תאודרוס השני (תעתיק מגעז: ቴዎድሮስ, גם אציה תאודרוס האזנהⓘⒾ, לפעמים מתועתק תוודרוס, תדרוס או טדרוס; 1818 לערך - 13 באפריל1868) היה קיסראתיופיה מ-1855 עד יום מותו. תאודרוס, שנולד בשם קאסה היילו (מוכר בשם סוס אבא תטק, בשם הצבאי מייסאוו קאסה ובשם אנד לאנתו) היה פוליטיקאי וחייל אתיופי במאה ה-19.
אביו, היילו וולדה גיורגיס, היה מושל קווארה, ואימו, אתטגב וונד-בווסן, הייתה בת אצולה מגונדר וממוצא אמהרי. בילדותו למד תאודרוס לימודי דת. כשבגר הצטרף לצבאו של דודו, הדג'אזמץ' כנפו, ולאחר מכן גם לצבאו של מושל גוג'ם, הדג'אזמץ' גושו זוודה, שם שירת במשך תקופה קצרה, לאחר שהראה יכולת צבאית גבוהה. בשנת 1847 ביוזמת הוויזרו מנן ליבן עמדה, נישא קאסה לנכדתה, תוובץ' עלי, ומונה למושל קווארה בתואר דג'אזמץ'.
בשנת 1852 החל את המסעות הצבאיים נגד האצולה של צפון אתיופיה. ב-11 בפברואר 1855 קאסה היילו הוכתר לקיסר אתיופיה תחת השם תאודרוס השני. הכתרתו סימנה את סופה של תקופת השופטים האתיופית ואת תחילת תהליך איחודה מחדש של האימפריה, תהליך שהסתיים בתקופת היילה סלאסי.
במהלך שלטונו החיל תאודרוס השני רפורמות מודרניות כגון פרסום צווים נגד העבדות, בניית הכביש הראשון, והקמת צבא לאומי במקום הצבאות הפיאודליים. עוד בתקופתו הונהגה חלוקת אדמות של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ומסירתן לחקלאים, צעד אשר בשנת 1860 הוביל לקרע עם הכנסייה, והחריף את ההתנגדות לתאודרוס. במקביל, עקב אי הבנה בהתכתבות עם בריטניה, אסר תאודרוס על מיסיונריםאירופאים לפעול בארצו.
באפריל 1868 ממשלת בריטניה שלחה משלחת צבאית בפיקודו של רוברט נפייר לשחרור חטופים שהיו כלואים במבצר מקדלה. הקיסר שם קץ לחייו ביריית אקדח ב-13 באפריל, לאחר שהצבא הבריטי הביס את צבאו, רוב אנשיו נכנעו לבריטים והצבא הבריטי פתח בהתקפה על המצודה עצמה[1].
מוצאו
קאסה היה בנו של היילה-גיורגיס וולדה-גיורגיס (בקיצור: היילו וולדה גיורגיס), מושל קווארה שבפרובינציית דמביה, סמוך לגבול הסודאני. אמו של קאסה, וויזרו אתיטגב וונד-ווסן, הייתה בת למשפחת אצולה מכובדת מן העיר גונדר (אשר באותה עת הייתה עיר הבירה של אתיופיה).
עוד לפני שמלאו לקאסה שנתיים, אביו נפטר ואמו לקחה אותו אל משפחתה בגונדר. הן יריביו מבית והן מחברים אירופאים שנאסרו באתיופיה כתבו בספריהם שאימו של קאסה הייתה במצוקה כלכלית קשה כל כך, שקאסה זכה לכינוי "בנה של מוכרת הכוסו" (תרופה צמחית מקומית לטיפול במחלת תולעי מעיים) וזאת בשל עיסוקה במכירת הכוסו. עם זאת, היסטוריונים מודרניים מסכימים שקאסה לא גדל בתנאי עוני. הוא מתואר כיום כאדם שעלה לגדולה בזכות כישוריו, ללא ייחוס מלכותי. טענתו (באיחור) שהוא צאצא לקיסר פאסילידס הייתה ככל הנראה במטרה לזכות בלגיטימציה לשלטונו.
קאסה נולד ב-1818 בקווארה[2], בדמביה. מפאת מיקומה של קווארה במערב אתיופיה, קרוב לגבול הסודאני, היה האזור תחת התקפות מתמשכות של סודאנים ומצרים.[3] באחד הקרבות נהרג אביו, ואימו החליטה לקחתו לעיר מולדתה, גונדר.[4] עוד בילדותו העבירה אותו לדודו הדג'אזמץ' כנפו[5] כדי שידאג לחינוכו הדתי, ודודו העבירו למקום שנקרא צ'נכר במנזר תקלה היימנות. כך מתאר אלקה זנבה[6]: "וכשהוא היה ילד ולמד בצ'נכר דג'אזמץ' מרו של דמביה מרד במושל בגמדר הראס אימם והתבצר בצ'נכר. ראס אימם בא והכה את המנזר ובמהלך הקרב נהרגו רבים מהתלמידים אולם קאסה שרד"'.[7] אירוע זה השפיע עמוקות על נפשו של הילד.[4] קאסה שב לבית דודו כנפו, שם למד קריאה וכתיבה[8] וכן את מלאכת הניהול והצבא[9].
בשנת 1847, לאחר מותו של דג'אזמץ' כנפו מושל דמביה, קאסה הצטרף למערכה של בני כנפו כנגד מושל דמות וגוג'ם הדג'אזמץ' גושו זוודה. קאסה ובני דודיו הפסידו בקרב. לאחר מנוסה של מספר חודשים חבר קאסה לצבאו של יריבו הדג'אזמץ' גושו זוודה[10]. למרות שהפגין יכולת צבאית גבוהה, הוא לא זכה לקידום בצבאו של גושו ולכן החליט לחזור לקווארה[11]. אולם, היות שכל דמביה הייתה כעת הרסת של מנן ליבן עמדה[12], המושלים שהיו תחת מנן לחצו על קאסה שיעזוב את קווארה. קאסה, ביודעו שכדי להחזיר את הרסת של אביו (קווארה) אין דרך אחרת מאשר למרוד, ירד לקולה (השפלה) ומרד במנן[9]. קאסה, שניהל חיי עבריין בסגנון רובין הוד, ייחד את עצמו בטוב ליבו ויכולת לדון במשפט. כך למשל, חלק מהכסף שהוא השיג באמצעות שוד היה מחלק לחקלאים כדי שיקנו מחרשה[9]. עידוד החקלאים ויחסי אנוש הביאו להתעצמות התמיכה בו.[12] עד מהרה נאספו סביב קאסה כ-300 תומכים[9].
