חיילים רומאים נלחמו לראשונה על אדמת שווייץ במאה ה-1 לפנה"ס. בשנים שלפני כן חדרה התרבות הרומית לאזור, אך לאחר השלמת כיבושה של שווייץ בשנת 15 לפנה"ס, עת הכניע טיבריוס את הרטים, שווייץ הפכה לפרובינקיה רומית ותהליך זה הואץ. שלטונה של רומא באזור נמשך יותר-420 שנים נוספות, תחילה כאימפריה מאוחדת, והחל במאה ה-4 כאימפריה המערבית בלבד, אשר שבה והתאחדה עם המזרח ושוב נפרדה עד הפיצול הסופי לשתי ישויות נפרדות בשנת 395.
אזור האלפים הפך לחלק מהאימפריה הרומית ותושביו קיבלו על עצמם את התרבות הרומית במהלך המאות הבאות.[5][6][7]
שווייץ הרומית
פוליטיקה ומשטר
חלוקה מנהלית רומית (לפרובינקיות) של מרכז אירופה בשנת 15 לספירה. עיקרה של שווייץ המודרנית הייתה שייכת באותה התקופה לפרובינקיית גרמניה עילית, ומיעוטה (החלק המזרחי) לפרובינקיית רייטיה.
מרכז השלטון הרומי באזור ישב בעיר אוונש שבקנטון וו. שווייץ באותה התקופה הייתה כפופה לחוקהרפובליקאית כמו זו אשר הייתה תקפה ברומא של אותם הימים.[8] סמכויות השלטון בפרובינקיה בוצעו ברובם על ידי צמד שופטים המכונים Duumviri. מדי שנה נערכו בחירות לתפקיד, ובהם השתתפו כל האזרחים (גברים לבד, למעט עבדים) מעל גיל 25, ובתקופות מאוחרות יותר על ידי מועצה בעלת 100 חברים.[9]
בעוד שהמערכת השלטונית בחלק המרכזי והמערבי של שווייץ, כפי שתואר לעיל, מתועדת היטב, לא ידוע שום מידע מהותי על המערכת הפוליטית והמנהלית של מזרחה של שווייץ - רייטיה.[10]
בתקופה הרומית היה השטח הקרוי כיום "שווייץ" מחולק בין כמה פרובינקיות. עיקרו של השטח היה שייך לפרובינקיה גרמניה עילית. המזרח היה שייך לפרובינקיית רייטיה.
האוכלוסייה הקלטית לא הושמדה כליל. שרידים ממנה נותרו באזורי ההרים. כיום ישנם מספר עשרות אלפי דוברי רומאנש, שפה מקומית המהווה כנראה וולגריזציה של השפה הלטינית[12], אותה רכשו הקלטים תושבי האזור בתקופת האימפריה הרומית. דוברי הרומאנש, הקרויים רטו-רומאנים, הם צאצאי ההלווטים והרטים הקדמונים שעברו רומאניזציה, מרוכזים בקנטון גראובינדן ומהווים כאחוז מאוכלוסיית שווייץ המודרנית. קרובים אליהם מבחינה אתנית דוברי הלדינית החיים בדרום טירול.
שקיעת רומא באזור
בשנת 259 פלשו לאזור השבטים האלמנים,[13] אירוע שהפך את שטחה של שווייץ לגבול האימפריה למשך כמאה וחמישים שנה. בשנת 401 נאלצו הרומים להסיג את חייליהם מהאזור, בשל לחצן של פלישות הגותים. בשנת 406 כבשו האלמנים את צפונה של שווייץ, ולאחריהם הבורגונדים שכבשו את דרום שווייץ ומערבה.[13][14]
