ערך זה עוסק במושג הכללי של שירה בציבור. אם התכוונתם לשירה בציבור בישראל, ראו שירה בציבור (ישראל).
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שירה בציבור היא אירוע שבו קהל המשתתפים שר יחדיו. שירה בציבור היא פחות מוקפדת משירת מקהלה, ומושרים בה שירי עם, שירי מולדת, שירי חג, שירי שתייה, המנונים ועוד. שירה בציבור מקובלת בקרב ילדים ומבוגרים.
שירה בציבור מתרחשת בהתכנסויות שזו מטרתן, וכן בהתכנסויות אחרות, כגון שירת ההמנון בסיומו של טקס, שירה כחלק ממפגש רעים או ממסיבה וכדומה.
על-מנת לאפשר שירה בציבור גם למי שאינו זוכר בעל-פה את מילות השירים, משתמשים בשירונים שמחלקים לקהל, או שקופיות המוקרנות עם מילות השירים. שירה בציבור מתבצעת עם מנחה או בלעדיו. בעת מופע של זמר או להקה נקרא לעיתים הקהל להצטרף לשירה של שיר מוכר ופופולרי.
בישראל, שירה בציבור של זמר עברי היא מנהג רווח. לצד ריקודי עם, מקיף המנהג מגזרים רחבים באוכלוסייה, והוא הפך לאחד מסממני החברה הישראלית, ונפוץ גם בקהילות ישראליות בחו"ל, החל מימי תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל וכלה בימינו.
היסטוריה
משחר ההיסטוריה האנושית נהנה האדם לשיר בצוותא.[1] האופי החברתי המגבש והיסוד הרוחני הנובע מהחוויה המוזיקלית של שירה בצוותא הובילו לכך שנעשה שימוש בשירה של קהל בטקסי דת שונים, אצל שבטים פרימיטיביים כמו בדתות המונותאיסטיות.[2]
בנצרות במיוחד נעשה שימוש – בעבר ועד ימינו – בשירה משותפת של הקהל בטקסי המיסה בכנסייה הקתולית.[3] מלחינים מפורסמים רבים בעבר כתבו מיסות לטקסים בכנסייה, כמו באך, היידן, מוצרט ושוברט. האפרו-אמריקאים פיתחו את השירה הכנסייתית לז'אנר הנקרא מוזיקת גוספל, השם דגש על ריבוי קולות ושימוש נרחב בהרמוניה. ובצד החילוני פיתחו האפרו-אמריקאים את מוזיקת הבלוז, המבוססת על שירה של עבדים אפרו-אמריקאים בזמן העבודה בשדות.
שירה בצוותא חדרה גם לתנועת החסידות, שהוקמה כזרם ביהדות באמצע המאה ה-18 במזרח אירופה. השירה היוותה, ומהווה עד היום בזרמי החסידות השונים, חלק מעבודת השם.
עם התרחבות תופעת החילוניות בעולם המודרני בקנה מידה רחב, ממלאת שירת ההמונים כיום את התפקיד החברתי והרוחני שמילאה השירה בצוותא של קהל גדול בטקסי דת. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשירת המנונים לאומיים באירועים ברחבי כל העולם.
מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי שירה בקבוצה מחזקת קשרים חברתיים, ומשפרת את הבריאות הגופנית והנפשית לאור הפגת מתחים ותחושת אושר והתעלות רוחנית. היא תורמת לשיפור המערכת החיסונית והמערכת הקוגניטיבית והנפשית כאחד.[4]
שירת המונים
שירת המונים היא שירה בצוותא של קהל גדול, הכולל מאות ואף אלפי אנשים, לרוב לכבוד אירוע מיוחד. קהילה מגוונת מתכנסת, לעיתים בגילאים שונים וממגזרים שונים (כולל זרים שאינם מכירים זה את זה) לומדת לשיר שיר במספר קולות בעזרת מנחים מוזיקליים, ולבסוף מבצעת אותו בליווי מוזיקלי. כל התהליך מצולם ומוקלט באופן מקצועי על ידי צוות הפקה טכני ומוזיקלי ומופק סרטון של האירוע.