כניסתו לפוליטיקה
התקפות קאסה על הסוחרים והפרעתו לסדר הציבורי פגעו בעקיפין באטגיה מנן[13], בגלל שעתה הכנסותיה ממיסים ירדו[14]. שמעו של קאסה יצא למרחוק, הוא הלך והתפרסם, כך שמנן בחרה להתפייס עמו, והזמינה אותו להצטרף לצבאו של בנה, ראס עלי[12]. קאסה, לאחר ששקל את כוחו הצבאי, ביקש ממנן לקחת את צבאו לקווארה, והוכרז כמושלה. בשנת 1847 נשא לאישה את נכדתה של מנן, תוובץ' עלי[15]. למרות הסברה המקובלת על ההיסטוריונים, לפיה קאסה אהב את תוובץ', יחסיו עם מנן וגיסו עלו על שרטון עקב יחסם המזלזל כלפיו. קאסה, בתמיכת אשתו, מרד במנן וכבש את כל דמביה[16] מנן בתגובה מתוך ביטחון עצמי מופרז שלחה כנגד קאסה צבא קטן בהנהגתו של דג'אזמץ' וונד ירד. קאסה הביס צבא זה בקלות. במקביל, ראס עלי ואימו היו במסע צבאי בגוג'ם[12], כך שהבירה גונדר הייתה בלתי מוגנת. קאסה ניצל את ההזדמנות, השתלט על העיר[12], מינה את נאמניו למשרות העיר ואחר כך אסף את המיסים שנהגו להעלות לראס עלי, ושדד את מחסני היבול של הקיסר והשכונות[14]. לאחר שובה של מנן מגוג'ם יצאה במסע צבאי מלווה בבעלה קיסר הבובה יוהנס השלישי. הם נלחמו צפונית לאגם טאנה ואולם במהלך הקרב מנן נפצעה בירכה ונפלה בשבי יחד עם בעלה ושניהם נאסרו בידי קאסה[12]. בשביל לשחרר אותם ראס עלי הגיע להסכם עם קאסה בו הותר לקאסה לשאת בתוארדג'אזמץ, נוסף על קווארה קיבל את השליטה גם על דמביה, וקאסה הסכים לאחד את צבאו עם זה של עלי.[14]
מלחמה והכתרה
הסכסוך עם ראס עלי
בשנת 1848 ראס עלי הזמין את קאסה פעמיים לדברה תבור, וקאסה סירב. מכאן התפתחה העוינות הראשונה ביניהם.[17] בין 1849–1850 יצא במסע צבאי באגאו מדר ושב לקווארה[18] בשנת 1852 פתח במערכה נגד ראס עלי שהובילה לכס המלכות. לאחר שנה זו הוא הכה את כל אבירי תקופת השופטים, בזה אחר זה. בקרבות אלה קאסה הציג "שיטת קרב חכמה"[19]. בשלהי שנת 1852 קאסה הודיע על אי השתתפותו במסע צבאי שתכנן ראס עלי על גוג'ם, ובכך הצהיר למעשה על ביטול ההסכם ביניהם[17]. ראס עלי מצידו הכריז על דג'אזמץ' זוודו גושו כמושל דמביה (במקומו של קאסה)[20], וגושו יצא במסע צבאי לדמביה כדי להשליט את מרותו.
סוף תקופת השופטים
ב-27 בספטמבר 1852, בתום קרב שארך יום שלם, נהרג הדג'אזמץ' גושו, ובכך הסתיים הקרב בניצחונו של קאסה על אדונו לשעבר[19]. קאסה שלח מכתבים לראס עלי ובו הצהיר על רצונו להתפייס, ואולם ראס עלי, שנבהל מתוצאת הקרב, נטש את גונדר והלך למעוזו דברה תבור. לאחר שהות קצרה השתלט קאסה על גונדר[20]. ראס עלי החל בגיוס גייסות מהוואסלים של יג'ו, וולו, ותיגראי כדי להילחם נגד קאסה בכוחות מאוחדים[21] לקאסה נודע על הברית בין מושל תיגראי הדג'אזמץ' וובה היילה מרים וראס עלי. צבאם של עלי ווובה היו הצבאות החזקים ביותר באתיופיה בזמנו. עם התקדמות הצבאות, קאסה נטש את גונדר וחנה עם צבאו בגורגורה בישן. ב-12 באפריל 1853 התרחש קרב טקוסה, בו צבא יג'ו, שהיה בהנהגת ברו עליגז, הושמד כליל. בקרב זה הביס קאסה ארבעה[22] או חמישה[23] דג'אזמצ'ים כאשר לפחות אחד מהם נהרג בקרב.
קרבות תיאדורוס בשנים 1853–1855
לאחר הקרב שב קאסה לגונדר והחל לתכנן את מהלכיו נגד וובה ועלי. במאי 1853 יצא במסע צבאי על דברה תבור ושדד את העיירה. גיסו ראס עלי מצידו ברח לגוג'ם והיתבצר שם[20] ביוני 1853 הם נלחמו במקום שניקרא איישל וקאסה הביס את ראס עלי, וכן שבה את אימו מנן. קרב איישל היה קרב עקוב מדם.[21]רבים מההיסטוריונים מסכימים שקרב זה חתם את תקופת השופטים[24][16] ומכאן ואילך נוצר מצב בו יש מלך חזק שמנהל את המדינה[21]. לאחר איישל ראס עלי ברח ליג'ו, ונפטר שם בשנת 1856.[21] שלטונה של שושלת יג'ו שהחל באמצע המאה ה-18 הסתיים עם תבוסתו של ראס עלי באיישל[25]. לאחר קרב זה, כל צפון מערב אתיופיה היה בשליטתו של קאסה. עם זאת, כדי לשלוט בכל אתיופיה, היה עליו להביס גם את אצילי הצפון. במאי 1854 בקרב אמבה ג'בל הוא שבה את ברו גושו (שבקרב טקוסה הצליח לחמוק) ושם אותו בכלא ל-14 השנים הבאות[26]. לאחר תקופה קצרה, קאסה השמיד את פריס עלי של לסתה[20].
