תעשיית התוכנה בישראל כוללת פעילות ענפה, שבה מועסקים עשרות אלפי עובדים, בתחומים שונים של ייצור תוכנה. בתעשייה חברות המכוונות לשוק הישראלי, חברות המכוונות לשוק הגלובלי ומרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים.

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, עם תחילתו של המחשוב בישראל, פיתוח תוכנה נעשה בעיקר לצריכה עצמית: ארגונים שרכשו מחשבים (ממשלת ישראל, בנקים וכו') פיתחו תוכנה לצורכי ארגונים אלה.

באמצע שנות ה-60 החלה הקמתן של לשכות השירות, שהן צעד ראשון בהקמתה של תעשיית תוכנה. מחירם הגבוה של המחשבים והידע המיוחד שנדרש לתפעולם הביאו לכך שרק גופים גדולים מעטים רכשו מחשבים לשימוש עצמי, וחלק ניכר מהמשק העדיף להשתמש בשירותיהן של לשכות שירות שהוקמו למטרה זו, וסיפקו שירותי מחשב באמצעות תוכנה שפיתחו לשירות לקוחותיהם (שיטה שלימים נקראה SaaS). תוכנה זו כללה תוכנה כללית, לשימושם של לקוחות רבים, כגון תוכנת שכר והנהלת חשבונות, ותוכנה ייעודית, לפי צרכיו של לקוח מסוים.

במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו לשכות שירות על ידי נציגים של חברות המחשבים שפעלו בישראל:

• חברת IBM, באמצעות חברת הבת שלה יבמ ישראל.
• חברת NCR, באמצעות נציגיה, חברת י.א. מיטווך ובניו.
• חברת CDC באמצעות חברת הבת שלה סי.די.סי.

בנוסף קמו לשכות שירות פרטיות אחדות, ובהן (לא בהכרח בסדר זה): דטה מיכון,^[1] מ.ל.ל (נוסדה ב-1963) ניקוב,^[2] קופל ראם (נוסדה ב-1962)^[3] וחילן (נוסדה ב-1968).

במגזר הציבורי הוקם, במסגרת משרד האוצר, המרכז למיכון משרדי, שנתן שירותים, במתכונת של לשכת שירות, למשרדי הממשלה. את הרשויות המקומיות שירתה החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי.

במהלך השנים אחדות מלשכות השירות נסגרו, התמזגו או שינו את אופי פעילותן, ואחרות ממשיכות לפעול עד עצם היום הזה, לעיתים תוך שהן מרחיבות את היקף פעילותן בזכות המגמה להוציא נושאי מחשוב מסוימים למיקור חוץ. נושא עיקרי בפעילותן של לשכות שירות במאה ה-21 הוא מחשוב שכר, נוכחות בעבודה וניהול משאבי אנוש. חברות עיקריות בתחום זה הן חילן, מלם שכר, סינאל מלל פייוויי והחברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי.

בשלהי שנות ה-60 החלו לפעול בישראל בתי התוכנה הראשונים: חברות שנתנו שירותי ניתוח מערכות, תכנות וייעוץ לגופים שבבעלותם מחשבים, כתהליך של מיקור חוץ של טכנולוגיות מידע. החלוצים בתחום זה היו החברות טכם (לימים נס טכנולוגיות), יעל תכנה (לימים קבוצת יעל) וקונתהל (חברה בת של CDC ותה"ל, לימים הפכה גם היא לחלק מנס טכנולוגיות), ובשלב מאוחר יותר הוקמו חברת פורמולה (לימים "מטריקס") וחברת SPL, נציגת Software AG בישראל. בנוסף הוקמו בישראל סניפים של בתי תוכנה עולמיים: יבמ גלובל סרוויסס (ישראל) כסניף של IBM Global Services (אנ') וסניף של חברת EDS (אנ').

