|
נעם פדרמן
נעם פדרמן (נולד ב-25 באוקטובר 1969 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני ישראלי, מראשי תנועת כך. הוא ריצה מספר עונשי מאסר[1]. מעצרו המנהלי של פדרמן נחשב בשעתו לארוך ביותר בין העצורים היהודים לאחר שהוחזק כ-9 חודשים בבית סוהר בגין חשד למעורבות בפעילות טרור.
נעוריו ומשפחתו
פדרמן גדל והתחנך בשכונת תלפיות בירושלים, בנם של דוד, יליד פולין ורינה, ילידת ארגנטינה[2]. אביו, דוד פדרמן, איש אצ"ל, נעצר על ידי הבריטים בעקבות פעילותו בארגון והוגלה לכלא באפריקה, היה יקיר העיר ירושלים, מראשי בית"ר וממקימי תנועת נאמני הר הבית[2]. אחיו, אלי פדרמן, התפרסם בציבור במאי 2002 לאחר שבמסגרת עבודתו כמאבטח ירה והרג מחבל מתאבד פלסטיני בתל אביב לפני שזה הצליח לפוצץ את עצמו[3]. אחיו הבכור, אהוד, היה שחקן בקבוצת בית"ר ירושלים ואחר כך כיהן שנים ארוכות כמזכ"ל התאחדות התעשיינים בירושלים[2][4].
פדרמן בעל תואר במשפטים מהקריה האקדמית אונו[5].
פעילותו
פדרמן הצטרף לתנועת כך בגיל 14[2]. בין השאר היה בין מארגני תנועת הנוער שלה[6]. למד במחזור הראשון של ישיבת הרעיון היהודי מייסודו של הרב מאיר כהנא[7].
פדרמן נעצר לראשונה במרץ 1988, והואשם כי הצית פעמיים את כנסיית סנט פול בירושלים, פגע במכוניותיהם של 13 ערבים ובמכוניתו של דובר ארגון שלום עכשיו. הוא הואשם גם בריסוס הכתובת "טדי בוגד" על בית ראש העירייה טדי קולק, ובציור סיסמאות על בניין הטלוויזיה הישראלית[8]. במאי 1988 נחשף כי במשפטו, שהיה חסוי, טען כי פעל כסוכן של שירות הביטחון הכללי[9][10]. בספטמבר 1988 נידון ל-20 חודשי מאסר, לאחר שהודה בחלק מהמעשים במסגרת עסקת טיעון[10][11].
במאי 1989 שוחרר מהכלא לאחר קיצור תקופת מאסרו[2], אך נחשד שהיה אחראי גם לארגון פעילות "הסיקריקים", קבוצה שפעלה באמצעים אלימים, נגד אנשי שמאל, עיתונאים ואנשי רוח[12]. עם שחרורו הצטרף כדובר לפעילות קבוצת מדינת יהודה, שביקשה להקים מדינה עצמאית ביהודה ושומרון. ביולי 1989 נעצר יחד עם שמונה פעילי "מדינת יהודה" בחשד להמרדה והתאגדות אסורה[13][14]. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות[15].
בפברואר 1990 נעצר שוב, עקב תקרית בה ירק בפרצופו של פייסל חוסייני וניסה לתקוף אותו[16]. באותו חודש שבת רעב מול לשכת הגיוס בירושלים במחאה על שלא גויס לצה"ל, עקב פעילתו בתנועת "כך" והרשעתו בפלילים[17]. ביוני 1990 הואשם בהסתה לאחר שארגן הפגנות וקרא לנקמה במהלך הלווית הורגי הפיגוע בקו 405[18]. ביולי 1990 נעצר לאחר שהדיח קטינים לפרוץ לסניף מפלגת מפ"ם בירושלים[19]. בספטמבר 1990 הודה כי ארגן את חילול קברו של צעיר פלסטיני נוצרי בבית הקברות בהר ציון מכיוון שהונף מעליו הדגל הפלסטיני[20].
