הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף'). מחשובי הרבנים והפובליציסטים הדתיים בתקופתו.
תולדותיו
נולד בניישטוט-שאקי שבפלך סובאלק לרבי נתן שהיה רב המקום. בהיותו בן 13 התייתם מאביו. לפני מלאות לו 18 שנים נשא לאשה את רבקה, בתו של הרב מרדכי גימפל יפה. בגיל 20 מונה לרב ביאשינובקה, ולאחר 10 שנים התמנה לרב בשאולאי ובתפקיד זה החזיק במשך 43 שנה עד מותו. כל ימיו היה חולני וכמעט שלא ירד ממיטת חוליו[1].
זכה להערכה רבה מגדולי דורו בחייו ולאחר מותו. גדולי ישראל מכל החוגים הפנו אליו מכתבי שאלות, ביניהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב חיים חזקיהו מדיני, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים ועוד. ספרו על הש"ס נדפס בהסכמותיהם של רבנים חשובים, בהם הרב יעקב גזונדהייט הכותב לו: "ועמדתי מרעיד ומשתומם על חריפותו ובקיאותו בים התלמוד בבלי וירושלמי תוספתא עם כל הפוסקים ותשובות מפרשים קדמאי ובתראי". הרב יצחק יעקב רבינוביץ אמר על קברו: "בקבר זה גנוזים עכשיו ש"ס בבלי וירושלמי, ספרא ספרי תוספתא מכילתא, ראשונים ואחרונים". הרב חיים מבריסק כותב במכתב תנחומים לחתנו אחר פטירתו: "על גודל צערם שאינו צריך ביאור ושהוא נרגש בכל בית ישראל, כי הורם העטרה מר חמיו הגאון הגדול הצדיק פאר הדור..."
היה מבין המתנגדים החריפים להיתר מכירה החל מהשמיטה בשנת ה'תרמ"ט. ובלשונו: "לא היה ולא יהיה שום צד היתר לבטל מצות השמיטה".
הצטיין בבקיאות עצומה ומעמיקה בכל ספרות התלמוד וההלכה, הראשונים והאחרונים. בקיאותו לא הצטמצמה לתחומי הספרות הרבנית הרגילה, אלא גם היה חוקר בתנ"ך בדקדוק ובהיסטוריה של עם ישראל, ובעל ידיעות רחבות בתחומי מדע שונים. עובדה זו סייעה בידו להתווכח עם התנועת ההשכלה שהתנגד להם כשוה בין שוים, ופעמים להפריך את טענותיהם מהיסוד.
בספריו תוקף פעמים רבות את הנטייה שהשתרשה להחמיר בכל מקרה של ספק, ומתריע שמתוך חומרה יבואו להקל.
תמך בעקרונות התנועה הציונית וצידד בעד שפת העברית כלשון המדוברת של הלאום[דרוש מקור]. המליץ לקנות אתרוגים מארץ ישראל, בין השאר מפני שהם מסמלים את העצמאות הלאומית[דרוש מקור].
נלחם בתוקף מעל גבי הלבנון בעשרות מאמרים כנגד ההשכלה וכנגד משה לייב ליליינבלום[2]. כן התנצח עם יהודה לייב גורדון רבות[3], ובעקבות כך מסרו תומכיו של שטרן את יל"ג לשלטונות באשמת מרידה[4]. על אף כל זאת, היה פתוח לדעות שונות, ואנו מוצאים אותו מזכיר בספריו מדברי נפתלי הרץ וייזל, וכן היה בקשרי מכתבים ומחקר עם הרב יעקב רייפמן ועוד. אחד העם וש"י עגנון מזכירים לשבח את מעלותיו אלו. פסק בספרו, כנגד דעתם של רבים, שאפשר לצרף רפורמים למנין.
התפרסם מאוד בשל זכרונו הפנומנלי, ועל כך התכנה הרב הזוכר. זכרונו ניכר בכתביו בציינו בקצרה מראי-מקום רבים, על כך כתב אלתר דרויאנוב בספר הבדיחה והחידוד[5]: רבי יוסף-זכריה שטרן, רבה של שאוול, אדם קשה היה, ועל-פי-רוב זרק מרה במי שבא לידו. ספרו "זכר יהוסף" מלא בקיאות מופלגת בנוסח הערות קצרות: "עיין פה, עיין שם", ואמרו עליו (על כך): "מלא עיניים כמלאך המוות".
משפחתו
רעייתו הייתה רבקה, בתו של הרב מרדכי גימפל יפה.
ספריו
חיבר ספרים בכל חלקי התורה, ונדפסו מביניהם: חיבור על הש"ס, ספר שו"ת רב כמות, פירוש על הגדה של פסח, פירושים חדשים על חמש מגילות וחיבור מקיף על אגדות חז"ל. כמו כן חיבור עוד עשרות חיבורים, בהם חיבור על כל התלמוד בבלי והירושלמי, משניות, תוספתא, ספרא, ספרי, חידושים על המשנה תורה ועל ספר המצוות לרמב"ם, חידושים על הבה"ג, חידושים על השולחן ערוך, ביאורים על כל מדרשי חז"ל, על המורה נבוכים וחובות הלבבות, ועוד רבים כפי שכתב בספרו שו"ת זכר יהוסף חלק שלישי. חלק מחיבוריו נשרפו בט' באב ה'תר"ל בשרפה שהייתה בביתו, ורוב השאר אבדו.
בשנת ה'תשע"ה (2015) יצאו לאור שני כרכי שו"ת זכר יהוסף, במהדורה חדשה עם מבואות, ציטוטים והערות, על ידי מכון ירושלים, בעריכת הרב אריה בוקסבוים, הרב שמואל ברוך גנוט והרב ישראל בירנבוים.
קישורים חיצוניים
- אודותיו
- יעקב יהושע וולברג, רבי יוסף זכריה שטערען זצ"ל, המליץ, 18 באוקטובר 1903, עמ' 2
- בן ציון בן משה אייזענשטאדט, יוסף זכריה שטערין, בספרו דור רבניו וסופריו, כרך א, ורשה: (דפוס האלטער ואייזענשטאדט), תרנ"ה 1895, עמ' 51–52, באתר היברובוקס
- הרב זאב אריה רבינר, הרב יוסף זכריה שטרן, המחלקה לענייני הנוער של הסתדרות הציונית העולמית, ירושלים ה'תש"ג
- מאמר לדמותו בבלוג "אישים ושיטות" ומאמר נוסף (באנגלית)
- 'שטרן, ר' יוסף־זכריה ב"ר נתן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 97 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1295)
יוסף זכריה בן נתן שטרן (1831-1903), דף שער בספרייה הלאומית
- כתביו
הערות שוליים