בתי תוכנה אלה עסקו בדרך כלל במתן שירותי פיתוח תוכנה (ושירותי מחשוב נוספים) "לפי מידה", כלומר לפי צרכיו של לקוח ספציפי, ולא כמוצר הנמכר ללקוחות רבים.

פריצת דרך בתחום זה הושגה עם פיתוחם של מיני-מחשבים ומחשבים אישיים, שהביאו לתפוצה גוברת של מחשבים בארגונים רבים. שינוי זה הוביל בשנות ה-80 להקמתן של חברות העוסקות בייצור תוכנת מדף ומכירתה למשתמשים רבים, בשוק המקומי וגם בשוק העולמי. דוגמאות לחברות מסוג זה

• מג'יק תעשיות תוכנה: נוסדה ב-1983, עוסקת ביצירת כלי פיתוח תוכנה, שראשיתם במחולל היישומים "מג'יק", והיא חברת התוכנה הישראלית הראשונה שהונפקה בנאסד"ק.
• חשבשבת: נוסדה ב-1985, החלה כמערכת להנהלת חשבונות למחשבים אישיים מבוססי מערכת ההפעלה DOS, ובהמשך הותאמה למערכת ההפעלה "חלונות" ולאינטרנט.
• הרגל פתרונות שכר וכוח אדם: פיתחה מערכת שכר למחשבים אישיים. בינואר 2004 נרכשה על ידי חילן.

בתחילת שנות ה-80 החלו צעדים ראשונים של ייצוא תוכנה מישראל.^[4]

להבדיל ממרבית מוצרי התעשייה, שהם חפצים פיזיים, תוכנה אינה חפץ פיזי. מאפיין זה גרם לכך שלא היה קל לבתי תוכנה הכרה כתעשייה, לעניין הפטור ממס מעסיקים שהעניק חוק מס מעסיקים למפעלי תעשייה. בשנת 1987 קיבלה נציבות מס הכנסה לפי ייצור תוכנה בבתי תוכנה הוא פעילות תעשייתית (להבדיל מפעילותן של לשכות שירות, שהיא שהיא חלק ממגזר השירותים.^[5]

תחילתו של עידן האינטרנט, באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, הביאה לפריחה גוברת והולכת של תעשיית התוכנה בישראל, עם הקמתן של חברות הזנק רבות, שפיתחו תוכנה בשלל תחומים. חלוצה בתחום זה הייתה חברת מיראביליס, שנוסדה בשנת 1996 ופיתחה את ICQ - תוכנת מסרים מיידיים, שזכתה להצלחה עולמית. ביוני 1998, פחות משנתיים מיום הקמתה, נקנתה מיראביליס על ידי AOL, ענקית אינטרנט אמריקאית, תמורת 407 מיליון דולר.^[6] באותה עת מספר האנשים אשר התקינו את תוכנת ה-ICQ הגיעה ל-11.5 מיליון, וקצב ההצטרפות הגיע ל-57,000 איש מדי יום.^[7]

חברות ההזנק בתחום התוכנה (כחברות הזנק בתחומים אחרים) מתבססות בשנים הראשונות לקיומן בעיקר על גיוסי הון מקרנות הון סיכון וממענקים של רשות החדשנות. בהמשך דרכן הן פועלות בשתי דרכים:

• הנפקה בבורסה לניירות ערך, בעיקר בבורסת נאסד"ק. דוגמה בולטת לדרך זו היא חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט, שנוסדה בשנת 1993, ובשנת 1996 הונפקה בנאסד"ק.
• אקזיט: מכירה של החברה (או של פעילותה) לחברה אחרת. דוגמה לכך היא חברת הגיימינג פלייטיקה, שהוקמה בשנת 2010, וביולי 2016 נרכשה בידי קונסורציום סיני, לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר.

מרכזי תעשיית ההיי-טק הישראלית, שתעשיית התוכנה היא מרכיב חשוב בה, קיבלו את הכינוי סיליקון ואדי.

