קוצו של יוד (שיר)

קוצו של יוד
מאת יל"ג

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

בית ראשון מהפואמה. (מקור: פרויקט בן-יהודה)

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).

שמה של הפואמה נגזר מהמסופר בעלילה, על רב שפסל גט, אותו השיגה אישה עגונה מבעלה, עקב האות י' שחסרה הייתה בשם הבעל. בספרות העברית ידועה הפואמה כאחת המחאות הפואטיות החריפות כנגד השלטון הרבני על הקהילה וקיפוח זכויותיהן של נשים.

רקע

יהודה ליב גורדון ידוע לא רק כאחד מסופריה הבכירים של תקופת ההשכלה, אלא גם כאחד הנציגים הבולטים של העימות הגדול בין המשכילים לרבנים במחצית השנייה של המאה ה-19. בשנת 1868 הגיע העימות לאחד משיאיו כאשר המשכילים, ובראשם משה ליב לילינבלום, דרשו לתקן את הדת עצמה באמצעות "שולחן ערוך" חדש עם שינויים בהלכה שיתאמו את רוח עידן הנאורות.[1] יל"ג עצמו התמקד יותר במלחמה בשלטון הרבנים בקהילה, ובשנת 1869 פרסם מאמר סאטירי בוטה ב"המליץ" בשם "בזכותן של הרבנים"[2] שבו הוא מגן כביכול על הרבנים וטוען שאין להאשימם בכך שאינם עושים דבר לטובת העם, בעוד שהרבנים אינם יכולים להשיב מלחמה שערה מחמת ענוותנותם הגדולה. לאחר הקדמה זו הוא מביא רשימה מכובדת של גאונים וחידושיהם ההלכתיים שלא תורמים לדעתו מאומה לרווחת העם, אלא מקשים עליה; כי אצלם, מסביר יל"ג, "מוטב שכל ישראל ונשיהם ובניהם וטפם יגוועו ברעב או יחזרו על הפתחים ואל יתבטל מנהג מן המנהגים ודקדוק מן הדקדוקים וקוץ מן הקוצים...".[3] שמואל פיינר גורס שיל"ג הקצין את גישת משה מנדלסון, אשר האמין שהרבנות תשתכנע בדרכי נועם לוותר מרצון על הסמכויות שלה. "יל"ג פנה לדרך מיליטנטית של הוקעה מוחלטת של הרבנות".[4]

כהמשך ישיר לרוח המאמר, שעורר סערה גדולה, החל יל"ג לעבוד באותה שנה על שירו "קוצו של יוד", אך בגלל אורכו (770 שורות) ומורכבותו, סיים אותו רק לאחר כשבע שנים. במכתבו משנת תרל"א, אל ידידתו מרים מארקל-מוזסזון, הוא מספר לה על כתיבת השיר "קוצו של יוד", ומצטט את הבית הראשון, המתחיל במילים הידועות: "אשה עבריה מי ידע חייך...".[5] בסופו של דבר פורסם השיר במלואו לראשונה בשנת 1876 (תרל"ו), ב"השחר" - (ירחון בעריכת פרץ סמולנסקין), בשלוש החוברות האחרונות של השנה.[6] במהלך השנתיים הבאות שכלל יל"ג את הפואמה, ואף הוסיף לה שני בתים, עד להשלמתה.

"השחר" מפרסם את "קוצו של יוד". תערוכת רחוב בשדרות ההשכלה בתל אביב
קוצו של יוד - שירו של יל"ג מתורגם ללדינו, ירושלים, 1901 (על החוברת כתוב שנדפס בקהיר, מאימת הצנזורה הטורקית)