באוקטובר 1991 נעצר לאחר שפרץ מחסום של צה"ל ליד יריחו ופגע בחייל[21].
ב-23 במרץ 2000 נעצר, יחד עם ברוך מרזל, טירן פולק, יהודה עציון וברוך בן יוסף, כאשר ביקשו למחות על פגישת האפיפיור יוחנן פאולוס השני עם הרבנים הראשיים לישראל בהיכל שלמה במסגרת ביקורו בישראל. הם הועמדו לדין ונמצאו זכאים[22], ואף נפסקו להם פיצויים על הפגיעה בחירותם[23].
פדרמן נעצר מנהלית בעקבות מעצר מחתרת בת עין, בחשד שהיה מעורב וסייע למחתרת, ומעצרו הוארך בהחלטת שר הביטחון, שאול מופז. פדרמן היה נתון 9 חודשים במעצר מנהלי, ולבסוף שוחרר בהחלטה של השופט דוד חשין. המעצר עורר ויכוח ציבורי נרחב בו גברו הקולות לשחרורו[24]. השופט בהחלטתו העביר ביקורת על המשטרה ושב"כ על הטיפול בפרשה זו. לאחר שחרורו, תבע פדרמן את המדינה, וזכה בפיצוי[25].
ב-2003, במהלך ראיון טלפוני בתוכנית הטלוויזיה של שי ודרור, התבטא פדרמן בחריפות כלפי פוליטיקאים מהשמאל הישראלי באומרו כי "היה שמח לתלות את יוסי ביילין ושמעון פרס", ההתבטאות עוררה הדים רבים וחבר הכנסת מוסי רז פנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית באשר להסתה לרצח[26].
פדרמן עלה לכותרות ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, לאחר שאיים לפגוע במסילות רכבת, משרדי ממשלה וכלי תקשורת שונים כתגובה לאישור תוכנית ההתנתקות על ידי הכנסת[27]. על רקע איומים אלו, פדרמן נעצר בשנית במעצר מנהלי, במהלכו עתר לבג"ץ מספר פעמים, אך עתירותיו נדחו.
ב-2006 ניסה פדרמן להקריב קורבן בשער האשפות, ועתר לבג"ץ בבקשה לפנות את קברה של לילי שרון, רעייתו המנוחה של ראש הממשלה, אריאל שרון, בטענה כי נקברה בצורה לא חוקית (לילי שרון נקברה בגבעת הכלניות סמוך לחוות שקמים ולא בבית קברות מוסדר)[28][29]. פנייה זו לבג"ץ, באה כתגובה להחלטת ראש הממשלה, אריאל שרון, לפנות את בית הקברות בגוש קטיף. נעם פדרמן גם נעצר בהפגנת מחאה נגד הוצאת צווים מנהליים לתושבי המאחזים. ההפגנה נערכה מול ביתו של יאיר נוה, אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2009 חייב ביהמ"ש את משטרת ישראל לשלם לנעם פדרמן 5000 ש"ח בשל מעצר שווא[30].
בעקבות דבריו בנושא גירוש ערבים בריאיון לגיל ריבה בתוכנית הטלוויזיה "לימוזינה", נידון פדרמן בספטמבר 2009 ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כתב האישום הכיל 25 סעיפים של הסתה לגזענות, כאשר פדרמן זוכה מ-24 מהם והורשע רק בסעיף אחד. לאחר גזר הדין, הצהיר פדרמן כי בכוונתו לערער על חומרת העונש[31]. בערעור שהגישה המדינה הורשע פדרמן בסעיף אחד של הסתה לגזענות מתוך 24 הסעיפים ועונשו לא הוחמר[32].
באפריל 2011 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את זיכויו של פדרמן מעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום[33]. מספר חודשים אחר כך חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום שייחס לו את העבירות האמורות בעת הרס ביתו[34].