ערך מורחב – תעשיית סייבר בישראל

תעשיית הסייבר בישראל מהווה חלק חשוב מתעשיית התוכנה בישראל, וכוללת קשת רחבה של חברות העוסקת בפיתוח ובשיווק של תוכנה המשמשת להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר. הענף כולל חברות הפועלות בו תקופה ממושכת כחברות עצמאיות, יחד עם חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות וממשיכות לפעול בישראל כמרכזי פיתוח של החברות הרוכשות. בישראל מתקיימת, בחשאי וגם בגלוי, גם פעילות של פיתוח כלים התקפיים ללוחמת סייבר.

שורשיה של תעשיית הסייבר בישראל בסוף שנות ה-80, עם הקמתן של חברות אחדות שעסקו בפיתוח תוכנת אנטי וירוס ובאבטחת מידע.

בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו גם החברות הבולטות בתעשייה ביטחונית בישראל בפעילות נרחבת בתחום זה - התעשייה האווירית,^[8] רפאל - מערכות לחימה מתקדמות,^[9] אלביט מערכות (באמצעות חברת הבת "סייברביט", שמרכזת את הפעילות של אלביט מערכות בתחומי מודיעין הסייבר והגנת הסייבר^[10]) והתעשייה הצבאית.^[11]

להערכת מכון היצוא, בשנת 2014 עסקו בתחום כ-250 חברות ישראליות וכ-25 חברות רב-לאומיות שלהן סניפים בישראל. היקף היצוא שלהן לארצות הברית הגיע לכ-2.5 מיליארד דולר, וכלל היצוא של מערכות ושירותים בתחום זה מישראל הסתכם בכ-3 מיליארד דולר.^[12]

חברת צ'ק פוינט, שנוסדה בשנת 1993, היא מרכיב בולט של תעשיית הגנת הסייבר בישראל, עם שווי שוק של 16.5 מיליארד דולר בספטמבר 2021. חברות בולטות נוספות בתחום הגנת הסייבר הן אימפרבה, שנוסדה בשנת 2002 ונמכרה בסוף 2018 לקרן תומא בראבו (אנ') תמורת 2.1 מיליארד דולר, וסנטינל וואן, שנוסדה בשנת 2013, ובספטמבר 2021 הגיעה לשווי שוק של 17.7 מיליארד דולר.

חברה בולטת בתחום הסייבר ההתקפי היא קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פרנסיסקו פרטנרס, העוסקת בפיתוח תוכנה ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, ומוכרת את מוצריה בעיקר לממשלות, באישור משרד הביטחון. מוצרה העיקרי היא רוגלה בשם פגסוס.

חברות נוספות בתחום הסייבר ההתקפי:

• סלברייט, המתמקדת בעיקר בפיתוח תוכנה וחומרה לשליפה, שיתוף וניתוח נתונים ממכשירים סלולריים, תיעודן של שיחות טלפון, ובנוסף רשתות חברתיות, מחשבים ומקורות מידע המצויים בענן.
• ורינט מערכות עסקה בפיתוח מערכות מודיעין לשוק הביטחוני, ובפברואר 2021 פוצלה פעילות זו לחברה חדשה בשם קוגנייט (Cognyte).

טכנולוגיה פיננסית, המוכרת בשם פינטק, היא טכנולוגיה מבוססת תוכנה למתן שירותים פיננסיים. הפינטק בישראל הוא בין המובילים בשוק העולמי. בשנת 2017 פעלו בישראל יותר מ-500 חברות הזנק בתחום זה.^[13]

חברות בולטות בתחום זה:

• פיוניר: נוסדה ב-2005, עוסקת שירותי העברת כספים אלקטרונית וביצוע תשלומים במסחר אלקטרוני. מטה החברה נמצא בניו יורק, ולה סניפים במדינות נוספות, אך מרבית עובדיה מועסקים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. נסחרת בנאסד"ק, שווי השוק שלה בספטמבר 2021 הוא 3.6 מיליארד דולר.
• ריסקיפייד: נוסדה ב-2015, מספקת תוכנה כשירות (SaaS) למניעת הונאה וביטול חיוב במסחר מקוון. נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק, שווי השוק שלה בספטמבר 2021 הוא 5.8 מיליארד דולר.
• Rapyd: נוסדה ב-2015, מפתחת ומפעילה פלטפורמת תשלומים בינלאומית לעסקים וצרכנים, שמאפשרת לבצע העברות בנקאיות, העברות לארנק אלקטרוני, תשלום מזומן ועוד.
• מליו: נוסדה ב-2018, עוסקת בהעברת תשלומים בין עסקים (B2B).
• eToro: נוסדה ב-2007, מפעילה פלטפורמה למסחר בשוק ההון המבוססת על רשת חברתית מקוונת.

במאה ה-21 התפתחה בישראל תעשיית גיימינג ענפה - פיתוח של משחקי וידאו להפעלה במחשב, בטאבלט ובסמארטפון.^[14] בתחילת 2021 פעלות בתחום זה יותר מ־300 חברות, שהעסיקו כ־10,000 עובדים.^[15]

חברות בולטות בתחום זה:

• פלייטיקה: נוסדה בשנת 2010, וביולי 2016 נרכשה בידי קונסורציום סיני, לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר. מטה החברה שוכן בהרצליה.
• פלאריום: נוסדה ב-2009, ומפתחת משחקי אסטרטגיה ומלחמה. באוגוסט 2017 נמכרה לחברה האוסטרלית Aristocrat Leisure (אנ') תמורת 500 מיליון דולרים. מטה החברה שוכן בהרצליה.
• CrazyLabs: נוסדה ב-2010 (בשם TabTale), ובאוגוסט 2021 נרכשה על ידי חברת הגיימינג השוודית Embracer.^[16]
• Overwolf, שפיתחה פלטפורמה המסייעת למפתחים ליצור תוספות למשחקים קיימים.
• SciPlay: חברה אמריקאית הנסחרת בנאסד"ק, חברה בת של חברת Scientific Games (אנ') האמריקאית, נוסדה ממיזוג של חברת דרגון פליי הישראלית ורכישה של חברת משחקי הסוליטייר במובייל Come2Play. החברה עוסקת בסושיאל גיימינג ומרכז הפיתוח שלה שוכן ברמת גן.
• פאפאייה גיימינג: נוסדה בשנת 2016 ומתמחה במשחקי רשת מבוססי יכולת נושאי פרסים כספיים.
• ביץ' בם (Beach Bum): נוסדה ב-2015 ומפתחת משחקי רשת המבוססים על משחקי לוח ומשחקי קלפים פופולריים. בספטמבר 2021 נמכרה החברה לחברת משחקי ההייפר-קז'ואל (Hyper-casual game) הצרפתית Voodoo (אנ'), תמורת 300 מיליון דולר, ועוד 200 מיליון דולר המותנים בעמידה ביעדים.^[17]
• סופרפלאי (SuperPlay): נוסדה ב-2019 ופיתחה שני משחקי רשת מצליחים. בספטמבר 2024 נמכרה לחברת פלייטיקה תמורת 700 מיליון דולר, ובנוסף תמורת 1.25 מיליארד דולר שמותנים בעמידה ביעדים בתחום ההכנסות והרווח בשנים 2025–2027.^[18]

מראשית ימי המחשוב בצה"ל, בתחילת שנות ה-60, פיתח צה"ל בעצמו תוכנה לצרכיו, במסגרת ממר"ם והיחידות המסונפות אליו. כיום פועל בצה"ל בית תוכנה גדול משלו, יחידת לוטם, ופיתוח תוכנה נעשה גם בייחידות נוספות (יחידת אופק, יחידת מפת"ח ועוד). בנוסף לכך מצטייד צה"ל בתוכנה שמקורה בחברות תוכנה אזרחיות. חברות בולטות בתחום זה:

