הרב שמחה בונים אלתר מגור

רבי שמחה בונים אלתר. מאחוריו נראה בנו האדמו"ר הנוכחי, רבי יעקב אריה.
לידה	6 באפריל 1898 כ"ד בניסן ה'תרנ"ח גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
פטירה	7 ביולי 1992 (בגיל 94) ז' בתמוז ה'תשנ"ב ירושלים, ישראל
כינוי	"הלב שמחה"
מקום קבורה	בית הקברות בהר הזיתים
מקום מגורים	עיירת גור פולין, וורשה, ירושלים.
תקופת הפעילות	? – 8 ביולי 1992
רבותיו	אביו האדמו"ר האמרי אמת
חיבוריו	לב שמחה
בת זוג	יוטה הענא בת הרב נחמיה אלתר
אב	רבי אברהם מרדכי אלתר
אם	מרת חיה ראדא יהודית בת ר' נח שחור
צאצאים	רבי יעקב אריה אלתר רבקה פייגא לב חיה ראדא יהודית אלתר
אדמו"ר מחסידות גור 27 בפברואר 1977 – 7 ביולי 1992 (15 שנים) → ישראל אלתר פינחס מנחם אלתר ←

רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992, ונשיא מועצת גדולי התורה.

נולד בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לרבי אברהם מרדכי אלתר בעל האמרי אמת. ונקרא בהוראת סבו השפת אמת על שם רבי שמחה בונים מפשיסחה^[1], בראש חודש ניסן תרע"א (1911) בא בקשרי שידוכין עם מרת יוטא הענא אלתר בת הרב נחמיה אלתר דודו ונינת הרבי מקוצק^[2]. כשלושה שבועות לאחר ה"תנאים", באסרו חג של פסח, נחוג הבר מצווה^[3]. הנישואין נערכו בא' דראש חודש אלול תרע"ה (1915), ימי מלחמת העולם הראשונה. אביו סבר כי אין מקום לשמחה פומבית המונית וכתב בהזמנה לחסידים "נקרא למאהבינו לשמוח בשמחתנו, והגם כי בעת הנוכחית אין הזמן גרמא לשמוח יחד במקום אחד נבקש מכם להראות לנו אות ידידות...בזה שתשמחו יחד במקומכם...ובזה שמחתינו יתאחד, כי הלבבות קרובים"^[4]

בצעירותו למד אצל הרב ברוך מרדכי טרייסטמן מחבר הספר "ברכת אברהם"^[5]. בהמשך, מגיל שתים עשרה ועד לנשואיו נמנה עם תלמידי ישיבת "דרכי נועם" אשר הוקמה בשנת ה'תרס"ה בנשיאות אביו ובראשות דודו רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ. כמו כן למד בצוותא עם אביו בשעות מיוחדות^[6]

עלייתו הראשונה לארץ ישראל הייתה לאחר חג הפסח שנת ה'תרפ"ז. בחודש אב ה'תרפ"ו עברה הרבנית ניתוח קשה, ובי"ג באדר ראשון ה'תרפ"ז נסעה לבית החלמה 'מעראן' בעיירת המרפא אוטבוצק, לקראת חג הפסח הגיע לשם רבי שמחה בונם, ומשם עלו לארץ ישראל, והיו בארץ עד לשנת ה'תרפ"ט^[7]. בשנים בהן היה אביו בפולין ריכז הרב אלתר את חסידי גור בירושלים להתכנסויות ולתפילות^[8].

בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה שוב לארץ ישראל בה התגורר עד שנת תרצ"ח (1938). בחודש ניסן תרצ"ח חזר לפולין עם הרבנית ובתם בת ששת החודשים, על מנת להביא את אביו ואמר "אני נוסע להביא את אבא, העיכובים רבים - אך אני לא אנוח"^[9]. בשנים שלאחר השואה טען כי מנעו מאביו לעלות ארצה כרצונו בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ואילו הוא היה עולה כרצונו היו אלפי חסידים צועדים בעקבותיו וחורבן יהדות פולין היה קטן יותר^[10].

