ערך מורחב – 2019

		2019 במדע
< · 2017 · 2018 — 2019 — 2020 · 2021 · >
כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל

בערך זה מצוינים אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 2019 ונוגעים לעולם המדע.

• 1 בינואר – הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת 2014 MU₆₉ (שלימים נקרא 486958 ארוקות'), הנמצא בחגורת קויפר, בדרכה אל מחוץ למערכת השמש.^[1]
• התגלה כי טבעות שבתאי נוצרו לפני פחות ממאה מיליון שנים.^[2]
• 21 בפברואר – הגשושית "בראשית" של SpaceIL, משימתה הראשונה של ישראל לירח, שוגרה לחלל.^[3] ב-11 באפריל נכשלה הנחיתה על הירח.^[4]
• 6 באפריל נמדדו ונקלטו לראשונה רעידות אדמה על פני מאדים.
• אפריל - צוות חוקרים בינלאומי חשף לראשונה בהיסטוריה של המדע צילום של חור שחור, בו מתועד מרכז הגלקסיה האליפטית M87.^[5]
• 2 ביולי – ליקוי חמה מלא נראה בדרום אמריקה.^[6]
• יולי - התגלה המנגנון האסטרופיזיקלי שמאפשר התפרצות גמא.^[7]
• ספטמבר - התגלו אדי מים באטמוספירה של כוכב הלכת K2-18b, הגילוי בפעם הראשונה בכוכב לכת חוץ-שמשי.
• אוקטובר - עולה ל-82 מספר ירחי שבתאי הידועים למדע, לאחר גילוי 20 חדשים, ועובר את מספר ירחי צדק הידועים.^[8]

• אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית ה-50 התקיימה לראשונה בישראל.^[9]

• שנה זו הוכרזה על ידי האומות המאוחדות כשנה בינלאומית של הטבלה המחזורית.^[10]

• 9 בינואר – הכרזה על כרטיס Secure Digital עם יכול אחסון של 1 טרהבייט
• 22 במאי – מדענים מאוניברסיטת שיקגו דיווחו על גילוי חומר בעל עם תכונות מוליכות על בטמפרטורת 23 מתחת לאפס (השיא הקודם היה 73- מעלות)

• באוניברסיטת תל אביב פותחה שיטה להדפסה תלת-ממדית של רקמת לב מתפקדת על בסיס התאים מגוף החולה עצמו.^[11]

• במהלך חפירה ארכאולוגית לפני סלילת כביש 16 נחשף יישוב מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל אשר מנה בין 2,000 ל-3,000 תושבים.^[12]
• במערת קסם נמצאו עדויות לשימוש בעצמות ככלי שימור לפני 200 אלף שנה.^[13]
• באינדונזיה התגלה הציור הפיגורטיבי המוקדם ביותר, מוערך שגילו הוא 44 אלף שנים.^[14]
• 10 ביולי – גילוי שרידי בן אדם שהיה חי 170 לפני 210 אלף שנים באזור יוון.

• אפריל – בקניה התגלה סימבאקובוואה קוטוקאפריקה, יונק נכחד אוכל בשר הכי גדול שמוכר למדע שחי בתקופת המיוקן 23 מיליון שנה לפני זמננו.^[15]

• 21 בינואר – קצב המסת הקרח בגרינלנד הוא פי 4 מקצב שהיה בשנת 2003.

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה – החוקר ג'יימס פיבלס (ארצות הברית/קנדה) על תגליות בפיזיקה תאורטית של היקום. החוקרים מישל מאיור ודידיה קלו משווייץ זכו בשל גילוי הכוכב לכת חוץ-שמשי הראשון (51 Pegasi b).^[16]
  • פרס נובל לכימיה – ג'ון גודאינף (ארצות הברית), מנלי סטנלי וויטנגהם (הממלכה המאוחדת/ארצות הברית) ואקירה יושינו (יפן) על תרומתם בפיתוח של סוללת ליתיום-יון^[17].
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – ויליאם קיילין (ארצות הברית), סר פיטר ג'יי. רטקליף (הממלכה המאוחדת) וגרג ל. סמנזה (ארצות הברית) על תגליתם בתהליכים לחישת רמות חמצן של התאים הנחוצים לקיום החיים.^[18]
  • פרס נובל לכלכלה - אבהיג'יט בנרג'י (ארצות הברית), אסתר דופלו (ארצות הברית), מייקל קרמר (ארצות הברית) על גישתם הניסויית להפחתת העוני העולמי.
• פרס אבל – קארן אולנבק (ארצות הברית) על תרומותיה למשוואות דיפרנציאליות חלקיות גאומטריות, תורת כיול ומערכות אינטגרביליות ועל השפעת עבודתה על אנליזה מתמטית, גאומטריה ופיזיקה מתמטית
• פרס טיורינג - אדווין קטמול (ארצות הברית), פט הנרהן (ארצות הברית) על תרומות יסודיות לגרפיקה ממוחשבת תלת־ממדית ולהשפעה המהפכנית של טכניקות אלה על הדמיות ממוחשבות (CGI) בהפקת סרטים ויישומים אחרים.

• 1 במרץ – ז'ורס אלפרוב, פיזיקאי רוסי, חתן פרס נובל (נולד ב-1930)
• 5 באפריל – סידני ברנר, ביולוג דרום אפריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1927)
• 6 באפריל – דייוויד ג'יימס ת'אולס, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל (נולד ב-1934)
• 13 באפריל – פול גרינגרד מדעם מוח אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1925)
• 3 במאי – גורו שימורה, מתמטיקאי יפני, ידוע בזכות השערת טניאמה-שימורה, שממנה נובע כמקרה פרטי המשפט האחרון של פרמה, (נולד ב-1930)
• 24 במאי – מארי גל-מאן, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1929)
• 7 באוגוסט – קארי מוליס, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1944)

מדיה וקבצים בנושא 2019 במדע בוויקישיתוף

• מערכת דוידסון, מחור שחור עד עליונות קוונטית: סיכום 2019 במדע, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בדצמבר 2019