המאבק על עמק הצבאים כלל מניעים חברתיים - שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות. בתמונה קטמון ח' וט' ומאחוריהן עמק הצבאיםצבי ארץ ישראלי, זכר ונקבהצבאים ליד האגם הגדול, היבש חלקית
עמק הצבאים או עמק פרי הר הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 250 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין גבעת מרדכי לגבעת הוורדים, ובין רחוב הרצוג לכביש בגין). לאחר שנים של מאבק ציבורי רחב נגד תוכניות בנייה בעמק, נפתח הפארק למבקרים במרץ 2015. בפארק, המנוהל על ידי החברה להגנת הטבעמרכז מבקרים, מסלולי הליכה ואגם, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל, ופארק הטבע העירוני הגדול בישראל. מלבד 83 הצבאים החיים בו נכון לינואר 2023, מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.
הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר צבאים החיים בו, ו"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20, בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור גן סאקר. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך לבלתי כדאי מבחינה כלכלית[1]. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה. לאחר מאבק ארוך של תושבים וארגונים אזרחיים, יוזמת הבניה בוטלה, ובמקומה תוכנן פארק טבע-עירוני לרווחת הציבור.
היום, פארק עמק הצבאים מהווה אתר טבע משמעותי בירושלים, והוא אחד משטחי הטבע היחידים בישראל בהם חיים צבאים ארץ ישראלים בצורה מוגנת ומבוקרת. בפארק מבקרים מאות אנשים ביום, הוא פתוח כל ימות השבוע והכניסה אליו חופשית ובחינם. בשנת 2019, זכה הפארק בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף[2]. והוצג במסגרת סרטון מטעם ישראל בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא[3].
היסטוריה
שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 התרחשה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב השטח אשר יצרה מחסום ברצף השטחים הפתוחים שבין עמק הצבאים לבין השטחים הטבעיים מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת כביש בגין צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות בית הכרם וגבעת רם, וקיום הכביש יצר חיץ בלתי עביר בין הצבאים לכל שטח פתוח אחר. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית. באותה עת עוד היו בעמק מטעי תפוחים ושזיפים ששימשו מחסה לצבאים שהצליחו לשרוד, למרות שכבר לא יכלו לשוטט לעבר המרחב הפתוח שמסביב לעיר[1].
ביולי1995 קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 727, שעיקרה שיישובים כפריים, מושבים וקיבוצים רשאים לשנות את ייעוד הקרקע, כלומר: אדמות חקלאיות יוכלו לשנות את ייעודן לאדמות לבנייה. עורך הדין שרגא בירן פנה לקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, והציע להם לקדם תוכנית בנייה בעמק, על בסיס החלטה זו, בעסקת קומבינציה. בירן אף יזם מהלך שבו יגדלו שיעור הפיצוי שיתקבל מהפשרת הקרקע לבנייה[4].
ביולי 1999 אושרה תוכנית 4967 הכוללת 1,200 יחידות דיור, משרדים, מתחמי היי-טק, מוסדות ציבור ומכללה בבניינים בגובה של חמש עד 12 קומות, בשטח כולל של כ-150 אלף מ"ר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה[5]. התוכנית הביאה למאבק חברתי כנגד תוכניות הבינוי המסיביות שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל פיצוי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, גופים ירוקים, כמו אנימלס, מגמה ירוקה ואדם טבע ודין, עם ארגונים חברתיים, כמו סינגור קהילתי, במקום והקשת הדמוקרטית המזרחית. אליהם הצטרפו רבים מתושבי האזור.
ביולי 2001 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדי זיילר, שעל מינהל מקרקעי ישראל לחשוף את חוזי החכירה שלו עם חוכרי הקרקע בעמק פרי הר. החלטה זו באה בעקבות דרישה של אגודת אדם טבע ודין. כמו כן הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים דרשה ממהנדס העיר, אורי שטרית, לספק הבהרות שונות לגבי התוכנית. במקביל החל הליך בג"ץ הקרקעות, עתירה כללית שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית לבג"ץ נגד החלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל, אך עורך הדין שרגא בירן ניסה להחריג את תוכנית 4967 מהעתירה[6].
במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי עמותת אנימלס, על בסיס חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.
עם הגשת התוכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות קטמון ח' וט')[7]. צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע. ביוני 2002 החליטה ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, לדחות את תוכנית הבינוי לאחר שהוגשו קרוב ל-1,000 התנגדויות[8].
במאי 2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים להפקדה את התוכנית שהגישו התושבים והחברה להגנת הטבע. בהתאם לתוכנית זו יוקם בעמק פארק טבע עירוני שחלקו יגודר ובו יחיו הצבאים, ובחלקו האחר יוקמו מרכז מבקרים, בית קפה, ושבילי הליכה[9]. בנובמבר 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים את התוכנית[10].
במהלך החודשים האחרונים של שנת 2008 החל מאבק נוסף על גורלו של העמק, לאחר שיזם נדל"ן בשם זכריה קהלני חסם את הכניסה לעמק והחל בעבודות חישוף בשטח בו שוהים הצבאים. לטענת קהלני, בידיו חוזה חכירה ואישור שימוש בקרקע עליו חתם עם הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, שהם הבעלים המקוריים של השטח, ובכוונתו להשכיר את השטח לאחרים לשם הקמת חוות חקלאיות אורגניות[11]. בתגובה למודעות ההשכרה שפרסם קהלני, פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעות בעיתונות המבהירות, כי לקהלני אין כל זכויות בקרקע שאותה הוא מתכוון להשכיר. החברה להגנת הטבע הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה דחופה נגד קהלני לשם הפסקת העבודות, וב-20 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט את הבקשה הזמנית, והוציא צו להפסקת העבודות במקום עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש. לבקשה צורפו כמשיבים פורמליים מינהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים, הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שהביעו כולם תמיכה בעמדת החברה להגנת הטבע[12]. בעת מתן ההחלטה הזמנית ועל פי הנאמר בה, עמד מספר הצבאים בעמק על 12. במהלך שנת 2010 פרצה במקום שרפה נוספת[דרושה הבהרה] במהלכה נספו עוד כמה צבאים ומספר בתים בסמוך לעמק נשרפו.
לאחר דחיית תוכנית הבניה, הובילה החברה להגנת הטבע את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים.
במהלך שנת 2013 עתרו מספר תושבים בית המשפט המחוזי בירושלים כנגד פעילות עסקית בתשלום שלכאורה תכננה עמותת החברה להגנת הטבע בעמק הצבאים בנוסף, עתרו התושבים נגד מסירת מבנים בפארק לעמותת החברה להגנת הטבע שלא על פי הנהלים. טענות העותרים נדחו ברובן[13], ובפסק הדין נקבע שכפי שהתחייבה עיריית ירושלים יופעל הפארק ללא תשלום. כיום הפארק העירוני מופעל על ידי עיריית ירושלים, כאשר החברה להגנת הטבע מפעילה בפארק כזכיין את תחומי שמירת הטבע וההדרכה, ללא גביית תשלום.
לאחר ההכרעה החלה עיריית ירושלים בגיבוש תוכנית לשיקום העמק והחלו עבודות השיקום ונטיעת עצים. שלב א' של הפארק נפתח למבקרים במרץ 2015, ובו אגם מלאכותי גדול ובריכות נוספות, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל[14]. כיום, הפארק פתוח כל ימות השבוע ללא גביית דמי כניסה או תשלום אחר על שירותים שמציע הפארק. בשעות פעילות מרכז המבקרים, ניתן ללוות בפארק ללא עלות משקפות, מגדירים וחוברות הפעלה למבקרים.
