ייחוס מערת אלישע בהר הכרמל אמנם קדום באופן יחסי למקומות הקדושים ויש לתארך את ייחוס המקום לסוף המאה ה-12.
בניגוד למסורת מערת אליהו (רבו של אלישע) המייחסת את המערה למקום מחבואו של אליהו הנביא בהר הכרמל, שבאופן נדיר אנו מוצאים עדויות לקיומה עוד מהמאה ה-4 לספירה.[1]
בראשית המאה ה-18, עולי הרגל החלו לציין את התיישבות הנזירים במתחם הקבר. רבי משה חיים קאפסוטו סביב שנת 1734, מעיד כי "במגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט... ומתחתיה (למערת אלישע) ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים". בשנות ה-40 של המאה ה-18, הכרמליסטים אף אימצו את קבורת אלישע בראש ההר, כפי שמעיד רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו), כ-8 שנים אחרי ביקורו של רבי משה חיים קאפסוטו במערה (סביב שנת 1742): "מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו (- שלהם). ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו".
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסף סטפנסקי סיכמו בספרם את נושא קבר אלישע בהר הכרמל: "הנוסעים בימי הביניים הקדומים מזכירים את קברו של הנביא אלישע בן שפט מעל מערת אליהו (ב'מר אליאס', כיום במערה בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מריס). המקום נמצא בתוך מערה שבתוך המנזר כמתואר גם על ידי עולי הרגל כמקום שאסור להיכנס אליו"[6].
ועליתי[8] על ראש ההר, ושם ראיתי מערת אלישע הנביא, ובתוך המערה שני עמודים של שיש כנגד ירושלים שהיה רגיל להתפלל שם, והיה גולל ספר תורה שלו על העמודים ומתפלל שם במנין, והנרות דולקות שם יומם ולילה
כתב גלילות ארץ ישראל[11], מראליש[12] הוא מגדל גדול על ראש ההר במערה קבר אלישע הנביא
רבי משה חיים קאפסוטו ב"מסע ר' משה חיים קאפסוטו", סביב שנת 1734 לספירה:
ובשיפוע הר הכרמל מערה גדולה של אליהו הנביא שישב שם בתלמודו, ובמגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט... ומתחתיה[13] ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים
רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו) ב"פרשת אלה מסעי, איגרת מסע מירושלים", סביב שנת 1742 לספירה:
עלינו למעלה בראש ההר להשתטח על קברו של אלישע בן שפט שהוא קבור בראש הר הכרמל. וכיון שעלינו כמו מאה אמה ויותר מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו. ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו. ועלינו למעלה ומצאנו מערה קטנה ושם כותל אחד ובו חלון, וזה החלון חלול לקבר אלישע בן שפט
רבי משה ירושלמי בספרו "ידי משה", סביב שנת 1769 לספירה:
מר אליאס, הוא מגדל על ראש ההר ההוא שבו חצובה מערת אליהו הנביא, ובמגדל קבור אלישע בן שפט
רבי יעקב ברוך בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת 1785 לספירה:
מר אליאס, הוא מגדל בראש ההר למעלה מהמערה הנזכרת (-מערת אליהו) ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט
רבי נתן מברסלב בספרו "ימי מוהרנ"ת", סביב שנת 1823 לספירה:
"משם[14] הלכנו עד שבאנו על קבר אלישע בן שפט, אשר עד הנה עמד שם בית תיפלה שלהם, וזה סמוך סתר אותה הפאשי (המושל הטורקי) ועתה יכולים לילך על קברו הקדוש. ותהילה לאל היינו שם אנחנו כולנו בעזרת השם יתברך
רבי רחמים יוסף חיים אפולטקה בספרו "מסעי היר"ח", סביב שנת 1876 לספירה:
למעלה בראש ההר כנסייה של נוצרים, ויש אומרים כי שם קבור אלישע בן שפט הנביא זכרו יגן עלינו. ומפני ריבוי הצלמים אשר שם לא עלינו למעלה
בראש ההר יש מגדל ונקרא מר אליאס. במערה קבר אלישע הנביא בן שפט
רבי אשר אנשיל גרינוואלד בספרו "טוב ירושלים", סביב שנת 1934 לספירה:
על ראש הכרמל ישנו מגדל בשם מר אליאס, במגדל יש מערה בה נמצא קברו של אלישע הנביא (תרגום חופשי מיידיש[15])
סערת המתפללים היהודים
במאי2023 עקב פרסומים בעמוד הטוויטר של כתב אתר וואלה! - יואב איתיאל, התחוללה סערה עקב תפילת חרדים במתחם המנזר. מאוחר יותר, הפרשה אף זכתה להתייחסות מהוותיקן[5]. ביוני, תושב חיפה נעצר עקב תקיפת מתפלל חרדי שפקד את המקום[4]. ב-18 ביוני, אורגנה הפגנה נגד המתפללים החרדים במתחם[16]. ביולי, נעצרו ונחקרו תלמידי ישיבה חרדים שפקדו את המקום, בחשד לפגיעה ברגשות דת.