בעבר פעלה באתר "כח משימה יהודי" תוכנית בשם "פדרמן ללא צנזורה"[35]. בגין התכנית הוגש נגד פדרמן כתב אישום באשמת הסתה, אך בית המשפט המחוזי זיכה את פדרמן מאחר ש"לא עלה בידי המאשימה להוכיח שהדובר בתוכנית האמורה הוא המשיב"[36][37].
פדרמן פרסם שתי חוברות בעלות רקע משפטי. האחת "דע את זכויותיך"[38], העוסקת בהתמודדות עם חקירות שב"כ ומשטרה, והשנייה עוסקת בהתמודדות עם ישיבה בבית סוהר[39]. החוברות עוררו את רוגזו של הממסד בכלל, ושל השב"כ בפרט[40].
במאי 2024 ממשלת בריטניה הטילה עיצומים על פדרמן לאחר ש”אימן מספר קבוצות של מתנחלים לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים ולימד אותם כיצד להימנע מההשלכות האפשריות של מעשיהם על ידי הרשויות הישראליות”[41].
קשריו עם ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר
נעם פדרמן היה מחבריו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון. פדרמן אמר על הטבח שהיה "מעשה גדול של קידוש השם"[42]. במהלך השנים, נהג פדרמן להשתתף ב"הילולה" של ברוך גולדשטיין[43][44]. במלאת 27 שנים למותו טען פדרמן כי גולדשטיין הוא "צדיק שהציל את יהודי חברון מטבח"[45]. בשנת 2022 מתח פדרמן ביקורת על איתמר בן גביר, יושב ראש מפלגת עוצמה יהודית, לאחר שזה אמר כי הוא כבר לא חושב שגולדשטיין גיבור והסיר את תמונתו של ברוך גולדשטיין מסלון ביתו[46].
יגאל עמיר ציין את שיחותיו עם חבריו של גולדשטיין, בהם נעם פדרמן, לאחר הטבח כאחד הגורמים להחלטתו לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין[47]. ב-2005 אמר פדרמן ש"כוונותיו של יגאל עמיר היו טובות, אבל הוא טעה במעשה"[31].
חוות פדרמן
פדרמן מתגורר במאחז המכונה "חוות פדרמן" ליד קריית ארבע, ב"רמת ממרא" ("גבעת חרסינה") עם אשתו, אלישבע, ועשרת ילדיהם. הזמר סיני תור התגורר בחווה עד להריסתה. במאחז היו שני בתים ופינת חי. בנובמבר 2008 הגיעו כוחות יס"מ והרסו את המבנים. מספר ימים לאחר מכן הוקמו במקום מבנים חדשים.
שופט בית משפט המחוזי, משה דרורי, פרסם ב-26 בנובמבר 2008 את החלטתו על בקשת המדינה להרחיק את נעם פדרמן מיהודה ושומרון וקובע כי צו הסגירה שלפיו סולק פדרמן מביתו - לא היה אמור לחול על פדרמן ומשפחתו. בהחלטת השופט נכתב כי ”אין המשיב חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפי יישובים ישראלים שזו אחת ממטרות הצו... ולבטח אין הסגירה שבצו נועדה לחול על המשיב”. השופט הצדיק במידת מה את התנהגותו של פדרמן בעת הפינוי, וביקר את המדינה על הפעלת כח פינוי גם כנגד ילדים בשעה מאוחרת בלילה[48].