ערכי טבע ותרבות
ערכי טבע ומורשת אדם: מבחינה אקולוגית, עמק הצבאים הוא שטח פתוח המאופיין במגוון בתי גידול המשמשים ותומכים במגוון ביולוגי נרחב של מיני בעלי חיים וצמחים, כל זאת על אף מיקומו הגאוגרפי הייחודי – לב ליבה של עיר מודרנית שוקקת חיים. החי והצומח בעמק הצבאים מהווה צוהר אל עולם החי והמורשת הסביבה המקראית השזורים בדברי הנביאים ומלכי ישראל, מרקם ההולך ונעלם מנופי ארץ ישראל. העמק הוא האתר האחרון בלב העיר בו מתקיימות מספר רב של מערכות טבעיות האופייניות להרי ירושלים. נגישותם והקלות בה ניתן לצפות בהן הופכת את העמק לאתר הטבע העירוני המשמעותי בארץ. מלבד עדר הצבאים, מצויים בעמק מספר רב של מיני בעלי חיים וצמחים שחלקם מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. במקום שרדה תצורת צומח ארץ ישראלית מקומית שכמעט ונכחדה בשל הפיתוח המהיר של במת ההר של ירושלים, יחד עם כמה ממיניה הנדירים.
לשימורה חשיבות רבה הן בשל הייחודיות של מערכת אקולוגית שמורה ומגוונת בלב עיר סואנת. כפועל יוצא עולה החשיבות החינוכית הרבה של עמק הצבאים כפארק טבע עירוני.
גם למורשת הנופים החקלאיים הקדומים האופיינית לאזור ירושלים ביטוי רחב בעמק: שרידי המתקנים החקלאיים, הטראסות ונופי הבוסתן משתלבים באופן מלא עם צמחיית הבר. מבחינת בעלי חיים ניתן למצוא באתר מינים רבים של פרוקי רגליים, זוחלים, יונקים וכ-100 מיני עופות. מלבד שרידי החקלאות העתיקה המצויים במקום קיימות גם מספר מערות קבורה מתקופת הבית השני.
ככלל אתרי טבע עירוני הם משאב עירוני המשרת את כלל האוכלוסייה. בעמק הצבאים מתקיימות פעילויות חינוכיות מגוונות אשר משרתות אוכלוסיות שונות ומעמיקות את הזיקה שבין התושבים לבין טבע עירוני בכלל ועמק הצבאים בפרט.
מערכת המים
בעמק הצבאים עוברים שני אפיקי נחלים, נחל רקפת[15]ונחל רחביה, שניהם נחלי אכזב הזורמים בעיקר בחורף. כחלק מפיתוח הפארק ובמטרה להעשיר את המגוון הביולוגי שבו נבנו מספר סכרים לאורך הנחל השומרים של מי הנגר העילי בשטחי הפארק ולכן מגבירים משמעותית את היצרנות הראשונית. לאורך אפיק הנחל ממוקמות ארבע בריכות היקוות, ולאחריהן אגם גדול במורד הנחל שבשטחי העמק. הקמת אגן ניקוז המים הושלמה באמצעות כיסוי הקרקע באדמה חרסית ובניית סכרים במקומות ההכרחיים. לצורך שימור הזרימה באפיק הנחל, הותקנה בפארק מערכת ניתוב מים, השואבת את המים הנקווים באגם הגדול ומזרימה אותם חזרה לתחילת האפיק בעמק, שם הם ממשיכים לזרום ולהזין את המערכת האקולוגית בפארק. החל מ-2017, מוזרמים לפארק מים מושבים על מנת לשמר את הסביבה המימית עבור בעלי החיים במשך כל עונות השנה.
מערכת הזרימה החוזרת ואגירת המים בפארק היא בעלת ערך עצום עבור שוק המים הירושלמי. השהיית המים באגם מאפשרת חלחול מוגבר למי התהום, אך חשוב מכך, אפיק הזרימה בפארק מהווה מנגנון סינון טבעי למים. המים, המתנקזים אל העמק מרחבי העיר דרך תעלות הניקוז הקיימות, חולפים בכבישים וברחובות ומגיעים לפארק באיכות ירודה ומכילים פסולת רבה. בעיצוב אפיק הנחל נכללו מספר היבטים לצורך טיהור המים:
סינון פיזי: בראשית אפיק הנחל בפארק נמצאת בריכת סינון, בה המים מחלחלים בין אבנים וחלוקי נחל ומשאירים מאחוריהם את הפסולת המקרוסקופית כגון: שקיות, מוצרי פלסטיק, פסולת עץ, חיתולים וכל פיסת אשפה אחרת שנסחפה בזרימת המים. הפסולת נאספת על ידי צוות הפארק וקהל המתנדבים.