"קוצו של יוד" היה רק אחד מהטקסטים הלוחמניים של יל"ג, קדמו לו: "אשקא דריספק", "ברבורים אבוסים", "ושמחת בחגך",[7] "הקיצה עמי" ועוד; אך גם כיום זהו השיר המזוהה ביותר עם יל"ג. שם הרב המתואר בשיר כמי שהחמיר ופסל את הגט, רב וָפְסִי הַכֻּזָרִי, היה למעשה אנגרמה של שם רבה של עיר מגורי יל"ג, שאוול (שאולאי), הרב יוסף זכריה שטרן (ריז"ש). הלה היה רב מוכר, שנחשב לאחד מגדולי הרבנים בליטא, ובכתביו, כמו גם במאמריו בעיתונות, התפלמס הרבה עם המשכילים, בעיקר סביב סמכותם של חז"ל וביאור אגדות חז"ל. זיהויו של ופסי הכוזרי כריז"ש תרם לכעס שעורר השיר בתכניו במחנה הדתי-חרדי. יוסף קלוזנר עמד על כך שריז"ש דווקא לא היה מן המחמירים שבין הרבנים; לטענתו האיבה הגדולה שרחש יל"ג לרב, טמונה באחד ממכתבי התגובה הקשים למאמרו "בזכותן של רבנים". יל"ג ייחס בטעות את מכתב התגובה לריז"ש.[8] ואכן במכתבו מ-19 בפברואר 1870 למרים מארקל-מוזסזון מתלונן יל"ג: "המאמר הכתוב נגדי בהלבנון עד כה לא ראיתי... והנה משאוועל כותב לי אחד ממכירי כי חקר ודרש בספרי הפקודים אשר לקהלת שאוועל וימצא כי 'משה דוד וואלפסאהן' לא היה ולא נברא ולפי דעתי הכותב הוא הרב דק"ק שאוועל, שמו בגימאטריה משה דוד וואלפסאהן, ומן המאמר ניכר סגנונו וסכלותו".[9]

יהודה לייב פישמן מימון כתב מן השמועה, על הסיבה לכתיבת השיר; יהודי שוואל הקניטו את יל"ג על מנהגו לשתות יי"ש לפני כתיבת שיריו. יל"ג שידע על כך, נכנס לבית המדרש ובפני רבים פנה לריז"ש והצדיק את מנהגו תוך נתינת מקורות מחז"ל בשבח היין. הרב יוסף זכריה הגיב לו בחריפות ואמר לו שהוא אינו שותה אלא "שוטה" והפריך את ראיותיו. "אומרים, שבגלל זה נטר יל"ג שנאה לריז"ש וחיבר את שירו"[10].

תוכן ומבנה הפואמה

השיר "קוצו של יוד", המכיל 770 שורות, פותח בהצגת מצבה המקופח והבזוי של אישה יהודייה, הן במקורות היהודיים והן במציאות. ואז עובר המשורר לסיפור העלילה; מעשה בנערה יפהפייה וכלילת מעלות בשם בת-שוע, ששודכה על ידי אביה לבחור ישיבה, לא תואר לו ולא הדר, לא כישרון ולא מקצוע. לאחר שלא הצליח הבעל למצוא פרנסה יצא אל מדינות הים, ותוך זמן קצר נעלמו עקבותיו. בת-שוע נותרה עגונה ופתחה חנות מכולת כדי לפרנס את עצמה ושני ילדיה. ואז הגיע לעיר פאבי המשכיל שהיה גם הוא כליל המעלות, והזוג התאהב. עד מהרה הצליחו לאתר את עקבות הבעל ולהוציא ממנו גט תמורת סכום הגון ששולם על ידי פאבי הנדיב. הזוג המאוהב חיכה בהתרגשות להינשא לאחר אישור הגט על ידי רב העיר, רב ופסי הכוזרי, אלא שזה פסל את הגט בגלל יוד אחת קטנה שלא הופיעה בשמו של הבעל, והזוג נאלץ להיפרד. השיר מסתיים בתיאור מצבה האומלל של בת-שוע שנאלצה להיות רוכלת ענייה בתחנת הרכבת כששני ילדיה היחפים לצידה, וכששאלו אותה מה גרם למצבה, ענתה שקוצו של יוד הרג אותה.

השיר מורכב משבעה פרקים, כשבכל פרק יש מספר לא שווה של בתים ו-10 שורות מחורזות במבנה קבוע לאורך כל השיר. נושאי הפרקים:

א: היחס אל האישה העברייה במקורות ובמציאות;
ב': בת-שוע כלילת השלמות טרם נישואיה;
ג: השידוכים לבן-הישיבה והחתונה;
ד: חיי הנישואים וההתמוטטות;
ה: פאבי המשכיל;
ו: מעשה הגט שנפסל;
ז: אפילוג טראגי על מצבה האומלל של בת-שוע לאחר הפסילה.

