רכב שרד רשמי הוא מכונית המשמשת להסעת נשיא מדינה או ראש ממשלה שלה בתפקיד רשמי וכן עשוי לשמש גם להסעת חברי ממשלה אחרים או מבקרים רמי מעלה ממדינות אחרות. כמה מדינות מביאות את רכבי השרד שלהן לביקורים ממלכתיים במדינות אחרות, כמו: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, דרום קוריאה, גרמניה ויפן. זה גם עשוי לשמש כסמל רכב של ראש המדינה ומדינתם.

רכב שרד חייב להיות משוריין ומצויד באמצעי אבטחה תקשורת, עם נראוּת מרשימה, כמו לימוזינה או רכב יוקרתי אחר.

כאשר נעשה שימוש ברכב שרד להסעה בעל תפקיד מדיני, או אורח רם מעלה, רכבי השרד מלֻווה בשיירה הכוללת כוחות אבטחה, משטרה, או צבא וכן רכבי הצלה ורפואה.^[1] נהג הרכב הוא אדם מאומן בנהיגה מבצעית ועשוי להיות חלק ממערך האבטחה. הנהג של מכונית השרד הנשיאותית של ארצות הברית הוא סוכן מנוסה מהשירות החשאי, נהג מכונית השרד של ראש ממשלת בריטניה הוא קצין במשטרת המטרופולין, ונהגו של ראש ממשלת קנדה הוא קצין המשטרה הרכובה - RCMP.

יש מדינות בהן יש לרכב השרד לוחית רישוי רגילה ובאחרות יש לוחית רישוי מיוחדת, או שאין כלל לוחית רישוי.

בנוסף למכונית השרד שמשמשת את ראש המדינה, מוזמנים ונרכשים עוד מספר כלי רכב דומים, כרכבי חליפין, להסעת אורחים רמי מעלה וכן עבור שיירות ליווי. בארצות הברית, השיירות הנשיאותיות, בסוף המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 מונות בין 24 ל-45 כלי רכב, והן כוללות בין השאר: כלי רכב חלופיים, רכבי אבטחה, כלי רכב לטיפול ופינוי רפואי, כלי רכב של עיתונאים וכלי רכב לפינוי צירי התנועה.^[2]

במדינות שבהן יש יצרני רכב מקומיים, סביר שהממשלה תטיל את משימת הייצור על אחד מיצרני הרכב שבמדינה.^[3] כך למשל, נשיא ארצות הברית משתמש אך ורק ברכבים שיוצרו בארצות הברית, על פי תכנון ובפיקוח השירות החשאי שאמון על אבטחת הנשיא. מנהיגי ברית המועצות השתמשו בלימוזינות שנבנו בהזמנה מיוחדת בחברת זיל, ולאחר פירוק ברית המועצות ודעיכת חברת זיל, נשיאי רוסיה החלו להשתמש ברכבי מרצדס. הנשיא ולדימיר פוטין החליט לחזור למדיניות של הזמנת מכונית מקומית ובתחילת 2018 החל להשתמש במכונית אאורוס סנאט. קיסר יפן משתמש ברכב מתוצרת טויוטה, ראש ממשלת איטליה משתמש במזראטי, נשיא צ'כיה נוסע בסקודה, והמלך הבריטי משתמש בבנטלי.^[3] נשיא צרפת וראש הממשלה נוסעים רק במכוניות צרפתיות ונשיא גרמניה וראש ממשלתה משתמשים במכונית גרמנית (מרצדס-בנץ, BMW או פולקסווגן).

מדינות שאין בהן יצרני רכב נוהגות לרכוש מכוניות שרד מיצרן מתאים במדינה שיש להן עמה קשרים דיפלומטיים וכלכליים משמעותיים.

לאחר צאתן מן השירות, מכוניות השרד מפורקות או מושמדות בפיקוח אנשי האבטחה, כדי למנוע את חשיפת סודות המיגון ואמצעים נוספים שהותקנו ברכבים.

