רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלת (בערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב. הוא מתחיל במערב ברחוב דוד, ומסתיים במזרח בשער השלשלת. הרחוב נקרא על שם השער, שבקצהו המזרחי. מקור שם השער - "שער השלשלת", בכיפת השלשלת שעל הר הבית. יש גם סברות אחרות למקור השם.
במאה ה-19 נקרא הרחוב בערבית בשם "שארע אל-בזאר" (شارع البازار; רחוב השוק). לאחר מכן שונה שמו ל"שארע באב א-סילסילה" ("רחוב שער השלשלת")[3]. ברחוב פעלו כ-85 חנויות ובתי מלאכה, רובן בבעלות מוסלמים, וכרבע מהן בבעלות יהודית[4]. ברחוב התגוררו שמעון אגסי (ממקימי ההגנה)[5] ויהושע ילין ומשפחתו[6]. בית הספר למל הוקם במבנה בסמוך לרחוב "ברחוב העולה מרחוב השלשלת למיידאן", בפינה הצפונית מזרחית של הרובע היהודי בשנת 1856[7].
בשנת 1905 ערכו הטורקים מפקד רשמי של תושבי העיר העתיקה. על פי המפקד חיו באזור רחוב השלשלת 1259 משפחות, מתוכן 711 משפחות יהודיות ו-548 משפחות מוסלמיות. אוכלוסיית היהודים הורכבה מ-400 משפחות ספרדיות, 229 משפחות אשכנזיות, ו-82 משפחות מעולי המגרב[8].
באוקטובר 1971 זרק מחבלרימון יד על קבוצת הולכי רגל, בהם יהודים, שצעדו לכותל[9]. במרץ 1991 נדקר קשיש יהודי שצעד ברחוב בדרכו אל הכותל המערבי. בתגובה אישר מפקד המחוז חיים אלבלדס לעמותת עטרת כהנים לפתוח ברחוב ארבע חנויות יהודיות[10].
בנובמבר 2021 ביצע מחבל במקום פיגוע ירי, ממנו נרצח אזרח ישראלי בדרכו אל הכותל המערבי, נפצעו 2 אזרחים ו-2 שוטרי מג"ב.
לקריאה נוספת
שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995.
^יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 37: "מערך העיר הרומית נשתמר עדיין במאה ה-19, וכן גם היום, לפחות במהלך שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה"; עמ' 183-182: חקירת הרחוב נערכה לראשונה באמצע המאה ה-19.
^יוסף דרורי, ירושלים בתקופה הממלוכית; אדריכלות ממלוכית בירושלים, בתוך: אלי שילר (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל 83-84, 1992. עמ' 206-169.
^שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בעיר העתיקה, ירושלים 2002, עמ' 149.
^יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 432.
^שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 28
^שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 18
^יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 386.
^שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 29-31