קרב דרסגה
כעת כדי להתיישב על כס המלכות תאודרוס היה צריך להכניע את מושל סמיין ותגראי הדג'אזמץ' וובה היילה מרים.
לאחר קרב איישל וובה רצה להשלים ושלח מתנות פיוס לתאודרוס. תאודרוס שהיה עסוק בהכנעת לסתה וגוג'ם ,לא רצה לפתוח במקביל חזית נוספת לכן קיבל את המתנות[26].
בהסכם פיוס קאסה הסיג את צבאו מתגראי, ואבונא סלאמה עבר מתגראי לבירה גונדר[18].
אבונא סלאמה הוא נזיר מצרי שמונה לעמוד בראש הכנסייה האורתודוקסית האתיופית. דג'אזמץ' וובה הוא זה שדאג להביאו לאתיופיה כדי שימליך אותו. מטרת תאודרוס היה למשוך את האבונא לצידו כדי שיהיה לגיטימציה לשלטונו.
תאודרוס והאבונא מצאו מכנה משותף בשאיפתם לאיחוד וחיזוק הכנסייה האתיופית שבזמנו סבלה ממחלוקת קשה בין הגישה המסורתית התווחדו לגישה החדשה שכונתה סוסת לידת[27]. כדי לפתור את המחלוקות כונסה ועידה באמבה צ'ירה בראשות תאודרוס ביולי 1854[26]. בוועידה זו סוכם גישת הסוסת לדת הוקעה והוחלט שהתווחדו תהיה הגישה הבלעדית במדינה. השינויים של תאודרוס שהיו לשביעות רצון האבונא גרמו לבניית יחסים מצוינים ביניהם. ולאחר כחודש תאודרוס נימשח על ידי האבונא כנגוס (מלך)[28].תאודרוס ותוובץ' חידשו את ברית הנישואים[29]
וובה לא יכל לקבל את המלכתו של תאודרוס, ולכן החל בהכנות לתקיפת תאודרוס[30].אי לכך תאודרוס כבש את סמיין בלי שום בעיה המשיך לתגראי וב-9 בפברואר 1855 עשה מלחמה עם וובה בדרסגה. דרסגה היא עיר בירתו של וובה עם זאת הוא הובס בקרב ונפל בשבי. תאודרוס בשונה ממצביאים קודמים שהיסתפקו בתואר אנדראסיה (סגן הקיסר), הדיח את קיסר הבובה האחרון של השושלת הסולומוניתהישירה והכריז על עצמו כקיסר אתיופיה.
הכתרתו בדרסגה מרים
קאסה שלאחר מאבק עיקש ומר הכניע את יריביו הצפוניים[30]. וב-11 בפברואר1855 הנגוס קאסה היילו הוכרז כנגוסה נגסת כשכתר לראשו ושם המלכות תאודרוס השני[24]. באופן שמראה את תהפוכות הגורל, טקס ההכתרה התקיים בכנסיית דרסגה מרים שנבנתה בידי דג'אזמץ' וובה כדי שהוא עצמו יוכתר בה. ואת טקס ההכתרה ביצע האבונא סלאמה שהובא לאתיופיה ממצרים בידי דג'אזמאץ' וובה בשביל שיכתיר אותו[24].
כנראה שמשהוא מאוד מיוחד קרה בזמן זה, למרות שמלכותו הייתה כל כך קצרה, זאת הייתה התקופה הטובה ביותר בחבש. יש כאלו שמאמינים שתקופה כזו תחזור שוב, ותימשך אלף שנים, ובתקופה הזאת כל המלחמות תפסקנה וכולם יהנו מאושר והרבה שלום.
— ג'יימס ברוס, המסע לגילוי מקורות הנילוס, כרך שלישי, עמוד 96[31]
נבואה זו כתובה בספר פוכרה אייאסוס, פירוש השם תאודרוס ביוונית הוא "תווס דורוס" – מתנת האל
שלטון תאודרוס:אחדות ומודרניזציה
מסע צבאי לוולו ושוואה
תאודרוס שמלך לאחר שנתיים של קרבות רצופים לא נח לרגע. וכדי להשיג את מטרתו הגדולה הוא יצא במסע צבאי לחלקה הדרומי של אתיופיה ההיסטורית. על פי ההיסטוריון בהרו זוודה, אי הסתפקותו של תאודרוס בהבסת אצילי הצפון בלבד, מראה על:"חזונו הרחב"[24] הקמפיינים בוולו ושוואה סימנו את תחילת מעבר המרכז הפוליטי דרומה תהליך שהסתיים עם הכתרת מנליק ב-1889[24]
עצמאות וולו ושוואה היו "איום" לחזונו תאודרוס אתיופיה מאוחדת[32].
ולכן היה חייב לבצע את הקמפיינים[33]
במרץ 1855 במועד של יום צום יצא תאודרוס בקמפיין צבאי לכיבוש וולו[24].
הקמפיין היה קשה במיוחד בגלל קואליציה שיצרו 7 קלני הוולו שבדרך כלל היו מסוכסכים ביניהם[32].
יתר על כן העימות נמשך גם בעונה הגשומה.
עם כיבושה של מקדלה ב-12 בספטמבר1855, צבא תאודרוס היתגבר על ההיתנגדות של וולו[24]. בתקופה יותר מאוחרת מגדלה תשמש כבירה וכמבצר ראשי עבורו[24].כדי שלא יעוררו מרידות מנהיגי וולו הראשיים שנשבו, נאסרו על ידי תאודרוס במקדלה[33].
