מס מעסיקים הוא מס שהוטל בשנת 1975 על המעסיקים בישראל (כולל יהודה ושומרון^[1]), וחושב בהתאם לגובה המשכורת שהם משלמים. במהלך שנותיו עבר המס שינויים רבים, מבחינת שיעור המס והאוכלוסייה שעליה הוטל. בחוק ההסדרים לשנת 2008 בוטל המס החל מ-1 בינואר 2008.

מס מעסיקים הוצע לראשונה על ידי ועדת חיים גבתי שנועדה למצוא מקורות הכנסה נוספים למימון תקציב המדינה^[2], אולם ההצעה זכתה להתנגדות רבה מצד השרים במיוחד שר התעשייה והמסחר, יוסף ספיר, שכינה את המס "טירוף הדעת"^[3], ולא קודמה. המתנגדים טענו שהמס יביא לעליית מחירים ויפגע בייצוא, שכן יקשה להבחין בין יצואן ללא יצואן. לעומת זאת, התומכים טענו שהחוק יגביר את ההתייעלות ואת ריסון עליית השכר^[4]. ביולי 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הציע שר האוצר שוב להחיל מס מעסיקים של 5%^[5]. בעקבות התנגדות המעסיקים שאיימו שלא לשתף פעולה עם החוק, הרעיון הוסר מסדר היום^[6]. בפברואר 1975 החליטה הממשלה באופן מפתיע על הנהגת מס מעסיקים^[7] בשיעור של 7.5%. החוק שהגיע לוועדת הכספים חודש לאחר מכן כלל שיעור של 4% בלבד וחברי הכנסת הכניסו לו סעיף שאישר לשר האוצר להוריד את השיעור בענפים העלולים להפגע בגלל המס^[8].

בדברי ההסבר להצעת חוק מס מעסיקים נאמר: "המס המוצע הוא שלב בדרך להנהגת מס ערך מוסף, מאחר שהשכר המשתלם מאת המעסיקים הוא ברוב המקרים המרכיב הגדול ביותר בערך המוסף". לאור זאת, הציע יוחנן בדר להגביל את תוקף החוק עד לאוקטובר אותה שנה, אך דרישתו נדחתה^[8]. מס ערך מוסף הוטל זמן לא רב לאחר הטלתו של מס מעסיקים, אך מס מעסיקים המשיך להתקיים עוד שנים רבות. פעמים אחדות נדחו הצעות לביטול המס, בטענה שתקציב המדינה לא יעמוד בכך. אחד מחברי הכנסת, אברהם לבנבראון מחד"ש, ראה את הנולד בעניין זה, באומרו:

"לטענה שמס זה הוא זמני עד להטלת מס ערך מוסף ועד לביצוע הרפורמה במיסוי אין כל כיסוי במציאות. אנו יודעים מן הניסיון שאין מס זמני. כל מס או מילווה זמני הופך לקבוע. ... באשר לטענה שזו התחלת ביצוע מס ערך מוסף, גם לה אין חזקה במציאות. יהיה גם מס מעסיקים וגם מס ערך מוסף"^[9].

בתחילת 1980 שונה החוק. שיעור המס הועלה ל-7%, ובמקביל הוחרגו מתחולת המס ענפי תעשייה, חקלאות, מלונאות, בנייה למגורים וייצוא^[10]. השינוי נועד לאפשר לענפים אלה להוריד עלויות, מבלי להוריד את גובה ההכנסות מהמס^[11].

בנוסחו המקורי חוק מס מעסיקים היה חוק קצר ופשוט, ללא חריגים ופירוט יתר, גורמים התורמים בדרך כלל למורכבותם של חוקי המיסים. במהלך הזמן הלך החוק והסתבך:

• נקבעו בו פטורים לאוכלוסיות מסוימות של מעסיקים, ומחלוקות רבות צצו סביב השאלה מי נמנה עם הזכאים לפטור. הפטור העיקרי ניתן בסעיף 2א(א) לחוק, שבו נאמר:

"מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעד עבודה באחד מאלה יהיה פטור ממס מעסיקים בשל אותה הכנסה:

(1) במפעל תעשייתי שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה (מיסים), תשכ"ט-1969;

(2) במשק חקלאי המשמש בשנת המס בעיקר לייצור תוצרת חקלאית לרבות צמחים ובעלי חיים;

(3) בתאגיד העוסק בשיווק ואשר לפחות 70% מהשיווק שלו בשנת המס הם מכירות לחוץ לארץ של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בישראל או של תוצרת חקלאית ישראלית, בין דרך מכירה של מוצרים ותוצרת כאמור שקנה ובין דרך מכירתם בשביל אחר תמורת עמלה;

(4) בהפעלת מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או בית אבות;

(5) בבניית בתי מגורים או בעבודה הקשורה בהכנה או בהשלמה של בניה כאמור, לרבות עבודות חפירה, סלילת דרכים ועבודות עפר".

לאוכלוסיות נוספות ניתן פטור בחוקי עידוד אחדים. למשל, מלכ"רים באזורי קו עימות דרומי היו פטורים ממס מעסיקים בשנת 2007^[12], וחוק אזור סחר חופשי באילת פטר מהמס מעסיק תושב אילת בשל הכנסת עבודה שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באילת.

בחודש מאי 1992 הורד לאפס שיעור המס החל על המגזר העסקי, כך שהמס חל למעשה רק על מלכ"רים. המדינה, כמעסיק, הייתה פטורה ממס מעסיקים, אך גופים שדינם כדין המדינה, כגון בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי, היו חייבים בו.

• ניתן פטור ממס לאחדים מרכיבי השכר, צעד שהיווה תמריץ להעביר חלק מהשכר לרכיבים אלה. בסיס המס הוא הכנסת עבודה, כהגדרתה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. הרכיבים שהוצאו מבסיס המס בקביעה מפורשת בחוק מס מעסיקים הם:
  • החזקת טלפון;
  • החזקת רכב;
  • שווי שימוש ברכב צמוד;
  • שווי הנחה מריבית.

סעיף 2 לחוק מס מעסיקים, אומר "מעסיק יהא חייב במס", וכך הדבר להלכה, אך למעשה מגלגל המעסיק את המס על העובדים, שהרי המס נוטל חלק מתקציב השכר של עובדים אלה.

בעת הטלתו היה שיעור המס 4%, והוא חל על כל המעסיקים. עם מתן פטור מהמס לסוגים מסוימים של מעסיקים, הועלה שיעור המס החל על המעסיקים החייבים בו ל-7%. בהמשך הורד שיעור המס בחזרה ל 4%, וזה היה שיעורו בעשור הראשון של המאה ה-21, עד ביטולו בראשית 2008.

באוגוסט 2007 החליטה הממשלה לבטל את מס המעסיקים. במקביל הוחלט לקצץ מתקציבי העמותות המתוקצבות על ידי המדינה את סכומי הכסף שנדרשו להן כדי לשלם את מס המעסיקים.^[13].

• דוד שי, "הדינמיקה של דיני המיסים לאור קורותיו של חוק מס מעסיקים", מיסים, פברואר 2003