מכונית השרד של ראש ממשלת ישראל היא אודי A8^[4] ששונתה והותאמה לצורכי האבטחה שהוגדרו על ידי היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי. שיירת ראש הממשלה מלווה במגוון כלי רכב, כמו: טויוטה לנד קרוזר, לקסוס IS 250, וולוו S80 וברכבים ייעודיים נוספים. נשיא ישראל משתמש בלימוזינה מתוצרת וולוו או באודי A8.

ערך מורחב – מכונית נשיא ארצות הברית קאדילק DTS

המכונית הנשיאותית של נשיא ארצות הברית (באנגלית: United States presidential state car), ידועה בכינויים: "החיה" (The Beast),^[2][5][6]"קאדילק 1" (Cadillac One),^[7] "המכונית הראשונה" (First Car)^[8] ושם הקוד שלה הוא "המרכבה" (Stagecoach).^[9][10]

המכונית הנשיאותית מתוכננת ונבנית מן היסוד על פי סטנדרטים שקובע השירות החשאי של ארצות הברית ובפיקוחו.^[11] זהו רכב כבד, ייחודי מתוצרת חברת קאדילק, המבוסס על שלדת סולם (בדומה לטנדר, רכב שטח ו-SUV) והוא מצויד באמצעי הגנה, התקפה והצלת חיים, כדי להגן באופן מיטבי על נשיא ארצות הברית בעת נסיעתו במכונית. הרכב והשיירה המלווה אותו מספקים לנשיא כעין "בועה" מנותקת מהעולם החיצון, אך יש בו אמצעי תקשורת לרוב, כדי לאפשר לנשיא להמשיך לעסוק בענייני המדינה גם בעת נסיעתו.^[1]

הרכב הנוכחי נושא לוחית רישוי של וושינגטון די. סי.

השירות החשאי האמריקאי הוקם בשנת 1865, אך עסק בזיוף כספים ורק לאחר רצח הנשיא ויליאם מקינלי בשנת 1901 השירות הופקד על הגנת הנשיא. באותה תקופה, הנשיא ואנשי השירות החשאי השתמשו בסוסים ובכרכרות שהיו כלי התעבורה המקובלים. במהלך השנים החליפו כלי רכב את הסוסים והנשיא ומאבטחיו החלו לנוע במכוניות. בשלהי 1941 החליט השרות החשאי להגביר את רמת האבטחה של הנשיא פרנקלין רוזוולט והוא החל לנסוע ברכב משוריין (שהיה שייך קודם לכן לגנגסטר אל קפונה והוחרם בשנת 1932), אך שריון המכונית כלל זכוכית חסינת כדורים בלבד.

בשנת 1942 הוכנסה לשימוש מכונית מתוצרת "לינקולן" (חטיבה בחברת פורד) מודל סנשיין ספיישל (אנ') משנת הייצור 1939 שצופתה בפלטות מתכת למיגון.^[12]

משנת 1955 הנשיא דווייט אייזנהאואר נסע במכונית משוריינת מתוצרת קרייזלר, דגם "קראון אימפריאל" (Crown Imperial) שהייתה מצוידת בגג שמש. מכונית זו הוחלפה בשנת 1961, במהלך כהונת הנשיא ג'ון קנדי, בלימוזינה משוריינת מתוצרת לינקולן שכללה לוחות פלדה בגג המכונית, אך אפשר היה להסירם, או להתקין במקומם גג מפלסטיק שקוף. בנוסף, אפשר היה להגביה את מושב הנשיא (באופן הידראולי) בכ-25 סנטימטרים, כדי לאפשר לקהל לראות טוב יותר את הנשיא קנדי ומי שלצדו. לאחר רצח הנשיא קנדי ב-1963, שוריין כל הרכב מחדש.^[12]