הניצחון בוולו גם הסיר את האיום של מתקפה מהעורף כאשר תאודרוס המשיך משם להכנעת שוואה[34].
שוואה בתקופה זו הייתה ממלכה שלווה ועשירה מכיוון שלא הייתה מעורבת במאבקים הממושכים של צפון אתיופיה בתקופת השופטים[35]. באוקטובר 1855 בעונת הגשמים צבא תאודרוס הגיע בהפתעה לגבול שוואה[33] בגלל שצבא תאודרוס הפתיע אותם השוואנים תחת הנגוס (המלך) היילה-מלכות סהלה-סלאסי היו מחולקים, ובקרב בעלה וורק שהתרחש באמצע אוקטובר הם הובסו. סה"כ לקח הקמפיין חמישה חודשים[24]. מנז גדם ואפרתה נפלו לידי תאודרוס וחלקיה הנותרים של שוואה נותרו בהתגוננות בהנהגתו של סייפו סהלה-סלאסי[24].בקרב ברכת הביס הצבא הקיסרי את הצבא השוואני שהיה בפיקודו של ראס דרגיה סהלה סלאסי[36] ב-9 בנובמבר[35]
מלך שוואה היילה מלכות נפטר ממחלה. וכעת מטרת הצבא השוואני השתנתה להגנה על בן המלך מנליק. עם זאת מנליק נפל לידי תאודרוס .עם כניסת תאודרוס לאנקובר בפברואר 1856 קיבל את הסכמת הכמרים והמנהיגים למהלך וזאת לאחר שהבטיח להם לגדלו כילד שלו[35].
לאחר מכן מינה את היילה מיכאל סהלה סלאסי בתור מושל שוואה .עם זאת הוא סירב לתת לו את התואר נגוס ובמקומו החיה את התואר מרעד-אזמאץ' ,שהיה בשימוש בתקופה שלפני סהלה סלאסי[37].
עלייתו של תאודרוס מסמנת את תחילת ההיסטוריה המודרנית של אתיופיה, וזאת בשל הרפורמות שהביא[37]. בשונה מהקיסרים שהיו לפניו רצונו העז למודרניזציה של המדינה, עלייתו לכס המלכות בגיל צעיר[38]. כמו כן המצב שהיה במחוז הולדתו קווארה. קווארה בתקופה זו סבלה מהפשיטות של סודאן השכנה ונאלצה להיתמודד לבדה, מכיוון שהשלטון המרכזי היה אדיש[39]. גם היתפצלות הכמורה לדוקטרינות אזוריות איימה על אחדותה של הכנסייה האתיופית[39]. כמו כן האזורים הכפריים היו סובלים מהמלחמות הבלתי פוסקות של האצולה[39].מצב המדינה עודד את תאודרוס לקום ולמחוק את תקופת השופטים[38] לפי וולטר פלאודן שהיה הקונסול הבריטי באתיופיה מטרתו של תאודרוס היה החזרת אתיופיה לגדולה שהייתה לה בעבר, וכן שמטרה זו נתנה הרבה מוטיבציה לתאודרוס[40]. שנותיו הראשונות של תאודרוס בשלטון אופיינו בדאגה לעניים, חמלה, וצדק חברתי[28][41].
תאודרוס היה הראשון לבנות דרכים במדינה[42]. לפי הכרוניקות ומעדות של אירופאים הוא עבד בבניית הדרכים כדי לשמש דוגמה לאחרים[42]. הוא עבד קשה "מעלות השחר עד השקיעה" כשהוא הופך אבנים בידיו ומיישר. וכשעבד תאודרוס מי שעבד עמו לא היה מעז לאכול או לנוח לפניו[42]תאודרוס היה הקיסר הראשון שתקף את סחר העבדים[43]הוא פרסם צווים שונים למניעת הסחר והיה הקיסר הראשון שהתנגד לסחר עבדים[44]. למשל בקמפיין שהוא עשה בבסו שבגוג'ם נמצאו עבדים בשוק והוא שחררם לחופשי. כמו כן עבדים שנפלו בשבי בוולו, הוא אסר את מכירתם[43].
עם זאת הסוחרים היו מוצאים נתיבי הברחה והמסחר הלא חוקי התקיים באזורים הנידחים[44].
בתחום התרבות, בתקופתו הספרות האמהרית היתפתחה והישתפרה. וברמות הגבוהות של השלטון התנהל באמהרית[43]תאודרוס הוא הקיסר הראשון שהכרוניקה שלו נכתבה באמהרית[45]לפנים היה נהוג לכתוב בגעז. ומעתה ואילך אמהרית נהייתה השפה הלאומית[46] כדי שהתנ"ך יהיה נגיש לאדם הפשוט (שלא יודע געז) ,תאודרוס דאג לתרגום התנ"ך מגעז לאמהרית[42]. כמו כן בימיו נכתב הספר גאוגרפיה הראשון בשפה האמהרית.
תאודרוס גם דאג ללבוש יותר אלגנטי של האריסטוקרטיה. ובאופן כללי עשה מאמץ שהעם יישום את חוקי הדת והתרבות האתיופיים[42].
בתחום המנהל תאודרוס החל את תהליך איחודה וניהולה של המדינה על ידי שלטון מרכזי, תהליך שהסתיים בימי היילה סלאסי. בשיטה החדשה גובי המיסים והשופטים קיבלו את משכורתם מהשלטון המרכזי, דבר שהחליש את האריסטוקרטיה המחוזית[47] עם זאת הקיסר לא החליף לגמרי את האצולה המחוזית[37]. למשל את כאסה מירצ'ה(יוהנס הרביעי) שהיה צאצאו של הדג'אזמאץ' סבגדיס וולדו הוא מינה למושל תיגראי, ואת היילה מיכאל שהיה צאצאו של סהלה סלאסי הוא מינה למושל שוואה ,כך שנשארו מוקדי כוחות חזקים במחוזות[37].