• אלביט מערכות: מפתחת ראשית של מיזם צבא יבשה דיגיטלי.
• אמפרסט מערכות: נוסדה בשנת 2000, עוסקת בפיתוח תוכנה, ובפרט תוכנה לשליטה ובקרה (שו"ב). מוצר הדגל של החברה הוא מערכת השו"ב של "כיפת ברזל".
• TSG IT Advanced Systems: נוסדה כחטיבה הביטחונית של חברת נס טכנולוגיות, ובינואר 2016 נמכרה לפורמולה מערכות והתעשייה האווירית.

בתחילת המאה ה-21 החל עידן חדש בתעשיית הרכב העולמית, עם שילובם של רכיבי תוכנה וחומרה ייעודיים בכלי הרכב. מגמה זו התגברה בעשור השני של המאה ה-21 עם החתירה לרכב אוטונומי. בתחום זה יש לתעשייה הישראלית מקום נכבד - בישראל צמחו חברות הזנק רבות,^[19] בהן כאלה שהפכו למובילות עולמיות בתחומן, ויצרני רכב גדולים השקיעו בחברות הזנק ישראליות והקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח.^[20] חברות ישראליות נוספות עוסקות בפיתוח מערכות הגנת סייבר לכלי רכב.^[21]

מיזמים בולטים בתחום זה:

• Waze: אפליקציית ניווט GPS חינמית ושיתופית לטלפונים חכמים, שפותחה על ידי חברת "Waze Mobile" ונמכרה לחברת גוגל ביוני 2013.
• Gett: אפליקציה לשירות הזמנת מוניות ושליחויות דרך טלפון חכם. האפליקציה היא שירות מבוסס מיקום המאפשר לנהגי מוניות ולנוסעים להתקשר זה עם זה ישירות, ובין היתר לתאם איסוף, לבצע תשלום ולהעביר משוב על נהגים.
• Moovit: אפליקציה חינמית ושיתופית, לטלפונים חכמים ולדפדפנים, לניווט בתחבורה ציבורית, מבוססת GPS. במאי 2020 נרכשה על ידי אינטל בכ-900 מיליון דולר.
• חברת אוטונומו טכנולוגיות עוסקת באיסוף נתונים ממיליוני כלי רכב המתקשרים עם שרתיה. מידע על פי נתונים אלה משמש יצרני רכב, ציי רכב ונותני שירותים לענף הרכב. בשנת 2021 אספה החברה מדי יום יותר מארבעה מיליארד נתונים, מיותר מ-40 מיליון כלי רכב.
• חברת ארגוס, שמרכזה בתל אביב, מפתחת הגנת סייבר לרכב.^[22] החברה נוסדה בשנת 2013, ובנובמבר 2017 נמכרה לחברת קונטיננטל AG הגרמנית ושולבה כחטיבה עצמאית בחברת אלקטרוביט (גר'), חברת הבת לתוכנה של קונטיננטל AG.^[23]

שוק התוכנות לניהול ארגוני נשלט על ידי תאגידים רב-לאומיים גדולים (אורקל, מיקרוסופט, SAP ועוד). עם זאת, בתחומי נישה שונים פועלות בשוק העולמי חברות ישראליות, ובהן:

