לופון החלה את הקריירה המקצועית שלה עם The Acting Company בשנת 1972, וערכה את הופעת הבכורה שלה בברודוויי עם "שלוש אחיות" בשנת 1973. בשנת 1975 היא הייתה מועמדת לקבלת פרס טוני בפעם הראשונה בחייה מתוך שבע פעמים (נכון לשנת 2019), על תפקידה במחזמר "החתן השודד ("The Robber Bridegroom"). בשנת 1979 היא זכתה לראשונה בפרס טוני, עבור השחקנית הטובה ביותר במחזמר, על תפקידה כאווה פרון בהפקת ברודוויי המקורית של "אוויטה" בשנת 1979. היא שיחקה את דמותה של פנטין עם צוות השחקנים המקורי של "עלובי החיים" בלונדון, וכן את דמותה של מול ב-The Cradle Will Rock, עבודות עליהן זכתה בשנת 1985 בפרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר במחזמר.
הופעות בולטות נוספות שלה במחזות זמר כוללות את: גילום דמותה של רינו סוויני, בהעלאה המחודשת משנת 1987 של "הכל הולך" ("Anything Goes") בניו יורק (תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס טוני); גילום דמותה של נורמה דזמונד בהפקה המקורית משנת 1993 של "שדרות סאנסט" בלונדון (תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס אוליבייה); גילום דמותה של גב' לאביט, בהעלאה המחודשת משנת 2005 של "סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט" בניו יורק (תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס טוני); גילום דמותה של מאמא רוז, בהעלאה המחודשת משנת 2007 של "צועני" ("Gypsy") בניו יורק (תפקיד עליו זכתה בפרס טוני); וגילום דמותה של לוסיה, בהפקה המקורית משנת 2010 של "נשים על סף התמוטטות עצבים" בניו יורק (תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס טוני).
בשנת 1972, לופון הפכה לאחת מהחברים המקוריים של The Acting Company, שהוקמה על ידי ג'ון האוסמן.[8] The Acting Company היא קבוצת תיאטרון רפרטוארי שנמצא בסיבוב הופעות ארצי.[9] לופון הופיעה עימה בשנים 1972–1976, וברבות מההפקות שלהם, בהן: The Cradle Will Rock, The School for Scandal, Women Beware Women, אופרת הקבצנים, The Time of Your Life, בשפל, The Hostage, Next Time I’ll Sing to You, מידה כנגד מידה, תעלולי סקפן, Edward II, The Orchestra, Love’s Labours Lost, Arms and the Man, דרכו של עולם. הופעת הבכורה שלה בברודוויי הייתה בשנת 1973, במחזה "שלוש אחיות" בתפקיד אירינה.[10] על עבודתה בהפקת "The Robber Bridegroom" בשנת 1975 היא קיבלה לראשונה מועמדות לפרס טוני, עבור השחקנית הטובה ביותר במחזמר.[11] ב-2012 ערכה The Acting Company אירוע לכבודה של לופון, שנקרא "Patti's Turn". האירוע התקיים ב- Kaye Playhouse.[12]
בשנת 1976, המפיקדייוויד מריק שכר לופון לגלם את דמותה של ז'נבייב, התפקיד הראשי בהפקה הכושלת של "The Baker's Wife", שהועלתה בהצגות הרצה רבות בסיבוב הופעות בארצות הברית, לקראת העלתה בברודוויי, אולם בסופו של דבר מריק החליט שההצגה אינה ראויה דיה לעלות בברודוויי, והיא ירדה בעודה מחוץ לעיר.[13]
מאז שנת 1977, לופון משתפת פעולה לעיתים תכופות עם דייוויד מאמט, והופיעה במחזותיו The Woods, All Men are Whores, The Blue Hour, The Water Engine (1978),[14] Edmond ו-The Old Neighborhood (1997).[15] מבקר תיאטרון של הניו יורק טיימס כתב על הופעתה ב"The Old Neighborhood" כי "מי שמכיר את גב' לופון רק ככוכבת קומדיות מוזיקליות יהיה המום מהאש הנטורליסטית שהיא מייצרת כאן. בתפקיד ג'ולי ... הגב' לופון מוצאת עומקים של קונפליקטים מהעבר ומההווה כמעט בכל שורה. היא מתגלה הן כאמא אוהבת והן כמתבגרת פצועה, סנטימנטלית והרסנית".[16] בשנת 1978, היא הופיעה בברודוויי במחזמר Working מאת סטאדס טרקל, שנכתב על פי ספר באותו השם. המחזמר הציג 24 הופעות בלבד.[17]
