על פי דו"ח של מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2020, איראן מספקת מדי שנה כ-100 מיליון דולר לארגוני טרור פלסטינים, כולל חמאס.[4] נכון ל-2023, לפי מקור ביטחוני ישראלי, איראן הגדילה משמעותית את המימון שלה לחמאס ל-350 מיליון דולר בשנה.[5]
היסטוריה
1990–2000
ב-1990 אירחה איראן בטהראן ועידה התומכת בפלסטינים, בה השתתף חמאס אך לא יאסר ערפאת. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, משלחת של חמאס, בראשות מוסא אבו מרזוק, עסקה בדיונים בטהרן עם בכירים, ביניהם האייתוללה חמינאי. איראן התחייבה לגיבוי צבאי ופיננסי כאחד, עם דיווחים של 30 מיליון דולר בשנה, בנוסף למתן אימונים צבאיים לאלפי אנשי חמאס בבסיסי משמרות המהפכה באיראן ובלבנון. יתר על כן, חמאס חנך משרד בטהרן, וקבע כי הן איראן והן חמאס חלקו "השקפה זהה בהשקפה האסטרטגית כלפי המטרה הפלסטינית בממד האסלאמי שלה".[6]
אינתיפאדה שנייה
תמיכתה של איראן בחמאס נמשכה באמצעות האלימות של האינתיפאדה השנייה. לאחר פטירתו של ערפאת ב-2004 ויציאתה של ישראל מעזה ב-2005, גדלה תמיכתה של טהראן בהדרגה.[6]
תפיסת חמאס את רצועת עזה
איראן וחמאס התקרבו באופן דרמטי בעקבות הניצחון הבלתי צפוי של חמאס בבחירות הפלסטיניות ב-2006 וההשתלטות האלימה שלו על רצועת עזה ב-2007. ב-2006 התערבה איראן כדי לתמוך בעזה, שהייתה באותה עת כבר בשליטת ארגון הטרור חמאס, כאשר סיוע החוץ קרס. במהלך ביקורו של ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, בטהראן בדצמבר 2006, התחייבה איראן להעניק לחמאס סיוע של 250 מיליון דולר.[6]
משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC) שיתפו פעולה עם חמאס בתכנון מתקפת הפתע שלו ב-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל ונתן אור ירוק לחמאס לפתוח בהסתערות בפגישה שנערכה בביירות ב-2 באוקטובר.[7] בהתקפה בראשות ארגון הטרור חמאס, טרוריסטים פלסטינים הרגו 1,200 ישראלים, בעיקר אזרחים, וחטפו מעל 200 אזרחים וחיילים ישראלים.[8] בשבועות שקדמו לפיגוע, כ-500 לוחמים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני עברו אימונים באיראן, בהדרכת כוח קודס של משמרות המהפכה.[9]
לפי הוושינגטון פוסט, המתקפה התרחשה "עם תמיכה מרכזית של [איראן] שסיפקה אימונים צבאיים ועזרה לוגיסטית וכן עשרות מיליוני דולרים עבור נשק".[4]