שירת המונים משלבת בין העוצמה הקולית של שירת מקהלה מרובת משתתפים לבין החוויה החברתית-מוזיקלית של שירה בציבור. עם זאת, לשירת המונים יש מאפיינים ייחודיים משל עצמה: שירת מקהלה היא שירה של קבוצת אנשים בעלי ידע במוזיקה, הנפגשים באופן סדיר ומתאמנים על ביצוע השירים באופן מקצועי, במספר קולות, בניצוחו של מנצח מקצועי. בשירת המונים מתכנס קהל מגוון של אנשים רגילים, ללא רקע מוזיקלי, כאשר הלמידה של הקולות וביצוע השיר במספר קולות הם חלק מהתהליך. בשירה בציבור שרים מספר שירים מוכרים לקהל ללא חלוקה לקולות, ואילו שירת המונים מתרכזת בלימוד וביצוע שיר אחד במספר קולות, במסגרת מיזם קהילתי.
מספרם הרב של המשתתפים באירועי שירת המונים יוצר איכות ווקאלית מיוחדת במינה. מבחינה זו הכמות בונה איכות מוזיקלית ייחודית.
שירת המונים היא דרך לחיזוק תחושת השייכות והמחויבות לקהילה באופן חווייתי ועוצמתי. התהליך המוזיקלי מאפשר ביטוי עצמי יצירתי ופעיל של היחיד לצד הקשבה לאחר, ויוצר תחושת שייכות וחיבור בין קהלים שונים. התהליך תורם לתחושת הגיבוש והאחדות באמצעות יצירה משותפת רבת עוצמה וחוויה מהנה ומעצימה.
הרקע לשירת המונים
התופעה של שירת המונים בעשור האחרון נולדה מתופעה של נגינת המונים. מיזם ראשון מסוג זה אירע בשנת 2015, כאשר 1000 מוזיקאים איטלקיים הפיקו אירוע נגינה המוני של מתופפים של הלהיט Learn to Fly של להקת Foo Fighters במטרה לשכנע את הלהקה האמריקאית להגיע לנגן בעירם הקטנה באיטליה.[5]
המיזם תפס תאוצה במהירות עם הפקת עשרות אירועי נגינה המונית ברחבי העולם, ראשית עם קהל גדול של מתופפים,[6][7] ולאחר מכן מתופפים + נגנים בכלים מוזיקליים נוספים.[8] הרעיון של נגינת המונים במגזר החילוני התפשט במהירות גם לשירת המונים, ואירועים מסוג זה החלו להיות נפוצים ברחבי העולם וזכו לפופולריות רבה.[9][10]
שירת המונים בישראל
הרעיון של שירת המונים מומש לראשונה בישראל בשנת 2017 במיזם קולולם. קולולם שמו להם למטרה לחזק קהילות ולחבר בין אנשים מכלל המגזרים, התרבויות, הדתות והארצות באמצעות שירה בצוותא. המיזם נפוץ במהירות וכלל אירועים של יותר מ-10,000 משתתפים בישראל ובעולם, ואף זכה בפרסים.[11]
הרעיון אומץ במהרה על ידי גורמים שונים בישראל, וכיום קיימים עשרות מוזיקאים, מפיקים מוזיקליים וחברות הפקה היוזמים אירועים של שירת המונים עבור ארגונים, מוסדות, עיריות ומועצות מקומיות, קיבוצים ומושבים, וכן בתי ספר במגזר החילוני והדתי כאחד – לעיתים קרובות לקהילות מעורבות שונות, בגילאים שונים. בין הגורמים המארגנים אירועים מסוג זה: קול העמק שר[12] – מיזם שירת המונים בעמק חפר, SPS הפקות,[13] וזה הקול[14] ועוד.
התהליך
שירת המונים כוללת שלב הכנה, שבו המארגנים בוחרים שיר מתאים לאירוע ויוצרים עיבוד קולי ייחודי לשיר.
ביום האירוע מתכנס הקהל במקום האירוע, מקבל הסבר על התהליך, נחלק לקולות בהנחיית המנחים המוזיקליים, ולאחר מכן לומד כל קול את תפקידו. לסיום מבצעים את השיר יחד.
כל התהליך מוקלט ומצולם, עד לתוצר הסופי של וידאו קליפ המציג את תהליך הלמידה ואת הביצוע המוזיקלי המשותף בסיום האירוע.
דוגמאות לאירועים
שירת המונים בגבעת התחמושת לרגל 75 שנה למדינה ו-55 שנה לאיחוד ירושלים, 11 באוגוסט 2023[15]
נתניה שרה לירושלים – כיכר העיר נתניה, כ-1,000 איש ואישה לכבוד 74 שנים למדינה[16]
כ-1,000 תלמידות האולפנה בעפרה לכבוד ציון 70 שנה להקמת המדינה ו-50 שנות שיבה לירושלים ולחבלי המולדת[17]
קול העמק שר – שירת המונים בקיבוץ העוגן בעמק חפר[18]