בשנת 1979 לופון כיכבה בהפקה המקורית בברודוויי של "אוויטה", המחזמר המבוסס על חייה של אווה פרון, שהלחין אנדרו לויד ובר למילותיו של טים רייס, וביים על ידי הרולד פרינס.[18] אף על פי שלופון זכתה למחמאות רבות מצד מבקרי התיאטרון על הופעתה, היא הצהירה כי התקופה בה הופיעה בהפקה זו לא הייתה מהנה עבורה. בראיון משנת 2007, היא אמרה שהמחזמר הזה היה "החוויה הכי גרועה בחיים שלי ... צרחתי את דרכי בתפקיד שהיה יכול להיכתב רק על ידי גבר ששונא נשים. וגם לא הייתה לי תמיכה מצד המפיקים, שרצו כוכבת על הבמה, אבל התייחסו אליי מישהי לא ידועה מאחורי הקלעים. היה זה כמו ביירות, ואני נלחתי כמו שד".[19]למרות הצרות, לופון זכתה בפרס טוני הראשון שלה עבור השחקנית הטובה ביותר במחזמר.[20] לופון ושותפה להצגה, מנדי פטינקין, נשארו חברים קרובים.
בחודש מאי 1983, מייסדי The Acting Company התאחדו לצורך העלאה מחדש ב-American Place Theater שבאוף ברודוויי של יצירתו המוזיקלית של מארק בליצשטייןThe Cradle Will Rock. ג'ון האוסמן שימש כקריין עם לופון בתפקידי "Moll" ו-"Sister Mister".[21] הצגת הבכורה נערכה ב-Chautauqua Institution שבמדינת ניו יורק, ולאחר מכן ההפקה המשיכה בסיבוב הופעות בארצות הברית, שכלל את פסטיבל רוויניה, אילינוי לשנת 1984, וכן הופיעו בווסט אנד בלונדון.
היא שבה להופיע בברודוויי ב-1987 ככוכבת מועדוני הלילה רינו סוויני בהפקה המחודשת של "Anything Goes" מאת קול פורטר, בתיאטרון "לינקולן סנטר". היא כיכבה לצד הווארד מק'גילין, ושניהם קיבלו מועמדות לפרס טוני על ההופעות שלהם.[26][27] בשנת 2002, צוות שחקני תיאטרון מרכז לינקולן התאחד להופעה חד-פעמית של "Anything Goes" בניו יורק.[28]
בשנת 1993, לופון שבה ללונדון לגלם את דמותה של נורמה דזמונד בהפקה המקורית של אנדרו לויד ובר של "שדרות סאנסט" בתיאטרון אדלפי. בזמנו, הייתה ציפייה גדולה לכך שלופון תופיע שוב במחזמר מאת וובר, לראשונה מאז הופעתה ביצירתו "אוויטה". התקופה שעברה במהלך הפקה זו הייתה לא קלה, ובסופו של דבר היא פוטרה על ידי וובר והוחלפה בגלן קלוז, שהמשיכה עם ההפקה גם ללוס אנג'לס ובסופו של דבר לברודוויי.[29][30]
בנובמבר 1995, לופון כיכבה במופע היחיד שלה, Patti LuPone on Broadway, בתיאטרון וולטר קר.[31] על הופעתה, היא זכתה בפרס Outer Critics Circle Award. בשנה שלאחר מכן, היא נבחרה על ידי המפיק רוברט וייטהד להחליף את אשתו זואי קולדוול, בהפקת ברודוויי של המחזה Master Class מאת טרנס מקנאלי, המבוסס על שיעורי כיתת-אמן שניתנו על ידי כוכבת האופרהמריה קאלאס בבית הספר ג'וליארד.[29] לופון זכתה לביקורות חיוביות, בין השאר מצד וינסנט קנבי, שכתב כי "גב' לופון באמת פגיעה כאן בצורה לא צפויה: היא בתהליך של יצירת תפקיד שהיא אינה מתאימה לו באופן אידיאלי, אבל היא עובדת קשה כדי לבצעו נכון".[32] היא הופיעה במחזה זה גם בווסט אנד. בנובמבר 2001, היא כיכבה בהפקה המחודשת של ברודוויי של Noises Off, עם פיטר גלאגר ואת אמונה פרינס.[33]
באוקטובר 2005 לופון שבה לככב בברודוויי, בתפקיד גברת לוביט בהעלאה מחודשת של "סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט" בבימויו של ג'ון דויל. בעיבוד יוצא דופן של המחזמר, עשרת השחקנים שעל הבמה גילמו, כביכול, גם את התזמורת המלווה של המחזמר. לופון, פרט לשירה, גם "ניגנה" על טובה ועל פעמונים.[35] היא זכתה במועמדות לפרס טוני על הופעתה בהפקה זו, וכן בפרס Golden Icon עבור השחקנית הטובה ביותר במחזמר.[36] בחודש אוגוסט 2006, לופון לקחה חופשה של שלושה שבועות מההפקה, על מנת לגלם את דמותה של רוז במחזמר Gypsy בהפקתו של לוני פרייס.[34] הפקת "סוויני טוד" הסתיימה בספטמבר 2006.