בכ"ט אייר שנת ה'תרצ"ט נולד בנו יחידו ולפי ציווי אביו נקרא יעקב אריה על שם זקנו רבי יעקב אריה מראדזימין^[11] ונאלץ להמשיך ולשהות בפולין. בשנת ת"ש, נמלט מפולין יחד עם אשתו ושני ילדיו.

לאחר פטירת אביו בשנת תש"ח - 1948, נבחר אחיו בעל הבית ישראל לאדמו"ר.הרב אלתר יצא למשך תקופה עם משפחתו מארץ ישראל, לסן ז'רמן על יד פריז ואחר כך התיישב באנטוורפן שבבלגיה, בתחילת חודש אלול ה'תש"ט הפליג חזרה לארץ ישראל^[12]. עסק בתחום הנדל"ן בישראל ובין היתר רכש קרקעות שיועדו להקמת אזור קיט חרדי במקום שבו שוכן היום היישוב ארסוף^[13].

בשנת תשל"ז - 1977, עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר על ידי חסידי גור כרבם, בגיל 79. בחודש אלול ה'תשמ"ה (ספטמבר 1985) חלה ואיבד את היכולת לתקשר עם הסובבים. לעיתים נדירות נלקח להופעות פומביות. בשנים אלה הובילו את החסידות מי שיועדו להיות יורשיו, אחיו מאב רבי פינחס מנחם אלתר, ה-"פני מנחם", ובנו רבי יעקב אריה אלתר.

נפטר בז' בתמוז תשנ"ב - 1992 ונטמן ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים^[14].בימי השבעה ביקש הרב פינחס מנחם אלתר להטיל את ההנהגה על בנו יחידו רבי יעקב אריה אלתר אבל הוא עמד איתן בדעתו כי האדמו"ר ה"פני מנחם" ינהיג את עדת חסידי גור^[15].

אשתו, הרבנית יוטא הענא נפטרה בשבת כ"א בתמוז ה'תשמ"ג ונקברה במוצאי שבת סמוך לאהל אדמור"י גור במרומי הר הזיתים.

במשך השנים שבהן הנהיג את חסידי גור פרסם תקנות מחמירות המגבילה את עלות הדירה הנרכשת עבור זוגות צעירים וכן צמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו^[16]. בנוסף, פתח במלחמת חורמה בעישון הסיגריות, הפציר בחסידיו המבוגרים להפסיק לעשן ואסר על צעירים את העישון לחלוטין. אסר לחלוטין חתונות מתחת לגיל 18. הוא הביא להקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה (בערד ובאשדוד), על מנת להוזיל את עלויות הדיור.

הרב אלתר הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית על הר הצופים והמאבק נגד קבורתה של הנוצרייה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. כמו כן, הוביל את המאבק נגד חילול השבת באל על^[17], גיבה ותמך ברב ברוך שמעון סלומון רבה של פתח תקווה במאבקיו נגד חילולי השבת בעירו^[18] ונגד בנק לאומי בגין חילולי קברים על ידי חפירות להרחבת מלון גני חמת בטבריה^[19].

הלב שמחה הידק את הקשרים בין חסידותו וחסידות חב"ד, תוך הסתייגות פומבית והפגנת קו עצמאי ממנהיגותו של הרב שך ובכלל זה בשאלות השלום והביטחון^[20]. ב-י' באלול ה'תשל"ח 1978 נערכה פגישה במרכז חב"ד עם רבי מנחם מנדל שניאורסון בו דנו במלחמה בהתבוללות ובתיקון חוק השבות^[21].

בשנת ה'תש"ם פעל והקים את בתי הספר בית יעקב של גור ובשנת ה'תשמ"א את הסמינרים, חסידי גור מכל הארץ העבירו את בנותיהם שלמדו בבית יעקב הכללי למוסדות החדשים.

הרב אלתר הוביל קו קרוב לזה של הימין הפוליטי בישראל, והביע חיבה ליישוב ארץ ישראל. תמך רבות בתנועת גוש אמונים ^{[דרוש מקור]} ועודד את חסידיו לסייע להם בהתיישבות ביהודה ושומרון, נהג לשמור על קשר פתוח גם עם רבני גוש אמונים הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב משה לוינגר. התנגד נחרצות לנסיגה מסיני ולפינוי ימית, ואף נפגש עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על מנת לנסות למנוע את הפינוי.