השיר מצטיין בשפה עשירה במיוחד, מרובדת בשכבות של לשון מקראית המשולבת בלשון המשנה והתלמוד. לאורך כל הדרך מתכתב הטקסט עם פסוקים מהמקורות, כאשר ברוב המקרים השימוש בהם נעשה בדרך סאטירית ואפילו סארקסטית. לדוגמה: בפנייה אל האישה העברייה אומר יל"ג:

וּמָה אַתְּ כֻּלָּךְ? חֵמֶת דָּם וָפֶרֶשׁ!
זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵאָז בָּךְ רוֹבֶצֶת

שני טקסטים תלמודיים טמונים בשתי שורות אלו: הראשון: "אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א') והשני: "שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ו, עמוד א').

דוגמה נוספת לבוטות הקשה של יל"ג בשימוש בטקסט מקראי: כאשר מתואר בחור הישיבה ה"עלוב" שנישא לבת-שוע היפהפייה כותב יל"ג:

אֶת הִלֵּל בֶּן עַבְדּוֹן זֶה מִפִּרְעָתוֹן
הִבְהִילוּ בְּיוֹם הַחֻפָּה מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת,
וַיִּפְתַּח הַחַזָּן אֶת פִּי הָאָתוֹן
וַתַּעַן אַחֲרָיו: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת...

שם החתן מזכיר את שמו של השופט המקראי עבדון בן הלל הפרעתוני, כתזכורת לכך שבתנ"ך נכתב השם "הלל" בלי י', בעוד שלפי כמה פוסקים יש לכתוב בגט את השם בכתיב מלא "הילל". על רקע זה נפסל הגט. ההלצה בהמשך לקוחה מסיפור אתונו של בלעם שאלוהים פתח את פיה.

וכך עושה יל"ג לאורך כל הפואמה כמעט. הוא שוזר את הפסוקים הידועים מהמקורות בתוך מילות השירה שלו בדרך שהם נבלעים היטב ועושים את שלהם בלשונו המסוגננת; לעיתים הם פשוט מוסיפים קישוט לפיוט, ולעיתים הם באים להבליט את הניגוד והציניות ולהדגיש את הגוון הסאטירי של הפואמה, כמו במילים:

וַיִּרְאֶהָ יוֹשֶׁבֶת שְׂמֹאלָהּ תַּחַת
רֹאשָׁהּ וִימִינָה טִפְּחָה עוֹלָלֶיהָ

שרומזות גם לדימוי הרומנטי של שיר השירים ("שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי", מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ו') וגם לדימוי הטרגי של מגילת איכה ("אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים", מגילת איכה, פרק ב', פסוק כ').

אפיון נוסף בשיר הוא דרך פנייתו של המשורר אל גיבוריו, לדוגמה, הפתיחה של "קוצו של יוד" שנחרטה בזיכרון הקוראים עד היום:

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

השורות המסיימות את הפואמה העניקו לה את שמה:

כִּמְעַט הָיִיתִי בְּכָל טוֹב אֲנִי וִילָדַי
וְכִנְשֵׁי הַתַּעֲנֻגוֹת חָיִיתִי גַּם אָנִי –
אַךְ קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי.

המחאה

"קוצו של יוד" הוא שיר מחאה מתריסה כנגד מה שיל"ג תפס כהגמוניה דורסנית של הרבנים בקהילה. עיקר המחאה בשיר מופנה כנגד פסילת הגט "על קוצו של יוד", אך לא פחות חשובה היא המחאה נגד הדרת האישה היהודייה מכל הזכויות שניתנות לגבר: חוסר חינוכה ושכלולה, השידוכים בגיל צעיר, כפיית השידוך על הנערה, בחירת בעל ללא כל כישורים מתאימים לחיי מעשה, הדעות הקדומות של החברה, מצבה העגום של העגונה, אטימותו של הממסד הרבני וכדומה. המחאה של השיר הרשימה כל כך את הצעירים בעת הופעתו לראשונה, עד שאלפי קוראים למדו את הפתיחה בעל פה. הם התרשמו מהחבטות שהצליף יל"ג ברבנים, מהחשיפה הקשה של חוסר מיומנותם של תלמידי הישיבה בחיי המעשה, מהפקרת האישה העגונה ועוד. במיוחד הרשימה אותם לשונו התלמודית החריפה והעוקצת של המשורר. יהודה ליב גורדון, אומר קלוזנר, התעלה בעיני הקוראים מעל לכל המשוררים.[11]

