל באלבומם Beatles for Sale, שיצא ב-4 בדצמבר 1964. בארצות הברית, השיר יצא כסינגל, בפברואר 1965, לפני הוצאת האלבום Beatles VI, שיצא והופץ ברחבי צפון אמריקה. השיר זכה להצלחה רבה, והוא הסינגל השביעי של הביטלס שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים השבועי של בילבורד הוט 100 בארצות הברית. השיר הגיע למקום הראשון גם במצעדי פזמונים בקנדה, בלגיה והולנד.
הביטלס הקליטו את השיר "Eight Days a Week" באולפני EMI בלונדון באוקטובר 1964. השיר יצא מחדש ברחבי העולם בשנת 2000 באלבום האוסף 1 של הביטלס. הוא גם סיפק את השם לסרטו התיעודי של הבמאי רון הווארד מ-2016 על שנות הלהקה כמבצעים חיים, The Beatles: Eight Days a Week.[1]
רקע
את ההשראה לכתיבתו ואת הרעיון לנושא השיר, ייחס פול מקרטני לכמה גורמים. בריאיון לעיתון פלייבוי בשנת 1984, העניק פול את הקרדיט לנושא השיר, לרינגו סטאר, בהשראת מלפרופיזם (אנ') שהביע פעם, שהיווה גם את הרעיון לכתיבת השירים A Hard Day's Night ו-Tomorrow Never Knows.
בהמשך, העניק פול את הקרדיט לכותרת השיר לנהג שהסיע אותו פעם לביתו של ג'ון לנון בווייברידג'. בספר שיצא במסגרת פרויקט האנתולוגיה של הביטלס, הוא מספר, "לרוב, נהגתי לנסוע לשם (לביתו של ג'ון) בעצמי, אך באותו יום הסיע אותי הנהג וכששאלתי לשלומו, הוא השיב לי, 'הו, עובדים קשה, שמונה ימים בשבוע'."
השיר הוקלט ב-6 באוקטובר 1964, בתוך שני מפגשים, שביחד ארכו כמעט שבע שעות, עם הפסקה של רבע שעה באמצע.
משתתפים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