החוקר בנימין בראון הגדיר את מנהיגותו: "תמהיל של רכות, שהתבטאה בדאגה אבהית לשלומם ולצורכיהם של חסידיו, עם נוקשות, שהתבטאה בעקשות ובעמידה על כבוד חצרו במאבקי הכוח הפוליטיים בתוך העולם החרדי ומחוצה לה"^[22].

כיו"ר מועצת גדולי התורה דרש הרב אלתר כי תתקיים רוטציה בין נושאי המשרות הציבוריות באגודת ישראל וכן פעל על ידי נציגו חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא שהיה יו"ר וועדת הכספים לביטול שיטת חלוקת "הכספים הייחודים" שהיו מקבלים חברי הכנסת של אגודת ישראל^[23] בזמנו נוצר פילוג בין האשכנזים החרדיים לעדות המזרח, מה שהביא להקמת תנועת ש"ס, וכן בין המגזר החסידי למגזר החרדי ליטאי, פילוג שהוביל להקמת מפלגת דגל התורה.

לקט מחידושיו בטישים שערך כונסו בספר לב שמחה. בהקדמה לספר כותבים האדמו"ר הפני מנחם ובנו האדמו"ר רבי יעקב אריה "רבות השאיר אחריו לברכה כתובים בכתב יד קודשו בהרבה מקצעות בתורה בפרד"ס, אבל בכרנו להדפיס ראשונה אמרות קודש אלו אשר השמיע באספת רבים, שנכתבו בעודנו אתנו והוגהו על ידו ועל פי הוראותיו הק' נערכו וסודרו...קראנו שם הספר "לב שמחה" כי כשמו כן הוא, אור זרוע לצדיק, באור ה', לאור באור החיים, ולישרי-לב שמחה במדת ההשתוות...

כיהן כנשיא הישיבות "חידושי הרי"ם" בתל אביב^[24] ו"שפת אמת" בירושלים^[25].

הרב אלתר נודע בחיבתו לתלמוד הירושלמי, ובשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי, יוזמה זו נתקבלה כהחלטה חשובה בהכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".

בשנת ה'תשמ"ה עם פתיחת שערי פולין והסכמת ממשלה פולין לשקם 500 בתי קברות פנה בקריאה לצאת לפולין להשתטח על קברי אבות ולעזור לוועדה שנוסדה ביוזמתו מטעם אגודת ישראל בפעולות השיקום^[26].

• רבי בנימין מנדלזון רב היישוב קוממיות
• רבי שמאי גינזבורג משמש האדמו"ר האמרי אמת
• רבי יוחנן מטולנא.
• רבי מאיר זילברשטיין, רב בית המדרש הגדול גור בירושלים.
• רבי שלמה זילברשטיין, ראש כולל גור בבני ברק
• רבי יצחק ידידיה פרנקל רב ואב"ד בתל אביב.
• רבי מרדכי מיירנץ, ממעתיקי השמועה.
• רבי יהודה מאיר אברמוביץ
• רבי משה זאב פלדמן
• רבי אברהם יוסף לייזרזון
• רבי דוד אברהם מנדלבוים

בנו היחיד, רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור הנוכחי.

בתו הראשונה, חיה ראדא, נפטרה מספר חודשים אחר לידתה, ה' בתמוז ה'תרפ"ו (1926)^[27].

בתו השנייה, רבקה פייגא, הייתה נשואה למאיר מנדל, מחסידי גור בלונדון, והתגרשה ממנו, ואחריו נישאה לחזקיהו לב. נפטרה בי"א באב תשנ"ז (1997) והותירה בן יחיד, הרב נחמיה מַנדל, ראש כולל "בית ישראל" של חסידי גור באשדוד.

• בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, שלושה כרכים, ירושלים, ה'תשס"א
• מרדכי גרליץ - ברוך וידסלבסקי, לבם של ישראל, שלושה כרכים ה'תשנ"ה-ה'תשס"א.

• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• שמחה בונם אלטר (1898-1992), דף שער בספרייה הלאומית
• נח זבולוני, מאמרים בנושא האדמו"ר מגור - הרב שמחה בונים אלתר