גורמים בכנסייה הקתולית טענו שמדובר בתופעה פרובוקטיבית ומאוד מדאיגה מבחינת הכנסייה, ולדבריהם: "אין במקום שום קבר של הנביא אלישע ושום נביא אחר... מקום זה הינו מקום תפילה אך ורק לנוצרים"[4].
בניגוד לתיעודים היסטוריים שונים, וודיע אבו נאסר - יועץ הכנסיות בישראל ובכיר בקהילה הקתולית, טוען כי מעולם לא הייתה מסורת על קבר אלישע בכרמל: "הכרמליתים חיים על הכרמל כבר ארבע מאות שנה, ואילו היו סבורים שבמקום קבור הנביא אלישע - היו הנוצרים מחפשים את הקבר בעצמם. איש לא טען מעולם שהקבר שם. מה פתאום נזכרתם? אלו סיפורי סבתא"[17].
השומרון
ישנה עדות יהודית מאוחרת יותר, ממחצית המאה ה-19, המשערת את קברו באזור השומרון.
אך ככל הנראה מדובר בהבנה שגויה של הכתוב, היות אלישע הוא היחיד בתנ"ך שקבורתו מתוארת, בלא לציין היכן נקבר.[18]
באותו הפרק (י"ג) מתואר קבורתם של המלכים יהואחז ובנו יואש בחלקת קבורה משפחתית בשומרון. לכאורה, ההשערה שאלישע נקבר באזור השומרון נובעת מפני סמיכות הפסוקים.
שומרון, עיר שממה על ההר… רחוקה דרך שבע שעות מירושלים, בנין נפלא בה מזמן מלכי ישראל. ועין כל תרד דמעה על עמוד היכל הזהב אשר בנה הורדוס. רבים ממלכי ישראל קבורים שם – גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים
צפונה לתמנת סרח 12.3 קילומטר, ולמזרחה של כפר קלקיליא במרחק 4 קילומטר, יש קבר קדוש שהערבים קורין לו נבי אליאס, ואין ספק כי זה מקום קבורת אלישע הנביא… העיר שמרון גבוה ממקום הקבר נבי אליאס בערך 300 מטר, והמרחק ביניהם עשרים קילומטר, מהלך חמש שעות
לקריאה נוספת
ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'
דורות עולם: קורות עם ישראל והווי התקופה
הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
^אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי התורכים, המכון האוניברסיטאי של חיפה, 1969
^ז'אן דובדאן, סביב שנת 1652 לספירה, בספרו: "מסע בארץ הקודש" (Le Voyage de la Terre-Sainte). ראו גם בספר "מסעי נוצרים לארץ-ישראל: רשומות ועדויות לתולדות היישוב היהודי" (ה'תשל"טהוצאת עם עובד תל אביב) מאת מיכאל איש-שלום.
^הנוסח ביידיש: "אויף דעם שפיץ פון הר הכרמל געפונט זיך א טורט וועלכער רופט זיך מר אליאס, אין דעם טורם איז דא א מערה אין וועלכער עס איז דער קבר פון נביא אלישע - דער תלמיד פון אליהו הנביא".
_(36502360733).jpg)