אריאל הירשפלד מתפעל מהעוצמה הזועקת של השיר על העוול שנעשה לנשים: "כוחו של 'קוצו של יוד' הוא בזעקה שבו, בקול הפלצות הנשמע מפיו של יהודי הרואה בעין את העיקום האנושי הזה ואת השיטתיות שבה הדת הזאת, כמערכת חיים, חוסמת חצי מן המין האנושי היהודי".[12] בשיר הזה, טוען הירשפלד, נולדה החילוניות היהודית.

"במלחמה כמו במלחמה" מתבטאת נורית גוברין בדבריה על הפואמה. כיוון שזוהי יצירה סאטירית ולוחמנית, הוקצנו כל הדמויות לטוב ולרע והועלו לדרגת סמל אנושי. בת שוע היא סמל ומופת לאישה היהודיה האצילה מצד אחד והמושפלת מצד שני. הרב ופסי הכוזרי הוא סמל לקשיחות ולאטימות של הממסד הרבני, ושניהם משמשים כחיילים במאבק אידאולוגי. הפואמה היא זו שמעצבת את ההלכה ולא ההפך, מוסיפה גוברין, ולכן הרשה יל"ג לעצמו עיוות "קל" בהלכות גט ורתם את הרב למגמה הסאטירית של הפואמה.[13]

התקבלות השיר וביקורת

"קוצו של יוד" הוא אחד השירים הידועים בהיסטוריוגרפיה הספרותית העברית. "פואמה שכמוה לא ידעה הספרות העברית למורכבות ולעצמה", הגדירה אותה זיוה שמיר, והוסיפה שעד היום קיימים יוצרים יהודים שמתכתבים עם השיר הזה.[14] עם פרסומה של הפואמה, שיבחו אותה רוב המבקרים. קלמן שולמן כתב: "השיר הזה הוא בן יחיד להשירה העברית... מה נפלאו ניביו ומה יקרו ריעיו, מי לא יתפלא על הציורים הנשגבים אשר בכל בתי השיר".[15] פיכמן, קלוזנר וברנר הצטרפו למשבחים. ויל"ג עצמו התוודה: "ובעיני טוב הוא מכל מה שכתבתי עד כה.[16] יל"ג איננו רק סאטיריקן טוב, כפי שנהוג לחשוב, טוען דן מירון, הוא גם משורר טוב.[17]

לעומת זאת, ראובן בריינין, אברהם שאנן ויוסף האפרתי טענו שהשיר דל בתיאורים מוחשיים וגיבוריו הם חד-ממדיים, דמויות סטריאוטיפיות.

גם המחנה הדתי-חרדי לא אהב את השיר, לא בשל דלות התיאורים, אלא בשל תכניו, והוא השיב מלחמה שערה. לדברי כותבים מאוחרים ממחנה זה, התמונה הקודרת של יחס התלמוד לנשים בטקסטים שמביא יל"ג ברמזיו, נעוצה ביחס הדו-משמעי של התלמוד לנושא האישה. לדבריהם, יל"ג למצער לא הבין את מורכבות התפיסה התלמודית, הוציא דברים מהקשרם ודלה מתוכם רק את הדעות הקיצוניות, שהתאימו למשקפיו הלוחמניים והחד צדדיים.[18]