במקומות מסוימים מינה את קרוביו, למשל בגוג'ם את ראס אנגדה[48]. בתחילה השיטה הייתה מוצלחת ביותר. משוואה מרעד אזמץ' היילה מיכאל היה בא לבירה מעת לעת. תיגראי הייתה מקור הכנסה עיקרי לקופה הקיסרית (200,000 טאלרמריה תרזה בשנה) ,בגמדר הייתה מספקת רק 50,000 מריה תרזה[48] עם זאת מקצת מן האצולה ניסתה למרוד, ועל כן הקיסר הגיע למסקנה שהוא חייב לבצע רפורמה בצבא הקיסרי.
צבא מודרני
בגלל חשיבות הצבא בפוליטיקה האתיופית תאודרוס היתמקד בבניית הצבא. תאודרוס היה מודע היטב שהכח הצבאי היה הסולם שבזכותו הוא עלה לכס המלוכה ולא קרבתו לשושלת[48] בשביל לאחד את המדינה ולחזק את צבאה, תאודרוס החל במה שוולטר פלאודן כינה "הרפורמה הגדולה", הרפורמה התמקדה בשלושה תחומים צבאיים והם: ארגון, משמעת, וארסנל[48].
שינויים אלה תרמו לניצחונותיו ולהחלת מרותו. שינויים אלה עזרו לאזרחים לחיות ב"ביטחון יחסי"[27].
בתחום הארגון הוא הקים צבא לאומי מאוחד במקום הצבאות האזוריים מימי תקופת השופטים[47]. החיילים שבאו מהמחוזות השונים אורגנו בהיררכיה מאוחדת על ידי הקיסר[49]. דרגות הפיקוד הצבאי האתיופי ,עסר אלקה(מפקד ה-10) ,חמסה אלקה(מפקד ה-50) ודומיהם שנמצאות בשימוש עד ימינו, נוצרו בתקופה זו[49]. הקיסר הפחית את כמות חיילי המשמר הקיסרי, ובכך הפחית בעיות לוגיסטיות וסירבול[49].ומעתה לחיילים ניתן משכורת, ונאסרה ביזת החקלאים בחוק[49]. לפנים חיילי הצבאות הפאודלים היו מחייבים את החקלאים לתת אוכל ומיטה[47].מעשים אלה נאסרו בתוקף על ידי הנגוסה נגסת[49]. בתקופה זו החיילים היו מקבלים את משכורתם מהקיסר, וכל חייל שגזל מחקלאי, היה נענש בחומרה רבה[47].
הנגוסה נגסת ניסה להקנות משמעת ברזל לצבא[49]. לדוגמה, במסע הצבאי לוולו, חיילים שנכנסו לקרבות בלי פקודה, קיבלו עונש מוות בלי רחמנות[49]לפי בהרו זוודה צעדים אלה לא הוכחו כיעילות, אלא היו מחזקים את "מעגל האלימות"[49].
רוב ארסנל הנשק של תאודרוס נפל לידיו כשלל מלחמה לאחר ניצחונותיו[49].יותר מאוחר הנגוסה נגסת ניסה ניסה לייבא טכנולוגיה מאירופה ולייצר נשק על אדמת אתיופיה[49]. לשם כך הוא ריכז את המסיונרים האירופים בגפת ובדברה תבור כדי שייצרו נשק, ובסמוך להם הקים בית ספר כדי שהתלמידים המקומיים ילמדו מהם את תהליך יצור הנשק[43].
התיעוד האמין הראשון של ארסנל הנשק, שנוצר מקדלה, היה בתקופת שלטונו של תאודרוס. היו לו 15 תותחים, 7 מרגמות, 11,063 רובים, 875 אקדחים, 481 כידונים ובנוסף תחמושת
התנגדות לשלטונו ודיפלומטיה
הרפורמה הקשה של הכנסייה
כדי לאפשר את יישום הרפורמות היה צריך בסיס פיננסי יציב[50] ובאותה תקופה הכנסייה האורתודוקסית האתיופית הייתה המוסד הכי עשיר במדינה[51]. בתחילת שלטונו יחסיו עם הכנסייה והאבונא היו טובים וזאת בגלל התמיכה הקיסרית בגישת התווחדו[50]. כמו האיחוד הפוליטי כך הוא רצה גם שהכנסייה תהיה מאוחדת[50].
הצלב של הקיסר
בזמנו תאודרוס היה נוצרי אדוק שהקפיד על המונוגמיה, התנגד לפילוג הכנסייה, ואף אמר "בלי כריסטוס אני כלום". מהסיבות האלה היחסים בהתחלה היו טובים, עם זאת הם השתבשו וזאת על רקע הפקעת אדמות הכנסייה. בשנת 1860 הסתיים כבר תהליך הפקעת הקרקעות מהכנסייה ומסירתן לחקלאים[52][50]. זה למעשה היה ביצוע של הכתוב בספר הנבואי פוכרה אייסוס וחיקוי המעשה של תאודרוס הראשון. בשנה זו גם הוגבל מספר הקייסים המשרתים בכנסייה ל-2 ומספר הדיאקונים ל-3 בלבד[51][53]. הקיסר אפילו חשב לבטל כליל את משרת הדיאקון בכנסיות[53].
כנסיות רבות השתמשו בכח אדם רב ממה שהיו צריכים ומכיוון שאין מיסוי על הכנסייה היה הפסד רב לקופה הקיסרית ולזה תאודרוס היתנגד בתקיפות[54].
עם זאת הכנסייה לא ישבה בחיבוק ידיים. עד מאסרו של אבונא סלאמה ב-1864 הכנסייה בראשותו התנגדה לקיסר[53]. הטיעון המרכזי של הכנסייה נגד הקיסר היה אזכור היותו של תאודרוס "מלך לא חוקי" אלא "חוטף"[51].
המורדים
עם התגברות המירכוז של השלטון המרכזי, האצולה המחוזית שכוחה הצטמצם החלה למרוד. בגוג'ם תדלה גוואלו, בוולקיית טיסו גובזה, בשוואה סהלה סלאסי ובזבך, ובוולו הדג'אזמץ' ליבן אמדה מרדו בקיסר[55]. צבא לסתה בראשות ווגשום גובזה אפילו הצליח להשתלט לתקופה קצרה על גונדר, בסמיין ובווגרה גם יצאו במרד[56].
