עוגיית שוקולד צ'יפס או עוגיית שוקוצ'יפס (באנגלית: chocolate chip cookie, בתרגום: עוגיית שבבי שוקולד) היא עוגייה שהשוקולד הוא המרכיב המרכזי בה, ומקורה בארצות הברית. המתכון המסורתי משלב בצק המורכב מחמאה, סוכר חום ולבן ושבבי שוקולד שחור מריר. ישנן וריאציות שונות של העוגיה הכוללות תוספים אחרים כמו אגוזים או שיבולת-שועל וגם סוגים אחרים של שוקולד.
היסטוריה
פיתוח עוגית השוקולד צ'יפס אירע בטעות[1] על ידי רות ויקפילדם, בשנת 1930. רות ויקפליד, שסיימה בית ספר יוקרתי לכלכלת בית בשנת 1924 במסצ'וסטס, הייתה, יחד עם בעלה, הבעלים של פונדק בשם 'טול האוס' בעיירה קטנה בשם וויטמן. רות, שהייתה אחראית על המטבח, רכשה לעצמה מוניטין בזכות עוגיות חמאה וקקאו שנהגו להגיש בפונדק בשעת התה. באחת הפעמים, כשרצתה להכין את העוגיות המפורסמות שלה, היא גילתה שאספקת הקקאו לא הגיעה. רות, שהייתה מחויבת לספק ללקוחות את הסחורה, החליטה להשתמש בשוקולד נסטלה במקום בקקאו. ספר הבישול שלה שיצא ב-1936 הכיל את המתכון של עוגיות השוקולד צ'יפס ועד מהרה הוא הפך לפופולרי במטבחים האמריקאים.
במהלך מלחמת העולם השנייה נהגו חיילים אמריקנים ממסצ'וסטס, שקיבלו בחבילות שנשלחו מהמשפחות שלהם עוגיות שוקולד צ'יפס, להחליף אותם עם חיילים ממדינות אחרות. עד מהרה ביקשו החיילים ממשפחותיהם להכין גם את העוגיות הללו וווייקפילד הוצפה בבקשות מכל העולם לבקש את המתכון שלה. כך החל השיגעון העולמי על עוגיית השוקוצ'יפס.[2]
החוזה עם נסטלה
בחברת נסטלה שמו לב שעקומת מכירות השוקולד של החברה עלתה בצורה משמעותית ללא שום סיבה ברורה. כשבדקו את הסיבה לעליה הם גילו שעלייה במכירות נבעה עקב העובדה שנשות בוסטון, שבעיתון המקומי שם התפרסם המתכון לעוגיות, החלו לצרוך את השוקולד בכמויות גדולות.
ויקפילד מכרה את המתכון לנסטלה תמורת אספקה של שוקולד צ'יפס לכל החיים. המתכון המקורי של וייקפילד מופיע כיום על כל אריזה של שוקולד צ'יפס שנמכרת בצפון אמריקה.
כיום
אף על פי שהמתכון המפורסם על חבילות השוקולד של נסטלה הוא נפוץ ביותר, מותגים רבים של שוקולד צ'יפס מכילים מתכון של עוגיות שוקולד-צ'יפס על האריזה. כמעט כל ספר בישול מכיל וריאציה של מתכון לעוגיות הללו ואלו נמכרות בדרך כלל בכל חנות ומאפייה.
בשנת 1997 הוכרזה עוגיית השוקולד צ'יפס כעוגייה הרשמית של מדינת מסצ'וסטס.
המרקם של העוגייה יכול בין פריך לצמיגי יותר והוא משתנה ממתכון למתכון בהתאם ליחס בין החומרים וצורת ערבוב הבצק. בשונה מהחומרים אשר משתנים, כאמור, ממתכון למתכון, אופן הכנת הבצק נעשה לרוב אותו הדבר בכל המתכונים: תחילה שמים את החומרים הרטובים יחד עם הסוכר, ולבסוף מוסיפים את שאר המוצרים היבשים. שבבי השוקולד והאגוזים יתווספו בסוף הכנת הבצק כדי למזער את השבירה שלהם. לרב העוגיה נאכלת כאפויות אף על פי שלפעמים הבצק נאכל כפי שהוא או כתוספת לגלידת וניל.