• אמדוקס: נוסדה ב-1982, מפתחת תוכנה ושירותים למערכות חיוב לקוחות (בילינג) וניהול קשרי לקוחות (CRM). נסחרת בנאסד"ק, שווי השוק שלה בספטמבר 2021 הוא 9.9 מיליארד דולר.
• נייס: נוסדה ב-1986, מפתחת מערכות מחשוב ענן ומערכות מקומיות המבוססות על ניתוח נתונים מתקדם, לשם שיפור איכות שירות הלקוח, שמירה על חוקים ונהלים במהלך הטיפול בלקוחות ומניעת הונאות פיננסיות. נסחרת בנאסד"ק, שווי השוק שלה בספטמבר 2021 הוא 18.6 מיליארד דולר.
• סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן: עוסקת בתוכנה לתחום הביטוח.
• monday.com: מפתחת יישום אינטרנט ומובייל לניהול צוותים, ניהול פרויקטים, שירות לקוחות, תקשורת פנים-ארגונית, אופרציה משרדית וניהול אסטרטגי. בפברואר 2020 שירתה החברה כ-100,000 ארגונים ברחבי העולם. המוצר החל את דרכו בשנת 2010 ככלי פנימי בחברת וויקס.קום, ובפברואר 2012 הוקמה חברה נפרדת המתבססת עליו. מניותיה נסחרות בנאסד"ק, ושווי השוק שלה בספטמבר 2021 היה 16.6 מיליארד דולר.
• טיפלתי פתרונות: נוסדה ב-2010, עוסקת באוטומציית תשלומים בארגון.
• ברינגג טכנולוגיות שילוח: נוסדה ב-2013, עוסקת בתוכנה לניהול לוגיסטיקה ושילוח מטענים.
• גונג.אייאו: נוסדה ב-2015, מספקת תוכנה כשירות מבוססת בינה מלאכותית לניתוח פעילותם של אנשי מכירות.
• פאפאיה גלובל: נוסדה ב-2016, מספקת שירותי מחשוב בתחומי שכר וניהול משאבי אנוש לתאגידים רב-לאומיים.

• מג'יק תעשיות תוכנה: נוסדה ב-1983, עוסקת ביצירת כלי פיתוח תוכנה, שראשיתם במחולל היישומים "מג'יק". מניותיה נסחרות בנאסד"ק, ושווי השוק שלה בספטמבר 2021 היה מיליארד דולר.
• וויקס.קום: נוסדה ב-2006, מפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט. הפלטפורמה מאפשרת למשתמש לבנות אתר אינטרנט ללא עלות וללא צורך בידע קודם בתחומים כמו קידוד או עיצוב אתרים. מניותיה נסחרות בנאסד"ק, ושווי השוק שלה בספטמבר 2021 היה 13.2 מיליארד דולר.
• איירון סורס: נוסדה ב-2008, עוסקת בפיתוח כלים להפצת תוכנה, למוניטיזציה ולפרסום למפתחי אפליקציות, מפתחי תוכנה, ספקי מכשירים ניידים ויצרני מכשירים.

בשלהי המאה העשרים, וביתר שאת במאה ה-21 הפכה התוכנה לרכיב חשוב במוצרי אלקטרוניקה ובמוצרים נוספות שלהם רכיב אלקטרוני. בהתאם לכך, פיתוח תוכנה הוא מרכיב חשוב בפיתוחם של מוצרים בתחומים אלה.

דוגמאות לחברות בתחום זה:

• מובילאיי: נוסדה בשנת 1999 ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה. החברה עוסקת גם בפיתוח מכונית אוטונומית. במרץ 2017 נמכרה מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.
• אורקם טכנולוגיות: נוסדה בשנת 2010 ומפתחת ומייצרת התקן מבוסס ראייה ממוחשבת, המסייע לכבדי ראייה, עיוורים ובעלי מוגבלויות נוספות. המוצר העיקרי של אורקם, OrCam MyEye, מורכב משני מרכיבים עיקריים: יחידה היושבת על הראש ויחידת בסיס. יחידת הראש מורכבת על גבי משקפיים וכוללת מצלמה זעירה ורמקול. יחידת הבסיס כוללת סוללה ומחשב קטן המעבד את התמונות הנקלטות במצלמה באמצעות תהליך אלגוריתמי.

