שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
ביוגרפיה
שמואל ורסס נולד בווילנה. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה "תרבות" החל ללמוד באוניברסיטת וילנה. מגיל 14 עד 19 עבד כמתנדב בייוו"א (מכון המחקר לספרות יידיש ותרבותה). בנעוריו עשה מספר ניסיונות בכתיבה ספרותית, חלקם ביידיש, ופרסם מספר סיפורים ורשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה, חלקם תחת שם העט "א יונגער"[1], רוב פרסומיו תחת שם העט היו בשבועון ואכנשריפט. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והמשיך ללמוד בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית. שם עשה את לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי, והושפע ביותר ממורו פרופ' יוסף קלוזנר[2]. לאחר הגעתו לארץ ישראל חדל מכתיבת פרוזה. עבודת המ"א שלו שהוגשה בשנת 1939 לקלוזנר הוכתרה בשם "תקופת ההשכלה העברית בווילנה (הסופרים העבריים בדורם של רמא"ג ואד"ם הכהן)", והקיפה 316 עמודים בכתב יד. הוא תכנן לנסוע לווילנה על מנת לאסוף כתבי יד נוספים, אולם הפלישה הגרמנית לליטא סיכלה את תוכניתו[3]. את עבודת הדוקטור כתב בהנחייתו של פרופ' שמחה אסף, ועבודת הדיסרטציה שלו (363 עמודים) הייתה בנושא "מחקרים בספרות המוסר של היהודים בספרד: מראשית המאה הי"ג ועד סוף המאה הט"ו". את תואר הדוקטור קיבל ב-1947.
לפני קום המדינה הרצה בסמינר למורים שבמחנות המעצר בקפריסין ובפני מדריכי תנועת נוער מבוגרים. לאחר קום מדינת ישראל לימד חיילים עולים חדשים ספרות עברית.
החל מ-1953 נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-70 כיהן כראש החוג. בשנת 1967 התמנה כפרופסור חבר,[4] וב-1975 היה לפרופסור מן המניין.[5] ב-1983 פרש לגמלאות. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות חיפה, תל אביב, ובאר שבע.
זכה בפרס ישראל לחקר הספרות ב-1989.
מנישואיו לרחל (נפטרה ב-1941) נולדה בתו דבורה אלרן. אשתו השנייה, אסתר כספי, הייתה מתרגמת ומשוררת.
שמואל ורסס נפטר ב-18 באוקטובר 2010 בירושלים.
ארכיונו, הכולל תעודות אישיות, יומנים ופנקסים, התכתבות, חומרי הכנה ורשימות (וכן חומר משל אשתו אסתר כספי ואודותיה), סודר בידי יונתן מאיר והועבר למחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים[6].
מחקריו
מחקריו של שמואל ורסס חובקים ספרות יהודית בפרק זמן של מאתיים שנה, תקופה המשתרעת מראשית תקופת תנועת ההשכלה היהודית ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 ואף מעט אחרי כן.
פעילותו מקיפה מספר סוגות: סוגה אחת היא המגעים שחלו בין ספרות היידיש לספרות העברית, בצורת עיבודים לשוניים מלשון אחת לרעותה ותרגומים. זאת הוא בחן ביצירותיהם של יוסף פרל, מנדלי מוכר ספרים, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, י"ד ברקוביץ, חיים נחמן ביאליק, וש. בן ציון.
ורסס הוא מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה. הוא הרבה לחקור את הפואטיקה, הנושאים והז'אנרים השונים של ספרות ההשכלה (הסאטירה, הפרוזה המחורזת, הפיליטון, האוטוביוגרפיה והרומן. תיאר את האוריינטציה שלה לחסידות ולשבתאות ואת מערכת היחסים שלה עם ספרות אירופה הכללית. הוא חקר את היוצרים הבולטים של ספרות ההשכלה, כמו יצחק ארטר, י"ל גורדון, יוסף פרל, יהודה בן מרדכי הורביץ ואברהם מאפו. פרט לכך סיכם את תולדות המחקר בהּ.
ורסס חקר גם את הספרות העברית הקלאסית. הוא בחן את התמורות בנושאים ומאפיינים בספרות. הוא בחן את המקורות העממיים והמיתיים שספרות זו שאבה ממנה. זאת הוא עשה בסופרים שהם מעמודי התווך של ספרות זו: ביאליק, פיארברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, חיים הזז וש"י עגנון.
הוא חקר את תולדות כתבי העת העבריים, מן "המאסף" ועד העיתונות העברית בפולין שבין מלחמות העולם. הוא אף שלח ידו בחקר הספרות העברית החדשה.