בשנים הראשונות למלכותו של תאודרוס מושל תיגראי הדג'אזמץ' קאסה מרצ'ה בניגוד לאצילים אחרים הראה יחס של כבוד ונאמנות לקיסר החדש[57]. בתקופה זו הצבא הקיסרי היה החזק ביותר ולכן הצליח להכניע את המרידות[58]. ואולם החקלאים שנמאס להם לכלכל את הצבא הקיסרי תרמו להתחזקות המרד[51]. הקמפיינים הממושכים גרמו לעוני ולאיבוד נפשות רב[51].
משנת 1858 ואילך הקיסר הצליח להכות במורדים רבים בתגראי ובגמדר. בדצמבר 1860 הוא ניצח והרג את אגאו נגוסה[59] שהיה המורד הראשי בצפון. ב-1865 מנליק הצעיר שגדל והתחנך במקדלה על אף חיבתו לקיסר ונישואיו לביתו ברח לשוואה והכריז על עצמאות ממלכתו[60].
גובזה גברה מדהין בנו של מושל לסתה לשעבר הישתלט על לסתה, כמו כן תיגראי נפלה לידי קאסה מרצ'ה[60]. בשנים 67–1866 הקיסר יצא בקמפיינים רבים כנגד טיסו גובזה בגונדר וכנגד תדלה גוואלו בגוג'ם.
בקמפיינים אלה היו עריקות רבות בקרב הצבא הקיסרי[61].
בשנת 1867 בגמדר היה המחוז היחידי שהיה בשליטתו המלאה של תאודרוס. באוקטובר 1867 תאודרוס העלה באש את דברה תבור ועבר למקדלה ושם השתקע עד יום מותו[62].
הקיסר לא יכל להוציא לפועל את תוכניותיו[63].
כדי הבטיח את הסדר הפוליטי והמשפטי, הוא הוכרח להישתמש בכוח צבאי למרות שהוא רצה לחסוך את זה לעמו[63] הקמת מטהו במקדלה רחוק מהים גם מנע ממנו השגת נשק מודרני במהירות, בניגוד למנהיגי תיגראי ושוואה שהיו בקרבת החוף[40]. משמעת הברזל שהוא הנהיג בצבאו גרמה לעריקת חיילים רבים[55]. צבאו שמנה בשיאו 100,000 חיילים מנה בשנת 1866 פחות מ-10,000[55]. מותו של האבונא סלאמה בשנת 1867 בכלא גרם לעוינות כוללת של האוכלוסייה הנוצרית כלפי תאודרוס[64].
עקב התגברות ההיתנגדות לשלטונו, הקיסר לא יכל לנוע בשלום אפילו בדרך דברה תבור-מקדלה[55]. בסוף 1867 דרך זו כבר נהייתה כ"כ מסוכנת שהקיסר הוכרח להשתקע במקדלה[55].
משבר הדת
עם ההחמרה ביחסי הקיסר עם הכנסייה האורתודוקסית יחסיו עם דתות אחרות היה יותר גרוע. בתחילה היה חופש דת לקתולים, לפרוטסטנטים, למוסלמים וליהודים[52].
עם התדרדרות המצב במדינה גם הלחץ על המיסיונרים והדתות האחרות גבר.
בתחילה יחסי הקיסר עם הפרוטסטנטים היו טובים וזאת בגלל רצונו להביא טכנולוגיה מודרנית לאתיופיה[29]. ושלא כמו הקתולים שרצו להמיר אנשים פרטיים לקתוליות, הפרוטסטנטים רצו לעשות רפורמה פנימית בכנסייה האורתודוקסית[65]. הקיסר הסכים לארח צעירים מיסיונרים ואומנים פרוטסטנטים שנשלחו משווייץ ב-1855[66]. מיסיונרים אלה הביאו עמם סיפרי קודש מתורגמים לאמהרית, הם היתקבלו יפה על ידי הקיסר למרות שהוא למעשה רצה נשק[66].פעילות המיסיון הוגבלה על ידי הקיסר לאזורים הלא נוצרים, עם זאת איכות הנשק שהם יצרו לא עמד בציפיותיו של הקיסר[65].
למרות שהמיסיונרים לא הוכשרו למשימה שניתנה להם על ידי הקיסר הם החלו לעבוד[66].
בסביבות 1860 המיסיונרים בנו מרגמה קטנה, ומיד נתבקשו בידי הקיסר לבנות תותח חזק[67]. עם זאת כאשר דיכא את האירופאים הקיסר לא חס גם על הפרוטסטנטים[65]. למשל דבריו של המיסיונר הנרי שטרן היו מעוררים את חמתו של הקיסר[65]. למשל בספר שהוציא לאור כתב שטרן שאמו של הקיסר הייתה כל כך ענייה שהיא הייתה מוכרת "עלים של קוסו"[68]. יותר מאוחר מיסיונרים רבים ובהם שטרן נכלאו במקדלה[65]. לעומתם היחסים עם הקתולים תמיד היו רעים משתי סיבות:
הקיסר ראה בהשפעה הרבה שהייתה להם בצפון אתיופיה כאיום לסמכותו.
עקב סכסוך אישי שהתגלע בין הקתולי ג'סטינו דה ג'קוביס לאבונא סלאמה הקיסר גירש את הקתולים מהמדינה בשנת 1854 ואסר את תומכיהם האתיופיים[69]. עקב כך הקתולים בייחוד הצרפתים החלו בתכנונים להדחת הקיסר[69] בפריז שמחו לשמוע שאגאו נגוסה המורד בצפון המדינה מסכים לשתף פעולה עם צרפת בתמורה למשלוחי נשק[65][29]. נגוסה בסיוע הקתולי והצרפתי החל לחזק את אחיזתו בתגראי[52]. עם זאת בשנת 1860 הוא הובס ונהרג בקרב[65].