הרב יהודה לייב פישמן מימון כתב על השיר, שאין בשיר זה "אף קורטוב של אמת, אבל לדאבוני משתעשעים בו בבתי ספר המודרניים שלנו וכדי ביזיון"[19].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל פיינר, יל"ג כאנטי-קלריקל וכלוחם ב'מלחמת התרבות' היהודית, סדן, כרך ג', עמ' 213.
  2. ^ בזכותן של הרבנים, המליץ, 6 בדצמבר 1869,
  3. ^ יהודה פרידלנדר, מאבקו של יהודה ליב גורדון ברבני ליטא "בזכותן של הרבנים", סדן 3, ח"ב, עמ' 272.
  4. ^ שמואל פיינר, יל"ג כאנטי -קלריקל וכלוחם ב'מלחמת התרבות היהודית', סדן, מחקרים בספרות עברית, כרך ג' עמ' 227.
  5. ^ מרים מארקל-מוזסזון, ידידתו של המשורר (ההדיר והוסיף מבוא והערות: שמואל ורסס), עמ' 270
  6. ^ יהודה לייב גורדון, קוצו של יוד, השחר, כרך ז', (תרל"ו), חוברות י'-י"א-י"ב
  7. ^ [1]
  8. ^ חיים חמיאל, עלילת קוצו של יוד, עמ' 29.
  9. ^ מרים מרקל מוזסזון, ידידתו של המשורר, ההדיר מכתב יד והוסיף מבוא והערות: שמואל ורסס, עמ' 249
  10. ^ יהודה לייב פישמן מימון, והיה כי ישאלך בנך, סיני ל"ג עמוד ו
  11. ^ יוסף קלוזנר, ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ד', עמ' 363
  12. ^ אריאל הירשפלד, האישה ונקודת ארכימדס, הארץ, 28.11.2008
  13. ^ נורית גוברין, קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, גוונים, 2002, כרך א', עמ' 433
  14. ^ זיוה שמיר, הכל בגלל קוצו של יוד, עמ' 7
  15. ^ בן עמי פיינגולד, קוצו של יוד - אנאטומיה של סאטירה, מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב', עמ' 74 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  16. ^ יל"ג, אגרות א', עמ' 202
  17. ^ דן מירון, בין תקדים למקרה; שירתו האפית של י"ל גורדון, מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב' (1983) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  18. ^ ריכוז של טיעוני הנגד למסרים הנוקבים ב"קוצו של יוד" ניתן למצוא בעבודתה של חגית בן-כוכב, "קוצו של יוד" עפ"י ההלכה, רמת גן, י. מאירי, 1986, באתר אוצר החכמה.
  19. ^ סיני (כתב עת) כרך לג עמוד ז

Read other articles:

Khalid Ibrahim

Malaysian politician (1946–2022) In this Malay name, there is no surname or family name. The name Ibrahim is a patronymic, and the person should be referred to by their given name, Khalid. The word bin or binti/binte means 'son of' or 'daughter of', respectively. Yang Berbahagia Tan Sri Dato' SeriAbdul Khalid IbrahimPSM SPMS DPMS DSAPعبدالخالد إبراهيم‎Khalid Ibrahim in 200714th Menteri Besar of SelangorIn office13 March 2008 – 22 September 2014Mo...

 

Noxiptiline

Chemical compound NoxiptilineClinical dataTrade namesAgedal, Elronon, NogedalRoutes ofadministrationOralATC codenoneLegal statusLegal status BR: Class C1 (Other controlled substances)[1] In general: ℞ (Prescription only) Identifiers IUPAC name 10,11-dihydro-5H-dibenzo[a,d]cyclohepten-5-one O-[2-dimethylamino)ethyl]oxime CAS Number3362-45-6 YHCl: 4985-15-3 YPubChem CID21087ChemSpider19832 YUNIIDF7D3NY7ELHCl: PNW59W2B94 YChEBICHEBI:135232Ch...

 

Atomic mass

Not to be confused with standard atomic weight, mass number, relative atomic mass, atomic mass unit, or atomic number. For the musical group, see Atomic Mass (band). Rest mass of an atom in its ground state This article needs to be updated. The reason given is: it needs to reflect the 2019 redefinition of the SI base units, which came into effect on 20 May 2019. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (January 2020) Atomic massStylized lithium-...