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נדב שרגאי, נעצר עשרות פעמים, אבל לרוב לא הוגש נגדו כתב אישום, באתר הארץ, 15 במאי 2002
- ^ 1 2 3 4 5 ירון אביטוב, בדרכי נועם - שלושה שבועות אחרי ששוחרר ממאסר כבר נקשר שמו של נועם פדרמן, כהניסט בן 18, למחתרת הסיקריקים, כל העיר, 26 במאי 1989
- ^ נדב שרגאי, "זה האינסטינקט", אמר המאבטח שמנע פיגוע במועדון, באתר הארץ, 26 במאי 2002
- ^ נדב שרגאי, החשבון הפתוח בין השב"כ לפדרמן, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2008
- ^ ירעם נתניהו, שליפות עם נעם פדרמן, באתר nrg, 26 בדצמבר 2006
- ^ אורן כהן, "לא היה צורך להכות ערבים, הם פחדו", חדשות, 13 באוגוסט 1987
ירון פריד, גיבורי התנ"ך - ביקור חוזר בסניף תנועת הנוער של כהנא, ליד התחנה המרכזית בתל־אביב, כותרת ראשית, 16 במרץ 1988
- ^ רועי שרון, זו ארצנו: מסע בעקבות מגילת העצמאות, 29 באפריל 2009
- ^ רן לוי, פדרמן מתנועת "כך" נעצר עד תום ההליכים, חדשות, 1 באפריל 1988
- ^ דן דגוני, "פדרמן החשוד בהצתות הוא סוכן של השב"כ" - טוען העיתון העברי "ישראל שלנו" היוצא לאור בניו־יורק, מעריב, 13 במאי 1988
- ^ 1 2 רן לוי, פעיל "כך" שטען כי הוא מודיע של השב"כ, נידון לעשרים חודשי מאסר, חדשות, 20 בספטמבר 1988
- ^ ברוך מאירי, פעיל כך הורשע בנסיון להצית כנסיית סנט פול, מעריב, 8 ביולי 1988
- ^ אורן כהן, חשד: נועם פדרמן הוא שארגן את הסיקריקים, חדשות, 2 במאי 1989
- ^ אורן כהן, נעצרו שמונה פעילים מ"מדינת יהודה" בחשד של המרדה והתאגדות אסורה, חדשות, 31 ביולי 1989
- ^ יוסי לוי, פעילי "מדינת יהודה" נחקרים על המרדה והתאגדות אסורה, מעריב, 31 ביולי 1989
- ^ שמעון אלקבץ, פדרמן שוחרר ממעצרו בערבות, חדשות, 6 באוגוסט 1989
- ^ רועי נבו, נועם פדרמן לדין - המשטרה תגיש כתב־אישום נגד נועם פדרמן, שירק בפניו של פייסל אלחוסייני כשהובא להארכת מעצר, כל העיר, 9 בפברואר 1990
- ^ אמיר בנבג'י, מת להתגייס, כל העיר, 23 בפברואר 1990
- ^ רועי נבו, כתב־אישום הוגש נגד דובר "כך", נועם פררמן, על חלקו בהתפרעויות קו 405, כל העיר, 8 ביוני 1990
יוסי לוי, החל משפטו של דובר תנועת כך המואשם בהסתה, מעריב, 5 ביוני 1990
- ^ יוסי לוי, דובר תנועת כך נועם פדרמן שוחרר ־ יעבור למעצר־בית, מעריב, 26 ביולי 1990
- ^ יוסף כהן, צילום: אפרים קילשטוק, רדפו אחריו לקבר - אנשי 'כך' חיללו בלילה שבין יום שני לשלישי קברו של אלבר מונייר, כל העיר, 28 בספטמבר 1990
- ^ יוסי לוי, אנשי כך פרצו במוצאי החג מחסום של צה"ל ליד יריחו ופגעו בחייל, מעריב, 1 באוקטובר 1991
- ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-14 באוקטובר 2001
- ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-7 באוגוסט 2003
- ^ חגית רוטנברג, "הם רוצים שהוא ישבות עד הסוף", באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2003
- ^ אפרת פורשר, 100 אלף שקל פיצויים לנועם פדרמן, באתר nrg, 11 באוקטובר 2005
