גופם של השפמנונים צר וארוך ויש להם סנפיר גב ארוך, המשווה להם מראה של צלופח. עורם חלק וחסר קשקשים, ראשם פחוס ופיהם הרחב מכיל שיניים. סביב הפה מצויים 8 בינים ארוכים הדומים לשפם ומכאן שמם (נון בארמית פירושו דג). דגי השפמנון נפוצים ברחבי העולם, בעיקר באגמים, נהרות וביצות. חלק מהשפמנונים מסוגלים להגיע למשקלים עצומים.
השפמנונים רובצים על קרקעית מקור המים בו הם חיים ובעזרת הבינים הרגישים שלהם, הם מגלים את מזונם, הכולל דגים קטנים, דו-חיים, רכיכות וסרטנים. ביכולתם לשהות זמן רב מחוץ למים ולהישאר בחיים, בזכות מערכת נשימה גדולה, המורכבת מקשתות זימים המסוגלות להתאים את עצמן לתנאים שונים. המין הקרוי שפמנון מהלך (Clarias batrachus) המצוי בעיקר בדרום-מזרח אסיה, יכול לזחול על קרקע יבשה באמצעות סנפירי החזה שלו בתנועות מפותלות. הוא עושה זאת על מנת למצוא מזון או להחליף מקום מחיה ונשאר בחיים כל עוד גופו נשאר לח.
דגי השפמנון נחשבים כדגים המזיקים לסביבה ולמגדלי הדגים. הם ראויים למאכל, אך אינם כשרים.
בישראל קיים המין שפמנון מצוי (Clarias gariepinus) במרכז ובצפון הארץ בכנרת, אגם החולה, בנחל הירקון, בכל נחלי האיתן והביצות, בחלק ניכר מבריכות החימצון, תעלות המים, מאגרי מי ההשקיה, האגמים המלאכותיים ואפילו בביוב. אחד מנחלי רמת הגולן נקרא שפמנון, על שם דג זה.
_landing_on_the_ford_after_its_jump_upstream_..._(16332780150).jpg)