יחסי תאודרוס עם המוסלמים היה שונה. למרות שמוסלמים יכלו לנהל את ענייני דתם בחופשיות הוא תמך בהמרתם לאורתודוקסיות. למרות שאביו של תאודרוס נהרג בידי סודאנים מוסלמים הוא תמך בחופש דת למוסלמים.
עם זאת לקראת תום שלטונו יחסיו עם המוסלמים הורע משתי סיבות:
תמיכתו של תאודרוס במסיון בקרב הקהילה היהודית גרמה לתסיסה
ולפסקי הלכה חדשים שבהם המומרים שעד אז הורשו
לחיות בקרב העדה, בתיקווה שישובו לחיק ישראל, עכשיו גורשו ממנה
ולמעשה נחשבו כנוצרים לכול דבר ועניין.
יחסיו ליהודים מתבטא גם באיגרת שנשלחה על ידם ליהודי ירושלים[70]
ובו מוזכרים הקיסרים תאודרוס ויוהנס הרביעי ככאלה שלחצו עליהם להמיר דתם.
ב-1862 אבא סמואל מנהיג היהודים עמד לפני תאודרוס בפולמוס היהודי-נוצרי בו הקיסר
איים להרוג אותו ואת כול היהודים יחד[71]
3 הגורמים העיקרים להתנהלותו הדיפלומטית של הנגוסה נגסת הם:
בגלל שממלכתו הוקפה באימפריה העות'מאנית בצפון ובמצרים במערב כדי להסיר סכנה לעצמאות המדינה הוא הראה נכונות ליצור ברית עם אירופה הנוצרית.
השפעת הדיפלומטיים האירופאים הלא מוכשרים על מאמצי הדיפלומטיה של הקיסר
ובמיוחד מחדלים "שלא יאומנו ואי העברת מכתבים" שנעשו בידי הדיפלומטים הבריטים[72].
צאצאיו
לתאודרוס היו שבעה ילדים ידועים :
ראס אנגדה תאודרוס – (1841–1868) (הבן של תוובץ' או אנגדה-וורק) נהרג בקרב מקדלה .
ראס משישה תאודרוס – בנה של תוובץ' עלי נולד ב-1848, עזר להימלטות מנליק ממקדלה, קיבל את התואר דג'אזמץ' על ידי אביו יותר מאוחר מנליק השני העלה אותו לדרגת ראס, בנו דג'אזמץ' קאסה משישה היה מושל גונדר.
לעולעלמיהו תאודרוס (1861–1879) בנה של טרונש וובה יורשו המיועד של תאודרוס נלקח על ידי הבריטים ניפטר בלידס יורקשייר.
^הכרוניקות השונות של תאודרוס השני חלוקות בנושא: אלקה וולדה מרים כתב שכנפו הוא דודו של תאודרוס. הכותב האנונימי במקום אחד מציג אותו כדוד ובמקום אחר כאח. אלקה זנב לעומת זאת לא מציין את סוג הקרבה.
^אלקה זנבה היה תצהפה תאזז של הקיסר תאודרוס, ואחד משלושת הכרוניקאים של תאודרוס, האחרים הם אלקה וולדה מריים, וכותב אנונימי
^የአጼ ቴወድሮስ ዜና መዋዕል - 1864 הכרוניקה של הקיסר מאת אלקה זנבה משנת 1864 עמוד 5
^במקור שמו היה נגוסה וולדה-מיכאל הכינוי "אגאו" דבק בו משום שמצד אביו היה אגאווי, אימו הייתה אחותו של מושל תיגראי וסמיין לשעבר הדג'אזמץ' וובה היילה מריים.
Russian civil society organization Anti-War Committee of Russia Антивоенный комитет РоссииAbbreviationAWCR (English)АKР (Russian)Founders Mikhail Khodorkovsky Lyubov Sobol Mikhail Kasyanov Garry Kasparov Sergei Guriev Vladimir Kara-Murza Dmitry Gudkov Boris Zimin Mikhail Kokorich Evgeny Chichvarkin Sergei Aleksashenko Alexander Nevzorov FoundedFebruary 27, 2022; 2 years ago (2022-02-27)IdeologyAnti-PutinismAnti-warPolitical positionBig tentNati...
Koordinat: 56°23′49″N 3°26′13″W / 56.397°N 3.437°W / 56.397; -3.437 Perth bahasa Gaelik Skotlandia: Peairt bahasa Scots: Perth[1] St John's Toun (nama lama)The Fair City (julukan)[2] Pemandangan Jalan Tay di Perth Perth Letak Perth di Britania Raya Population 50.000 (2011) Ref. grid OS NO115235 Wilayah dewan Perth dan Kinross Wilayah keletnanan Perth dan Kinross Negara konstituen Scotland Negara ber...
كينغدوم هارتس 3 Kingdom Hearts III غلاف لعبة فيديو المطور سكوير إنكس أول قسم الإنتاج [1] الناشر سكوير إنكس الموزع بلاي ستيشن ستور، ومتجر مايكروسوفت المخرج تيتسويا نومورا[2] المنتج ري نيشي[3]شينجي هاشيموتو[4] الموسيقى يوكو شيمومورا[3] سلسلة اللعبة كينغدو�...
Voting for the Greater London Authority's head 2024 London mayoral election ← 2021 2 May 2024 (2024-05-02) 2028 → Registered6,162,428[1]Turnout40.5% 1.5pp[1] Candidate Sadiq Khan Susan Hall Party Labour Conservative Popular vote 1,088,225 812,397 Percentage 43.8%3.8pp 32.7%2.6pp Candidate Rob Blackie Zoë Garbett Party Liberal Democrats Green Popular vote 145,184 145,114 Percentage 5.8%1.4pp 5.8%2.0pp Results by cons...
English rock band This article is about the band. For the 17th-century Parliamentarian military, see New Model Army. New Model ArmyNew Model Army performing in 2022, left to right: Dean White (keyboards and guitar), Michael Dean (drums), Justin Sullivan (vocals and guitar), Ceri Monger (bass).Background informationOriginBradford, EnglandGenresPunk rock[1]post-punk[1]folk rock[1]Years active1980 (1980)–presentLabelsAbstractEMIEpicEagleearMUSICAttack AttackMembers...
