פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר
פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד. פירושי התוספות כתובים בסגנון זורם של שאלה ותשובה, לרוב ללא מסקנה מפורשת, וחיבור זה, שבו כתובה בקצרה ההלכה למעשה המתבקשת מהשתלשלות הדיון, משמש כלי עזר להבנה מדויקת של דברי התוספות. הוא מצוטט רבות בין פוסקי ההלכה.
זהות המחבר
זהות המחבר איננה ידועה בוודאות. על פי דעה רווחת מחבר הפסקים הוא רבי יעקב בן אשר, מחבר הטור[1]. דעה אחרת מייחסת את חיבורו לאביו, הרא"ש[2]. החיד"א שלל את שתי ההשערות: "לא ידעתי שורש לדברים הללו"[3]. מסורת מבוססת יותר מופיעה בקונטרס 'שם הגדולים' מאת ר' אהרן שליצשטט[4], שם כתב שרבי יחזקיה ממגדבורג, דודו של רבי אליעזר מטוך, המכונה מהרי"ח (וזהו המהרי"ח הנזכר רבות ב"הגהות אשר"י"), חיבר פסקי תוספות, אך לא ברור שכוונתו לפסקי תוספות הנדפסים המוכרים לנו[5]. עוד כתב שם שגם רבי יעקב בן ר' מאיר מנורטהויזן, מחכמי אשכנז, שנהרג בנורטהויזן בשנת ה'ק"ט (1349) בפרעות עקב המגפה השחורה, חיבר פסקי תוספות.
מסתבר, אפוא, שכשם שהיו קבצים רבים של תוספות - כך היו במקביל קבצים רבים של פסקי תוספות. עם הדפסת התלמוד, ועמו התוספות ופסקי התוספות, נוצרה לעיתים ערבוביה, כאשר בצמוד לתלמוד נדפסו תוספות מאת חכם מסוים, ואילו בסוף הכרך נדפסו פסקי תוספות המסכמים קובץ אחר של התוספות, והדבר יצר סתירות כביכול בין התוספות לפסקים[6].
כבר החיד"א[7] עמד על תופעה זו באופן כללי, וציין בייחוד את מסכת סוטה, שבה אין תיאום בין התוספות לפסקים. כמו כן כתב החתם סופר על פסקי התוספות למסכת ביצה[8]. לדעת החיד"א, ייתכן גם ש"פסקי תוספות" המודפסים אינם כולם מאותו מחבר[9]. במסכתות מסוימות (תמידומידות) נדפסו "פסקי תוספות" ולא התוספות עצמן.
הדפסת החיבור
החיבור נדפס לראשונה עם מהדורת התלמוד הראשונה שיצאה לאור (שונצינו ופיזרו, רמ"ד-רע"ט), וזאת ברוב המסכתות שנדפסו בהוצאה זו. הפסקים לכמה מסכתות נדפסו לראשונה במהדורת ונציה (ר"פ-רפ"ג), ואילו הפסקים למסכתות בסוף סדר קדשים: מעילה, תמיד מידות וקינים נדפסו מכתב יד לראשונה במהדורת וילנא, בשנת תרמ"ה. בדפוס ווילנא החיבור מודפס מיד לאחר דפי התלמוד עצמו (לפני הרא"ש וכל שאר המפרשים שנדפסו בכרכי התלמוד). בתלמוד בבלי מהדורת עוז והדר נדפס שוב במהדורה מתוקנת משיבושי הדפוס שנפלו עם השנים בהעתקות מדפוס לדפוס.
בתשפ"ד הוציא מכון ירושלים את "פסקי תוספות השלם" במהדורה מתוקנת ומוערת בשני כרכים, בההדרתו של הרב ישראל אייזנשטיין.
^כך כתב החיד"א בספר ברכי יוסף, אורח חיים סימן רצא סעיף קטן ז, על פסקי התוספות למסכת יומא, וזאת מאחר שהתוספות ליומא עצמם נכתבו על ידי מהר"ם מרוטנבורג והם מאוחרים יחסית לשאר קובצי התוספות.