Winnie-the-Screwed

Mint Mobile advertisement Winnie-the-ScrewedThe cover of the fictional book from the commercialBased onWinnie-the-Poohby A. A. MilneNarrated byRyan ReynoldsRelease dateJanuary 2, 2022Running time1 minute 29 secondsCountryUnited StatesLanguageEnglish Winnie-the-Screwed is a 2022 online advertisement published by Ryan Reynolds to promote the telecommunications company Mint Mobile, which he partially owned. It is a parody of Winnie-the-Pooh by A. A. Milne, and was created to commemorate the book...

 

Say One for Me

1959 film by Frank Tashlin Say One For MeTheatrical release posterDirected byFrank TashlinWritten byRobert O'BrienProduced byFrank TashlinStarringBing CrosbyDebbie ReynoldsRobert WagnerCinematographyLeo ToverEdited byHugh S. FowlerMusic byLionel Newman(Conductor / Music supervisor)[1]Color processColor by DeLuxeProductioncompanyBing Crosby ProductionsDistributed by20th Century FoxRelease date June 19, 1959 (1959-06-19) Running time119 minutesCountryUnited StatesLanguage...

 

South Florida Bulls

University of South Florida athletic team South Florida BullsUniversityUniversity of South FloridaConferenceThe American (primary)SAISA (sailing)NCAADivision I (FBS)Athletic directorMichael KellyLocationTampa, FloridaSt. Petersburg, Florida (sailing team)First season1965Varsity teams19 (8 men's, 11 women's)Football stadiumRaymond James StadiumBasketball arenaYuengling CenterIce hockey arenaAdventHealth Center Ice (club team)Baseball stadiumUSF Baseball StadiumSoftball stadiumUSF Softball...

Sayid Syuhada, Madinah

Sayid SyuhadaLingkunganNegara Arab SaudiProvinsiProvinsi MadinahKotaMadinahZona waktuUTC+3 (EAT) • Musim panas (DST)UTC+3 (EAT) Sayid Syuhada (Arab: سيد شهدى) adalah sebuah lingkungan di kota suci Madinah di Provinsi Madinah, tepatnya di sebelah barat Arab Saudi.[1] Referensi ^ National Geospatial-Intelligence Agency. GeoNames database entry. (search Diarsipkan 2017-03-18 di Wayback Machine.) Accessed 12 May 2011. lbsLingkungan sekitar Masjid Nabawi, Madina...

 

コルク

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。（このテンプレートの使い方）出典検索?: コルク – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL（2017年4月） コルクを打ち抜いて作った瓶の栓 コルク（木栓、�...

 

约翰斯顿环礁

此條目可参照英語維基百科相應條目来扩充。 (2021年5月6日)若您熟悉来源语言和主题，请协助参考外语维基百科扩充条目。请勿直接提交机械翻译，也不要翻译不可靠、低品质内容。依版权协议，译文需在编辑摘要注明来源，或于讨论页顶部标记{{Translated page}}标签。 约翰斯顿环礁Kalama Atoll 美國本土外小島嶼 Johnston Atoll 旗幟颂歌：《星條旗》The Star-Spangled Banner約翰斯頓環礁�...

Società Sportiva Chieti 1940-1941

Questa voce sull'argomento stagioni delle società calcistiche italiane è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Voce principale: Società Sportiva Chieti Calcio. Società Sportiva ChietiStagione 1940-1941Sport calcio Squadra Chieti Allenatore Orlando Tognotti Presidente Ettore Campitelli Serie C6º posto nel girone eliminatorio G 1939-1940 1941-1942 Si invita a seguire il modello di voce Q...

 

Державний комітет телебачення і радіомовлення України

Державний комітет телебачення і радіомовлення України (Держкомтелерадіо) Приміщення комітетуЗагальна інформаціяКраїна  УкраїнаДата створення 2003Керівне відомство Кабінет Міністрів УкраїниРічний бюджет 1 964 898 500 ₴[1]Голова Олег НаливайкоПідвідомчі ор...

 

哈萨克斯坦总统

此条目序言章节没有充分总结全文内容要点。 (2019年3月21日)请考虑扩充序言，清晰概述条目所有重點。请在条目的讨论页讨论此问题。 哈萨克斯坦總統哈薩克總統旗現任Қасым-Жомарт Кемелұлы Тоқаев卡瑟姆若马尔特·托卡耶夫自2019年3月20日在任任期7年首任努尔苏丹·纳扎尔巴耶夫设立1990年4月24日（哈薩克蘇維埃社會主義共和國總統） 哈萨克斯坦 哈萨克斯坦政府...