Artikel ini bukan mengenai Dongjing, stasiun Shanghai Metro lainnya. Jalan Dongjing东靖路Peron stasiunLokasiJalan Zhangyang Utara (张杨北路) dan Jalan Dongjing (东靖路)Pudong, ShanghaiTiongkokKoordinatLua error in package.lua at line 80: module 'Module:ISO 3166/data/CN' not found. 31°17′34″N 121°35′02″E / 31.2928°N 121.584°E / 31.2928; 121.584Koordinat: Lua error in package.lua at line 80: module 'Module:ISO 3166/data/CN' not found. 31°17′34″...
British public servant (born 1960) DameStella ManzieDBEBornStella Gordon Manzie (1960-06-13) 13 June 1960 (age 63)NationalityBritishAlma materNewnham College, CambridgeOccupationPublic servant Dame Stella Gordon Manzie DBE (born 13 June 1960) is a British public servant. Early life Stella Manzie was born on 13 June 1960 to senior civil servant Gordon Manzie and his wife, Rosalind. She was educated at Hertfordshire and Essex Girls' High School and Fettes College before studying for a...
Augusta Jane Chapin Augusta Jane Chapin (July 16, 1836 – June 30, 1905) was an American Universalist minister, educator and activist for women's rights. She was born in Lakeville, New York, the eldest of eleven children, to Almon Morris Chapin and Jane Pease. She was one of only a few women's speakers at the Parliament of the World's Religions that took place at the Columbian Exposition in Chicago in 1893. She had a long preaching and teaching career around the Midwest, Pennsylvania, N...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. PT Cakr...
Arena in Salt Lake City Delta CenterThe arena in 2023Delta CenterLocation in UtahShow map of UtahDelta CenterLocation in the United StatesShow map of the United StatesFormer namesDelta Center (1991–2006, 2023–present)Salt Lake Ice Center (2002)EnergySolutions Arena (2006–2015)Vivint Smart Home Arena (2015–2020)Vivint Arena (2020–2023)Address301 W. South TempleLocationSalt Lake City, UtahCoordinates40°46′6″N 111°54′4″W / 40.76833°N 111.90111°W / 40...
Australia in South Africa in 2005-06 Australia South AfricaDates 26 February – 4 April 2006Captains Ricky Ponting Graeme SmithTest seriesResult Australia won the 3-match series 3–0Most runs Ricky Ponting (348) Jacques Kallis (227)Most wickets Stuart Clark (20) Makhaya Ntini (19)Player of the series Stuart Clark (Aus)One Day International seriesResults South Africa won the 5-match series 3–2Most runs Ricky Ponting (233) Herschelle Gibbs (258)Most wickets Nathan Bracken...
Page from a Dispersed Shiva Mahatmya (Great Tales of Shiva) Hindu religious hymn The Shiva Sahasranama (Sanskrit: शिवसहस्रनाम, romanized: śivasahasranāma) is a Sanskrit hymn that contains a list of the 1,000 names of Shiva, one of the principal deities of Hinduism and the supreme being in Shaivism. In Hindu tradition, a sahasranama is a type of devotional hymn (Sanskrit: stotram) listing the thousand names of a deity. The names provide an exhaustive catalog of the...
Not to be confused with VX (nerve agent). V-sub x Names Preferred IUPAC name O-Ethyl S-[2-(ethylsulfanyl)ethyl] methylphosphonothioate Other names GD-7 Identifiers CAS Number 556-75-2 Y 3D model (JSmol) Interactive image ChemSpider 83780 PubChem CID 92808 UNII 46R5CK7FL9 Y CompTox Dashboard (EPA) DTXSID90875709 InChI InChI=1S/C7H17O2PS2/c1-4-9-10(3,8)12-7-6-11-5-2/h4-7H2,1-3H3Key: FSBPLRBNEBOJLL-UHFFFAOYSA-N SMILES CCOP(=O)(C)SCCSCC Properties Chemical formula C7H17O2PS2 Molar ...
Re Enzo redirects here. For the opera by Ottorino Respighi, see Re Enzo (opera). King of Sardinia Enzo of SardiniaThe captured King Enzio of Sardinia (here called Rex Hentius) in the initial to Amor mi fa sovente in the song manuscript Canzoniere Palatino, created in Pistoia at the end of the 13th centuryKing of SardiniaReign1238 –1249Judge/King of Logudoro/Torres (jure uxoris)Reign1238 – 1245/6 (de facto) or 1272 (de jure)Co-rulerAdelasiaBornc. 1218Died14 March 1272Bologna, Pap...
Pour un article plus général, voir Shoah en France. Ne doit pas être confondu avec Bataille de Marseille. Rafle de Marseille Déportation de Juifs, gare d'Arenc, Marseille, 24 janvier 1943. Type Rafle (Shoah en France) Pays France Localisation Marseille Coordonnées 43° 17′ 47″ nord, 5° 22′ 12″ est Organisateur Reich allemand État français Date 22, 23 et 24 janvier 1943 Participant(s) SIPO-SD, Wehrmacht, police nationale française Reve...
Львовская площадьукр. Львівська площа Киев 50°27′17″ с. ш. 30°30′23″ в. д.HGЯO Вид на площадь со стороны улицы Сечевых Стрельцов Общая информация Страна Украина РайонШевченковский Метро«Золотые ворота» (890 м юго-восточнее площади), «Львовская брама» (законс...
Radio station in Santa Ana, California KWIZSanta Ana, CaliforniaBroadcast areaLos Angeles-Orange CountyFrequency96.7 MHz (HD Radio)BrandingVision Latina 96.7ProgrammingFormatSpanish ChristianOwnershipOwnerUniversal Church of the Kingdom of God(The Universal Church, Inc.)Sister stationsKJLAHistoryFirst air date1947 (as KVOE-FM)Former call signsKVOE-FM (1947–1954)KWIZ-FM (1954–1998)Technical informationFacility ID37225ClassAERP6,000 wattsHAAT62 meters (203 ft)Transmitter coordinates33�...
.png)