סינון תוך זרימה: במהלך הזרימה החוזרת של המים בפארק, המים מתחמצנים ובאים במגע עם השטח, וכתוצאה מכך מתרחש פירוק של חומרי הפסולת על ידי יצורים מיקרוסקופיים שונים ופליטה של מזהמים החוצה מהמים.
טיהור ביולוגי: עולם הצומח בפארק מהווה את הגורם המשמעותי ביותר בטיהור המים, קליטה ופירוק של חומרים מזהמים על ידי צמחי גדה ומים מתרחש מסביב לשעון בכל עונות השנה ומעלה את איכות המים באופן ניכר ואפקטיבי. הצמח הבולט והחשוב ביותר בתהליך הסינון הוא צמח הסוף המצוי: זהו צמח הגדה הנפוץ ביותר בפארק, ומסביב לבריכות ולאגם פזורים עשרות אלפי צמחי סוף. צמח הסוף הוכח כבעל יכולת גדולה לטיהור מים מפסולת כימית וביולוגית[16], ומערכת המים של עמק הצבאים מתרחש תהליך זה בקנה מידה גדול.
בעלי החיים
עמק הצבאים מהווה מוקד שימור למגוון ביולוגי עצום, הכולל מינים רבים של עופות, יונקים וזוחלים, רבים מהם בסכנת הכחדה. בין מיני בעלי החיים הנמצאים בפארק נמנים:
עמק הצבאים מהווה נקודת מעבר וקינון למגוון רחב של ציפורים. העמק, כריאה ירוקה בלב העיר, משמש נקודת עצירה למיני ציפורים רבות בנדידתן לציפורים יציבות ולציפורים חורפות. לעמק פוטנציאל גדול לצפייה במיני ציפורים הנדירות באזור ירושלים. באופן קבוע נראים מינים נדירים במיוחד בעמק, ואף מיני ציפורים שמעולם לא נראו במקומות אחרים בירושלים. בזכות כמה מאפיינים ייחודים הנמצאים בעמק הצבאים, מתאפשר המגוון הרחב כל כך של מיני הציפורים בשטח זה. בעמק זה מקננים מיני שנה עשרות מיני ציפורים, ובשנת 2019 תועד לראשונה קינון של ברווזים מהמין צולל ביצות, הנמצאים בסכנת הכחדה בארץ. מינים מקננים בולטים נוספים הם נקר סורי, בולבול, קאק, ירגזי מצוי, צופית בוהקת, ירקון, תור הצווארון, צוצלת, שחרור, פשוש, עורבני שחור כיפה, חנקן נובי, סבכי שחור ראש, חוגלת הסלעים, סופית מצויה, אגמייה מצויה, טבלן גמדי וסיקסק.
בין הגורמים העיקריים לאטרקטיביות של עמק הצבאים ניתן למנות שלושה עיקריים:
בעמק מגוון עצום של צמחי בר, עשבים, קוצים, עצי פרי ועוד. מגוון זה הוא מעין "נווה מדבר" באמצע העיר המציע שפע מזון בכל השנה.
מערכת המים שבפארק מאפשר מזון ומים בשפע, גם בימות הקיץ. בנוסף, ציפורים הזקוקות למים למנוחה, קינון, לכידת מזון ושימושים אחרים, נמשכות במיוחד לאגמים. החל מקיץ 2017 מערכת המים מוזנת במים נוספים למשך כל העונה היבשה, ולכן ציפורים רבות נצפו מקננות באזור האגם הגדול שבעמק במהלך הקיץ.
סיבה נוספת לאטרקטיביות של שטח זה היא אזור הבתה בצפון העמק, שם נשמרה צמחייה ים-תיכונים, חורש פתוח, בתה וגריגה. סוגי צמחייה כאלו מושכים ציפורים רבות.
כל אלו, בשילוב הצטמצמות האזורים הטבעיים בישראל ובעולם, מעודדים ציפורים רבות לעבור דרך ירושלים ודרך עמק הצבאים.
עמק הצבאים במבט מצפון מערב. ניתן לראות את שכונת גבעת מרדכי אשר במזרח השמורה.עמק הצבאים במבט מדרום. ניתן לראות את מתחם "הולילנד" בחלקה השמאלי של התמונה