הנשיא רונלד רייגן הוסע לטקס השבעתו, 20 בינואר 1981 במכונית משוריינת מתוצרת לינקולן, דגם "Parade Limousine" ולאחר ניסיון ההתנקשות בו, כעבור כחודשיים, הוחזר הרכב לחברת פורד לשיפור השריון^[12] (על אף שהניסיון לפגוע בנשיא היה מחוץ לרכב). ב-1983 קיבל הנשיא ריגן מכונית חדשה מתוצרת קאדילק דגם Fleetwood.^[13] ב-2001 הוסע הנשיא ג'ורג' וו. בוש לטקס השבעתו, בלימוזינה תוצרת קאדילק דגם Deville ובשנת 2005 הוא קיבל לרשותו קאדילק מדגם DTS שהייתה רחבה, ארוכה וגבוהה יותר מהמכוניות שקדמו לה.^[13]

הנשיא ביל קלינטון השתמש במכונית קדילאק ולאחר תום כהונתו היא מוצגת במרכז הנשיאותי ע"ש קלינטון בליטל רוק, ארקנסו.^[8] מכונית דומה, אם כי חדשה יותר, שימשה גם את הנשיא ברק אובמה, בשנת 2009, בתוספת אמצעי תקשורת מאובטחת.^[12]

בימים עברו, הלימוזינה ורכבי השיירה של הנשיא הוסעו ברחבי ארצות הברית, לשימוש עם בואו של הנשיא. בשל הבלאי ברכבים ועייפות הנהגים הוחלט להעביר את הרכבים באמצעי תעבורה אחרים, החל מקרונות סוסים, רכבות, ספינות ועד למטוסים, כמקובל בימינו.^[12]

ערך מורחב – מכונית ראש הממשלה (הממלכה המאוחדת)

לרשותו של מלך בריטניה עומדות 5 מכוניות שרד מדינתי, 2 מתוצרת בנטלי ו-3 מתוצרת רולס-רויס שחונות באורוות המלכותיות בארמון בקינגהאם. בנוסף עומדים לרשות המלך 2 כלי רכב פתוחים מתוצרת לנד-רובר, וכמה כרכרות סוסים, המיועדים לשימוש בטקסים ומצעדים צבאיים.^[9]

מכוניות אלו משמשות את המלך גם בביקוריו בארצות אחרות וכן מועמדות לרשות ראשי מדינות המבקרים בבריטניה, ואנשי משפחת המלוכה בעת מילוי תפקידים רשמיים.

מכיוון שהחוק הבריטי אינו חל על המלך, אין לרכבי השרד לוחיות רישום.

מאז שעלה לכס המלכות, המלך צ'ארלס השלישי עשה שימוש קבוע בלימוזינה מתוצרת רולס רויס פנטום VI משנת 1978, שניתנה במתנה לאמו המלכה אליזבת השנייה על ידי אגודת יצרני וסוחרי הרכב בבריטניה במלאת 25 שנים לכהונתה. בנוסף הוא משתמש במכוניות שרד עתיקות, כמו: רולס רויס פנטום IV שנרכשה על ידי אמו ב-1950 והפכה למכונית שרד בטקס הכתרתה ב-1952.^[14][15]

רכב השרד של ראש ממשלת בריטניה (Prime Ministerial Car), הוא רכב מתוצרת מקומית המתוחזק ונוהג בו שוטר מפיקוד האבטחה של משטרת המטרופולין. ראש הממשלה הראשון שקיבל רכב שרד היה אטלי בשנת 1930, רכב מסוג הומבר פולמן (אנ') שהוחלף ברכב מסוג רובר P5 בשנת 1960, בזמן כהונתו של הרולד וילסון. בשנת 1979, בתקופת כהונתה של מרגרט תאצ'ר, נכנס לשימוש רכב מתוצרת יגואר (XJ) שהוחלף ושודרג במהלך השנים (סדרות שונות)^[16] והחל משנת 2019 הוכנסה לשימוש מכונית שרד מתוצרת לנד רובר .Abio Sentinel.^[16][17]

נשיאי גרמניה, קנצלרים ופוליטיקאים בכירים בממשל הגרמני משתמשים ברכבי שרד מתוצרת גרמניה, לרוב במרצדס בנץ S קלאס ובדגמים שקדמו לה. מאז 2017 מכונית השרד של נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר היא מרצדס-בנץ S600 משוריינת עם לוחית רישוי 0–1, אך לעיתים הוא משתמש גם באודי A8. על רכב השרד של הנשיא (וכן על רכבו של שר ההגנה) מותקן באופן קבוע דגל, בחזית מכסה המנוע.

