צ'אנג נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה, וגדלה בניו ג'רזי.[1] היא בתם של מיונג-ג'ון, מלחינה, ומין-סו צ'אנג, שהיה כנר ומורה למוזיקה.[2] הוריה של צ'אנג היגרו לארצות הברית מדרום קוריאה בשנת 1979 לצורך השתלמות המוזיקה של אביה בטמפל יוניברסיטי. אמה למדה הלחנה באוניברסיטת פנסילבניה. צ'אנג אמרה, ש"אם כי מעולם לא חיה בפועל בקוריאה... היא בכל זאת מרגישה בעוצמה רבה ששם נטועים שורשיה."[3]
בשנת 1986, כשצ'אנג הייתה בת 5, היא ניגשה למבחן קבלה לג'וליארד והתקבלה לאחר נגינת הקונצ'רטו לכינור מס' 1 בסול מינור של מקס ברוך. צ'אנג בילתה בסופי השבוע בשיעורי נגינה בג'וליארד ובקניות בניו יורק עם הוריה. כשמלאו לה 6, התחילה ללמוד אצל אייזק שטרן מחוץ לבית הספר. היא באה בקביעות לסטודיו של שטרן ללמוד עמו יצירות חדשות. ב-1989, החלה לעבוד עם דורותי דיליי בסטודיו שלה בניו יורק,[4] שם קיבל אביה שיעורים במוזיקה, ובבית הספר ופסטיבל המוזיקה של אספן, קולורדו. גם יו קאנג, סטודנט לשעבר ואסיסטנט של דיליי, השתתף בהכשרתה של צ'אנג.[5]
לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון בניו ג'רזי בשנת 1999, חזרה צ'אנג לג'וליארד ללימודים גבוהים ולמדה אצל דיליי.[6]
ממשפחתה למדה צ'אנג לדבר קוריאנית שוטפת. היא דוברת גם גרמנית רהוטה.[7]
הודות להישגיה המוזיקליים, צ'אנג נמנית עם מספר קטן מאוד של אנשי ונשות מקצוע, המוכרים כילדי פלא.[8][9]
בשנת 1991, כשהייתה בת 10, הקליטה צ'אנג את האלבום הראשון שלה, "דביוט".[11] חברת EMI קלאסיקס הוציאה את האלבום ב-18 באוגוסט 1992 והוא הגיע במהירות לרשימת רבי-המכר של מוזיקה קלאסית.[12] צ'אנג התפרסמה חיש-מהר והייתה לכנרת ידועת-שם בקנה מידה עולמי, שהופיעה בכ-150 קונצרטים בשנה. ב-2006 דירג אותה ניוזוויק כאחת משמונה שיאניות ההישגים בארצות הברית. בראיון שנלווה לכתבה, אמרה צ'אנג: "אני חושבת, שהעובדה שהגעתי לקריירה בגיל צעיר כל כך שמרה על המיקוד שלי. אנחנו סוגרים לוח הופעות לפחות שנתיים עד שלוש שנים מראש בתעשייה הקלאסית. הרגשתי כל כך מחוברת לקרקע והכרתי תודה על שאני יודעת כבר מה הדבר שאני רוצה לעשות בחיי."[13]
2002–2005
צ'אנג באיטליה בפסטיבל אי סואוני דלה דולומיטי, בביצוע תחת כיפת השמים
בשנת 2002 הופיעה בפיונגיאנג, קוריאה הצפונית. צ'אנג סיפרה: "הקונצרט היה מלא פקידי ממשלה. כל המושבים עד האחרון שבהם. היו הזמנות בלבד, אבל זו הייתה חוויה שלא תאָמן. מפחידה ומלהיבה בעת ובעונה אחת. ואני חשבתי רק כמה התמזל מזלי.איזה מזל יש לי שאני מוזיקאית, ובאותו רגע הרגשתי באמת ובתמים, שמוזיקה היא השפה האוניברסלית האחת והיחידה."[14]
.svg){kind=logo}