ספריו
- תקופת ההשכלה העברית בווילנה(הקישור אינו פעיל), עבודת מ"א, האוניברסיטה העברית בירושלים, תרצ"ט, נמסר לספרייה הלאומית בידי יונתן מאיר. סרוק באתר כתבי-היד של הספרייה הלאומית
- יוסף פרל מעשיות ואיגרות מצדיקים אמיתיים ומאנשי שלומנו/ ההדירו לפי כתב היד של המחבר והוסיפו מבוא וביאורים: חנא שמרוק ושמואל ורסס, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ל.
- סיפור ושורשו: עיונים בהתפתחות הפרוזה העברית, רמת-גן: אגודת הסופרים העבריים, תשל"א.
- בעקבות הביקורת: הערכות וגלגוליהן, תל אביב: יחדיו, תשמ"ב.
- בין גילוי לכיסוי: ביאליק בסיפור ובמסה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד.
- ממנדלי עד הזז: סוגיות בהתפתחות הסיפורת העברית, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ז.
- השכלה ושבתאות: תולדותיו של מאבק, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ח.
- התרגומים ליידיש של אהבת ציון למאפו, ירושלים: אקדמון, תשמ"ט.
- מגמות וצורות בספרות ההשכלה, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.
- מלשון אל לשון: יצירות וגלגוליהן בספרותנו, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.
- ש"י עגנון כפשוטו: קריאה בכתביו, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ס.
- 'הקיצה עמי': ספרות ההשכלה בעידן המודרניזציה, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"א.
- ידידתו של המשורר/ איגרות מרים מארקל-מוזסזון אל יהודה לייב גורדון (יל"ג), ההדיר מכתב היד והוסיף מבוא והערות שמואל ורסס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ד.
- וידויו של משכיל: אביעזר, הוא ספר תולדות איש רם המעלה אשר כתב בעצם ידו כמו"ה מרדכי אהרן גינצבורג, ההדיר מכתב היד והוסיף מבוא והערות שמואל ורסס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ט.
- גנזי יוסף פרל; בעריכת יונתן מאיר, ירושלים ותל אביב: מרכז זלמן שזר, אוניברסיטת תל אביב ובית שלום עליכם, תשע"ב.
ספרים שערך
- מנדלי מוכר ספרים - רשימת כתביו ואיגרותיו להתקנת מהדורתם האקדימית, עריכה ביחד עם חנא שמרוק, האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי היהדות, מפעל מנדלי, הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, ירושלים, תשכ"ה, 1964.
- ספר דב סדן: קובץ מחקרים מוגשים במלאת לו שבעים וחמש שנה/ בעריכת שמואל ורסס, נתן רוטנשטרייך, חנא שמרוק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ז.
- בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם, בעריכת חנא שמרוק ושמואל ורסס, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז.
לקריאה נוספת
ספר יובל
רשימת פרסומים
- רות שנפלד, 'שמואל ורסס: ביבליוגרפיה של כתביו', קריית ספר נט (תשמ"ד), 258–267. נוסח מעודכן: רות שנפלד ואבנר הולצמן, 'ביבליוגרפיה של כתבי שמואל ורסס (1938–2002)', בתוך ספר היובל מווילנה לירושלים, עמ' 609–627.
על סיפור ושורשו
על ידידתו של משורר
הערכות כלליות
- אבנר הולצמן, סודו של ורסס, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
- א' יונגר, נעורים שהופרו (סיפור), באתר הארץ, 24 באפריל 2011
- אורי דרומי, אחרי מות: שמואל ורסס, חתן פרס ישראל, 1915–2010, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010
- מוטי זלקין, שמואל ורסס (1915–2010), זקן חוקרי ספרות ההשכלה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010 (גרסה באנגלית)
- אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 31 - 53
- יונתן מאיר, מווילנה לירושלים - שמואל ורסס ומחקר הספרות העברית והיידיש, בתוך מעשה סיפור מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ד', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, עמודים 271 עד 286
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אבנר הולצמן, סודו של ורסס, באתר הארץ, 24 באפריל 2011.
- ^ שמואל ורסס דרכי אל חקר ספרות ההשכלה, בתוך "הקיצה עמי", ירושלים, תשס"א
- ^ יונתן מאיר, מולינה לירושלים, עמ' 280
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 6 ביולי 1967.
- ^ שמואל ורסס, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים.
- ^ ארכיון שמואל ורסס, בספרייה הלאומית
|
|