לאחר ההפקה המחודשת של Gypsy שעלתה בפסטיבל רוויניה, לופון התפייסה עם ארתור לורנץ עמו הייתה מסוכסכת במשך עשור, והיא לוהקה להופיע בהפקה חדשה של מחזמר זה, בבימויו של לורנץ, שהועלתה 22 פעמים, בין ה-9 ל-29 ביולי 2007.[39] לאחר מכן, ההפקה הועברה לברודוויי, והועלתה החל מ-27 במרץ 2008 בתיאטרון סנט ג'יימס.[40] לופון זכתה במספר פרסים על הופעתה ב-Gypsy, לרבות פרס טוני.[41][42] ההפקה ירדה ב-11 בינואר 2009.
בשנת 2010, לופון הייתה השחקנית הראשונה לגלם את דמותה של לוצ'יה בהפקת ברודוויי המקורית של "נשים על סף התמוטטות עצבים", אשר הציגה בתיאטרון בלאסקו בין ה-4 בנובמבר 2010 ל-2 בינואר 2011 במשך 23 הצגות הרצה ו-69 הצגות רגילות. על ביצועיה, לופון הייתה מועמדת לפרס טוני וכן לפרסי Drama Desk ו-Outer Critics Circle.
בשנת 2011, לופון שיחקה את התפקיד של ג'ואן, בהפקה המוגבלת לארבעה קונצרטים בלבד, במחזמר "קומפני" מאת סטיבן זונדהיים, בליווי התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של פול ג'מיג'נני. בהפקה כיכב גם ניל פטריק האריס בתפקיד בובי, ששב לשתף פעולה עם לופון, לאחר שבעבר הופיעו ביחד, בשנים 2000–2001 בהופעה של "סוויני טוד". שחקני "קומפני" ביצעו את השיר "Side by Side by Side" בטקס חלוקת פרסי טוני ה-65 ב-12 ביוני 2011.
לופון הופיעה 63 פעמים בברודוויי במופע An Evening with Patti LuPone and Mandy Patinkin לצד מנדי פטינקין, איתו כיכבה בעבר ב"אוויטה". המופע הציג בתיאטרון על שם אתל ברימור בין ה-21 בנובמבר 2011 ל-13 בינואר 2012.[45]
בסתיו 2012, לופון הופיעה יחד עם דברה וינגר בבכורה של המחזה The Anarchist מאת דייוויד מאמט. בעוד שהמחזה ספג ביקורות שליליות מצד המבקרים, לופון קיבלה שבחים רבים על גילום תפקידה של קאתי.
בחודש יוני 2015, הופיעה לופון במחזה Shows for Days מאת דגלס קרטר ביין שהועלה בתיאטרון מרכז לינקולן.[46] באוקטובר 2015, לופון, יחד עם השחקנית שבאותה העת גילמה את דמותה של פנטין בוסט אנד, הצטרפה לצוות שחקנים לציון יום השנה ה-30 של המחזמר "עלובי החיים".