הקנצלר אולף שולץ נוסע אף הוא ברכב משוריין מתוצרת מרצדס, דגם: S 680 Guard.^[18]

בנוסף להם יש עוד מספר תפקידים המעניקים לנושאי המשרה, את הזכות להשתמש ברכב שרד, כמו: נשיא הבונדסראט, נשיא בית המשפט הפדרלי לחוקה ועוד.^[19]

כל האישים הבכירים בממשל הגרמני מאובטחים על ידי משטרת הפלילים הפדרלית. הם נוהגים ברכבים, מתחזקים ושומרים עליהם במאגר המכוניות המשוריינות. מאגר הרכבים כולל לימוזינות משוריינות של כל יצרניות הרכב הגרמניות, לרוב דגמים יוקרתיים כמו אאודי A8, פולקסווגן Phaeton, ב.מ.וו סדרה 7 ומרצדס בנץ S-קלאס.

הקיסר הגרמני וילהלם השני נהג לנסוע במכוניות של מרצדס מסוג 1908 Mercedes 75 PS Doppelphaeton.^[20]

נשיא צרפת יכול לבחור בין מספר גרסאות משוריינות של מכוניות צרפתיות יוקרתיות מתוצרת סיטרואן, רנו ופיג'ו. הנשיא הנוכחי עמנואל מקרון משתמש ברכבי רנו מדגמים Rafale ו-Espace, ב־DS 7 קרוסבק, בפיג'ו 5008, כולם משוריינים ובנוסף הוא גם משתמש ברכב פיקוד הצבאית - ACMAT למצעד יום הבסטיליה.^[21][22][23]

הנשיא פרנסואה הולנד הגיע לטקס השבעתו, ב-15 במאי 2012 ברכב DS5 בגרסה מיוחדת, עם גג נפתח, אך במהלך כהונתו הוא נסע בסיטרואן C6 משוריין. הולנד נודע בכמה נסיעות פרטיות שבהן נהג בטוסטוס.^[24]

הנשיא ניקולא סרקוזי הגיע לטקס השבעתו ב-2007, ברכב מדגם מיוחד של פיג'ו 607 Paladin,^[25] שהוחזר לפיג'ו ולא נשאר בצי מכוניות השרד של ארמון האליזה. ואלרי ז'יסקאר ד'אסטן השתמש במהלך כהונתו בפיג'ו 604 ואילו ז'אק שיראק העדיף את סיטרואן (CX Prestige ו-C6). לעומתם, הנשיא פרנסואה מיטראן העדיף מכוניות מתוצרת רנו (רנו 5, רנו 30 וב- Safrane) ולעיתים, גם בפיג'ו. 605.^[26]

הנשיא שארל דה גול זכור כמי שנסע במכונית סיטרואן DS, שבה ניצל מניסיון התנקשות מצד אוהדי מחתרת OAS, בשנת 1962, בזכות יכולתה של מכונית זו להמשיך בנסיעה, גם כאשר צמיגיה נוקבו מירי.^[27][28]

לרשות נשיאי צרפת עומדת גם האפשרות לנסיעה ברכב פתוח מתוצרת סיטרואן Présidentielle,^[29] שיוצר עבור הנשיא ז'ורז' פומפידו לשימוש במצעדים. במכונית זו יכול הנשיא לעמוד במושב האחורי ולסקור את הקהל. הנשיא מיטראן נסע במכונית זו לפתיחה הרשמית של מנהרת התעלה ב-1994.

בצרפת קיים מוזיאון בינלאומי למכוניות שרד רשמיות.^[30]

מדיה וקבצים בנושא רכב שרד רשמי בוויקישיתוף