שְּׂפַמְנוּנָאִים[1] (שם מדעי: Siluriformes) הם סדרת דגים גדולה החיה במים מתוקים ברחבי העולם. מקור שמם הוא הזיפים, הקרויים בינים, שצומחים לרוב המינים מהפה ומשווים להם צורת שפם. ישנם סוגים מגוונים של שפמנונים משפמנון המקונג הענקי או דג הסילור האירופי ששוקל 200 ק"ג ועד לדג הקנדירו הטפיל וכמה מהמינים חסרי קשקשים או עור בכלל.
בישראל קיים מין אחד של שפמנון - שפמנון מצוי (Clarias gariepinus).
חלק ממיני השפמנונים הם דגים מסחריים וראויים למאכל, אך לפי חלק מפוסקי ההלכה אינם כשרים. הם גם מותאמים לאקווריומים במקרים רבים וחלקם תורמים לאקווריומים כמו דגי השרייניים והקוריסיים. משוער שבריחה או שחרור מאקווריומים הם אחד הגורמים לתפוצתם של מינים פולשים מסוימים, כגון ה-Pterygoplichthys multiradiatus שמקורו באמריקה הדרומית והפך לפולש בהוואי, פלורידה וטקסס.[4]
המין שפמנון תניני ענק יכול להגיע למשקל של כ-90 ק"ג וקיימות טענות לא מבוססות ששפמנונים מסוג זה עשויים לטרוף בני אדם. השמועות נפוצו בעקבות מספר מקרים של העלמות בני אדם בנהר קורי בהודו ובנפאל, והן היו נושא בתוכנית הדוקומנטרית River Monsters. עם זאת, לא קיים אישוש מדעי לטענות.[5]
השפמנונים משתמשים בזיפיהם כדי לחוש את הסביבה ולמצוא טרף. הם מזנקים לעבר טרפם ובולעים אותו ברגע ובהרבה מקרים הם מתקבצים יחד ב"סעודת זלילה". לעיתים הם נמצאים גם על היבשה במים רדודים.
לשמפנונאים חוש טעם מפותח במיוחד, וכזה שאינו מוגבל לאזור הפה בלבד. לשפמנון הערוצים הנפוץ בצפון אמריקה יש כ-680,000 בלוטות טעם המפוזרות על פני כל גופו (כולל הסנפירים) - פי 100 ממספר בלוטות הטעם בגוף האדם.[6][7]