- ^ כתב וואלה! חדשות, נעם פדרמן: הייתי שמח לתלות את ביילין, באתר וואלה, 20 בינואר 2003
- ^ שירות גלובס, פגיעה במסילות רכבת, פריצה למשרדי ממשלה והשתלטות על תחנות רדיו, באתר גלובס, 17 בפברואר 2005
- ^ מתי גולן, מי מאשר את חוות הקברים, באתר גלובס, 16 במרץ 2006
- ^ אפרת וייס, נועם פדרמן "דואג" לסידורי הקבורה של שרון, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
- ^ אביעד גליקמן, פדרמן נעצר לשווא - ויפוצה ב-5,000 ש"ח, באתר ynet, 12 באוגוסט 2007
- ^ 1 2 אביעד גליקמן, פדרמן קרא לגרש ערבים ונידון לעבודות שירות, באתר ynet, 15 בספטמבר 2009
- ^ שמעון כהן, נדחה רוב ערעור המדינה על זיכוי פדרמן, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2010
- ^ אביעד גליקמן, המחוזי ביטל את זיכויו של פדרמן מתקיפת שוטר, באתר ynet, 28 באפריל 2011
- ^ הפרקליטות חזרה בה מהאישום נגד נועם פדרמן בשל חוסר בראיות, באתר ynet, 12 במאי 2011
- ^ פ-1831/06 מדינת ישראל נ' נועם פדרמן, הכרעת דין באתר law.co.il, 23 באפריל 2009
- ^ ע"פ (ירושלים) 4856/09 - מדינת ישראל נ' נעם פדרמן, פסק הדין באתר תקדין, 2 בפברואר 2010
- ^ פסק הדין המלא באתר law.co.il, 2 בפברואר 2010
- ^ דע את זכויותיך, מאת נועם פדרמן, באתר בחדרי חרדים
- ^ מדריך פדרמן לשהייה בבית כלא באתר nrg
- ^ הפקודה למניעת טרור הופעלה ברשת העברית, משה הלוי, אתר משרד עו"ד אילון ושו"ת
- ^ אמיר תיבון והגר שיזף, בריטניה הטילה סנקציות על ארגון להב"ה וארבעה פעילי ימין קיצוני, באתר הארץ, 3 במאי 2024
- ^ Twitter, Instagram, Email, Facebook, Extremists Pay Tribute to Killer of 48 at Funeral, Los Angeles Times, 1994-02-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מאת ברוך קרא, עתי"ם, פעילי "כך" חגגו ליד קבר גולדשטיין בחברון, באתר הארץ, 7 במרץ 2001
- ^ אפרת וייס, ההילולה בקבר גולדשטיין: שלושה נעצרו, באתר ynet, 25 במרץ 2005
- ^ חייל צה"ל נצפה בהילולת הרוצח ברוך גולדשטיין, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2021
- ^ נעם פדרמן נגד בן גביר: "בושה", באתר כיפה, 6 בספטמבר 2022
- ^ עקיבא אלדר, לפנות את הרובע היהודי בחברון, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2008
- ^ ציטוט דבריו:"ישפוט כל אדם בעצמו כיצד היה נוהג במקרה שבו קצין משטרה פונה אליו בשעה 1:30 בלילה ורוצה למסור לו צו סגירה כדי לפנותו מביתו כאשר אשתו ותשעת ילדיו הקטינים הרכים נמים את שנתם ואביהם רואה עצמו אחראי על שלומם, ביטחונם, והמשך תנומתם ללא כל הפרעה... אליבא דאמת לא קיבלתי כל הסבר שהוא, מדוע בחרה המדינה לפנות אדם בעל משפחה הכוללת אשה ותשעה ילדים קטנים בשעה 1:30 בלילה. לא ברור לי כיצד מתיישב הדבר עם חובת המדינה להגן על ילדים על פי אמנות בין לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן". מקור: אורנית עצר, שופט: הצו שסילק את פדרמן - לא חוקי, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2008
|
|