בנוסף לחברות רבות שהוקמו על ידי ישראלים, פועלים בישראל מרכזי פיתוח תוכנה גדולים של חברות רב-לאומיות, מהם שהוקמו מראשיתם על ידי חברות האם, ומהם שנוצרו כתוצאה מרכישה של חברות ישראליות (או שילוב של שתי הדרכים).

חברות בולטות בתחום זה:

• מעבדת המחקר של IBM בחיפה: בשנת 1972 הקימה חברת IBM בישראל מרכז מדעי, ראשון מסוגו בישראל. המרכז המדעי התפתח למעבדת המחקר של IBM בחיפה, שהיא כיום מעבדת המחקר הגדולה ביותר של IBM מחוץ לארצות הברית, ובה כ-350 עובדים, והיא שוכנת בקמפוס אוניברסיטת חיפה. בנוסף מפעילה חברת IBM מעבדת תוכנה, לתוכנה מוזגו חברות תוכנה אחדות שנרכשו בישראל.
• מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: מרכז פיתוח תוכנה של חברת מיקרוסופט בישראל. המרכז הוקם בשנת 1991, והוא מרכז הפיתוח הראשון של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית. בשנת 2021 הוא אחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית.
• סאפ לאבס ישראל: מרכז הפיתוח של חברת SAP הגרמנית הוקם בשנת 1998 ומהווה חלק חשוב מרשת הפיתוח הגלובלית של SAP. קבוצת הפיתוח SAP-Gigya הוקמה בתל אביב בשנת 2019, עם רכישתה ומיזוגה לחברה של חברת גיגיה. מרכז הפיתוח בישראל אחראי על פיתוח כמה ממוצרי הליבה של החברה. SAP Labs Israel מעסיקה (נכון לשנת 2020) יותר מ-700 עובדים במרכזים ברעננה ובתל אביב.
• גוגל ישראל: באוגוסט 2006 הוקם מרכז מחקר ופיתוח של חברת גוגל בפארק מת"ם שבחיפה. מרכז מחקר ופיתוח נוסף הוקם בתל אביב. במרכז הפיתוח הישראלי פותחו מספר תכונות במוצרי גוגל, בהן מנגנון הצעת מילות החיפוש המשולב במנוע החיפוש (Google Suggest), תיקון שגיאות כתיב במילות חיפוש, יכולת הוספת שכבות ביוטיוב, יישומי תחרויות ביוטיוב, Google Trends ו-Google Insights for Search, יישומי מעבדה ב-Gmail, שיטה חדשה למכרזי פרסומות לטלוויזיה, ו-Google Visualization. בנוסף רכשה גוגל חברות הזנק ישראליות אחדות ושילבה אותן במרכז המחקר והפיתוח.

כוח האדם העיקרי לתעשיית התוכנה מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, ותעשייה וניהול) מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, יחידה 81, מצו"ב, מצפ"ן ועוד) ומבתי ספר למפתחי תוכנה (ג'ון ברייס הדרכה, סלע מעבדות תוכנה, האקריו ועוד).

מתוך צורכי התעשייה במתכנתים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp). ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה התלמידים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים.^[24] בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהייטק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחבורת הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה^[25].

מוסדות לימוד אלה מכשירים עובדים בשלל המקצועות הנחוצים לתעשיית התוכנה: מנתחי מערכות, מתכנתים, בודקי תוכנה, מעצבי ממשק משתמש ועוד. מקור נוסף הוא העלייה לישראל, במסגרתה מגיעים גם עובדים לתעשיית התוכנה (בלטה בתחום זה העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90).

הגידול המהיר של תעשיית התוכנה יצר בתקופות מסוימות מחסור בכוח אדם, שהוביל לעלייה ניכרת בשכרם של העובדים בתחום, וכן לפתרונות של מיקור חוץ - העברת משימות של פיתוח תוכנה לבתי תוכנה בחו"ל.