SD Negeri 023 Galang

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. SDN 023 GalangInformasiJenisSekolah NegeriAlamatLokasiPulau Mubut, Batam, Kepri,  IndonesiaMoto SDN 023 Galang, merupakan salah satu Sekolah Menengah Dasar Negeri yang ada di Provinsi Kepulauan Riau, yang beralamat di Pulau Mubut - Batam. Sama de...

 

تنظيم ذاتي دماغي

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (مايو 2013) تنظيم ذاتي دماغي هي عملية في الثدييات تهدف إلى الحفاظ على تدفق الدم الدماغي في مستوى كاف ومستقر. في حين أن معظم أنظمة الجسم تظهر بعض درجات التنظيم الذاتي، [1&#...

 

Yalta Conference

1945 WWII allied discussion of postwar reorganization Yalta ConferenceCrimean ConferenceThe Big Three at the Yalta Conference, Winston Churchill, Franklin D. Roosevelt and Joseph Stalin. Behind them stand, from the left, Field Marshal Sir Alan Brooke, Fleet Admiral Ernest King, Fleet Admiral William D. Leahy, General of the Army George Marshall, Major General Laurence S. Kuter, General Aleksei Antonov, Vice Admiral Stepan Kucherov, and Admiral of the Fleet Nikolay Kuznetsov.Host country ...

2012 United States Senate election in Missouri

2012 United States Senate election in Missouri ← 2006 November 6, 2012 (2012-11-06) 2018 → Turnout64.75%   Nominee Claire McCaskill Todd Akin Jonathan Dine Party Democratic Republican Libertarian Popular vote 1,494,125 1,066,159 165,468 Percentage 54.81% 39.11% 6.07% County resultsCongressional district resultsMcCaskill:      40–50%      50–60%      60–70%  ...

 

Akhlidin Israilov

Questa voce sull'argomento calciatori kirghisi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Akhlidin IsrailovIsrailov con la nazionale kirghisa durante la Coppa d'Asia 2019Nazionalità Kirghizistan Altezza180 cm Calcio RuoloCentrocampista Squadra Alaj Oš CarrieraGiovanili 20??-2007 Abdiš-Ata Kant2008-2011 Dinamo Kiev Squadre di club1 2012-2016→  Dinamo-2 Kiev73 (12)2016-...

 

1862 Atlantic hurricane season

1862 Atlantic hurricane seasonSeason summary mapSeasonal boundariesFirst system formedJune 15, 1862Last system dissipatedNovember 25, 1862Strongest stormNameTwo and Three • Maximum winds105 mph (165 km/h)(1-minute sustained) Seasonal statisticsTotal storms6Hurricanes3Total fatalities3Total damageUnknown Atlantic hurricane seasons1860, 1861, 1862, 1863, 1864 The 1862 Atlantic hurricane season featured six tropical cyclones, with only one making landfall. The season had three tropi...

Mesoamerican Barrier Reef System

Marine region in Central America For other uses, see Mesoamerica (disambiguation). A coral skeleton from the Mesoamerican Barrier Reef System, Quintana Roo, Mexico The Mesoamerican Barrier Reef System (MBRS), also popularly known as the Great Mayan Reef or Great Maya Reef, is a marine region that stretches over 1,126 kilometres (700 mi) along the coasts of four countries – Mexico, Belize, Guatemala, and Honduras – from Isla Contoy at the northern tip of the Yucatán Peninsula south t...

 

فيضانات عمرانية

صورة تظهر طريقاً في كراتشي غمرته مياه الأمطار. الفيضانات العمرانية هي انغمار الأراضي أو الممتلكات في بيئة حضرية بالمياه، ولا سيما في المناطق حيث تكثر الكثافة السكانية، وتنجم عن هطول الأمطار التي تتجاوز كميتها سعة أنظمة الصرف الصحي، كخزانات التجميع. على الرغم من حدوث الفي�...