לופון גילמה את דמותה של הלנה רובינשטיין במחזמרWar Paint שעלה בברודוויי ב-7 במרץ 2017 בתיאטרון נידלנדר. לופון הופיעה בתפקיד זה בבכורה העולמית של המחזמר, בבית תיאטרון גודמן שבשיקגו במהלך קיץ 2016.[47]
לופון מופיעה באופן קבוע בהופעות חיות; בין מופעי היחיד שלה: Matters of the Heart; Coulda, Woulda, Shoulda; וכן The Lady With the Torch[48] שנמכר לקרנגי הול. בספטמבר 2010 היא הופיעה עם מופע היחיד שלה, The Gypsy In My Soul, בפסטיבל בניו יורק.[49]
היא הופיעה במופע ההשקה של חלל קברט חדש בניו יורק, 54 Below, ביוני 2012. על פי מבקר הניו יורק טיימס פי סוקר הניו יורק טיימס, "כיום, הגב' לופון מייצרת התרגשות גולמית יותר מכל שחקן אחר על ציר ברודוויי-קברט, למעט אולי לייזה מינלי ... המופע המבריק שלה, אותה הגה וביים מי שמשתף איתה פעולה מזה זמן רב, סקוט ויטמן, ראוי לתקופת הרצה ארוכה יותר, אולי אפילו הצגה בברודוויי, במהדורה מורחבת. [המופע] מאשר את מקומה של גב' לופון בשושלת ארוכה של זמרות בינלאומיות כגון לוטה לניה, מרלן דיטריך ואדית פיאף, שכמו הגב' לופון, כבשו את עסקי השעשועים באישיותן הגדולה מהחיים, תוך כדי שמירת נאמנות לסגנונן המוזיקלי".[52]
כמו כן היא הופיעה גם במופע ההשקה של מרכז התרבות על שם שרון ל. מורס בפלורידה, ב-30 באפריל 2015, בפני אולם מלא של קהל של בני 55 ומעלה, בעיקר.[53]
בשנת 2013, לופון לוהקה לעונה השלישית של סדרת רשת FX "אימה אמריקאית" בתפקיד ג'ואן רמזי, אמא דתית עם עבר נסתר,[67] והופיעה בתפקיד עצמה בעונה השלישית של הסדרה "בנות" ברשת HBO. בשנת 2015 היא הופיעה במספר פרקים של "פני דרדפול", סדרת אימה של שואוטיים בתפקיד מכשפה לבנה רגזנית וחזקה. היא שבה לתוכנית בשנת 2016, בתפקיד ד"ר סיוארד, מומחית למחלות נפש המסייעת לדמות אותה גילמה אווה גרין. סיוארד היא עיבוד של ג'ון סיוארד מספרו של ברם סטוקר "דרקולה", הטוענת שהיא צאצאית של ג'ואן קלייטון, הדמות אותה לופון גילמה בעונה השנייה של הסדרה. עוד בשנת 2016, לופון החלה להשתתף ב"סטיבן יוניברס" כמדבבת קולו של היהלום הצהוב.[68] בשנת 2019 שיחקה בקומדיה הבריטית "חיים שלי" בכיכובה של אמיליה קלארק.
ספר זכרונות
לופון כתבה ספר זיכרונות, בו היא מספרת את קורות חייה, לרבות הקריירה שלה מהילדות ועד למועד סיום כתיבתו של הספר, אשר יצא לאור בספטמבר2010. שם הספר, בפשטות, הוא: Patti LuPone: A Memoir ("פטי לופון: ספר זיכרונות"), שם שנבחר לאחר שזכה בתחרות שהיא ערכה לבחירת שם הספר, כך על פי לופון.[69][70]
באוקטובר 2023, לופון, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[74]
לופון הקליטה דואט עם סת' מקפרלן (שגילם את דמותו של גלן קוואגמייר) עבור האלבום Family Guy: Live in Vegas. בשנת 2006 יצא אלבום של המופע שלה, The Lady with the Torch, בהוצאת חברת התקליטים Sh-K-Boom Records. בחודש דצמבר היא פרסמה רצועת בונוס עבור התקליטור, הזמינה רק ב-iTunes ובאתר האינטרנט של חברת התקליטים.[76]
בין האלבומים הרבים שהוציאה לאורך השנים:
אוויטה - פסקול המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי של הפקת ברודוויי
שדרות סאנסט - פסקול המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי של הפקת לונדון
עלובי החיים - פסקול המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי של הפקת לונדון
בנובמבר 2012 יצא לאור סרט מיוחד של הקלטת מופע חי של לופון בשם "An Evening with Patti LuPone", אשר צולם בחודש יולי באותה השנה. הסרט, 104 דקות אורכו, כולל שירים וסיפורים מאת לופון, בהנחיית סת רודטסקי.[79]
.svg){kind=logo}
