נבחרת נורווגיה השתתפה שלוש פעמים במשחקי גביע העולם ב-1938, 1994 ו-1998 והשתתפה פעם אחת באליפות אירופה בשנת 2000. הנבחרת משחקת את משחקי הבית שלה באצטדיון אולבאל, המסוגל להכיל 25,000 צופים.
הדירוג הנוכחי של נבחרת נורווגיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-43 בעולם, נכון ל-28 בנובמבר 2024; הניקוד הוא 1,484.44 – עלייה של 5 נקודות לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 2 נמדד לראשונה[2] באוקטובר 1993, והדירוג הנמוך ביותר 88 נמדד לראשונה[2] ביולי 2017.
היסטוריה
במשך שנים נחשבה נורווגיה לנבחרת בינונית ברמה האירופאית והעולמית. הנבחרת העפילה רק פעם אחת לאליפות העולם, בשנת 1938 ומאז ואילך כשלה בניסיונותיה להעפיל לאליפות העולם או לאליפויות אירופה.
הכדורגל הנורווגי בפרט והסקנדינבי בכלל עבר מהפכה בשנות השמונים והחל במגמת שיפור מתמדת. במהלך מוקדמות מונדיאל 1994 בארצות הברית דורגה נורווגיה בדירוג השיא שלה בדירוג העולמי של פיפ"א, במקום השני. הנבחרת העפילה לאליפות העולם אחרי שסיימה במקום הראשון בבית המוקדם כשהיא מקדימה את נבחרת נבחרת הולנד החזקה ואת נבחרת נבחרת אנגליה שסיימה שלישית ולא עלתה למונדיאל בארצות הברית.
באליפות העולם עצמה שובצה בבית ה' ביחד עם הנבחרות איטליה, אירלנד ומקסיקו. נורווגיה ניצחה את מקסיקו 0–1, הפסידה לאיטליה באותה תוצאה וסיימה בתיקו מאופס מול אירלנד. בסופו של דבר סיימו כל הנבחרות בבית בשוויון נקודות כשלכל נבחרת היו ארבע נקודות. העובדה שנורווגיה הבקיעה רק שער אחד בלבד הותיר אותה במקום האחרון בבית ומחוץ לשלב שמינית הגמר. איטליה המשיכה עד למשחק הגמר בו נוצחה על ידי נבחרת ברזיל.
לאליפות אירופה 1996 לא הצליחה הנבחרת להעפיל כאשר דורגה במקום השלישי בבית המוקדמות לאחר הולנד וצ'כיה. למרות כישלון יחסי זה, בנורווגיה צמחו באותה תקופה דור חדש של שחקנים צעירים כמו אולה גונאר סולשיאר, טורה אנדרה פלו, אגיל אוסטנד ואלף אינגה הלנד. היו אלה שחקנים ששיחקו בקבוצות אנגליות והפכו לכוכבים באי הבריטי והחלו לסחוף את הנבחרת קדימה.
במוקדמות אליפות העולם 1998 הוגרלה הנבחרת לבית קל יחסית כאשר היריבות החזקות ביותר מולן שובצה היו הונגריה ושווייץ. המאמן אגיל אולסן הוביל את חניכיו להעפלה לאליפות העולם בצרפת מן המקום הראשון.
הסגל שהתגבש במוקדמות, שהתבסס במידה רבה על שחקנים ששיחקו בליגה האנגלית, היה זה שהוביל את נורווגיה גם במונדיאל עצמו. נורווגיה שובצה לבית א' עם אלופת העולם ברזיל, סקוטלנד ומרוקו. במשחק הראשון סיימה נורווגיה בתיקו 2-2 מול מרוקו. היא סיימה בתיקו 1-1 מול סקוטלנד ובמשחק האחרון שהכריע את ההעפלה לשמינית הגמר ניצחו הנורווגים את אלופת העולם ברזיל 1–2 משער בבעיטת עונשין בדקות הסיום. נורווגיה המשיכה למשחק שמינית הגמר מול נבחרת איטליה שם הפסידה לאיטלקים משער בדקה ה-18 של כריסטיאן ויירי.
לאחר המונדיאל בברזיל המשיך אותו שלד שחקנים גם למוקדמות אליפות אירופה במטרה להעפיל לראשונה בתולדות הנבחרת לטורניר, אשר עתיד היה להיערך בלגיה והולנד. גם בטורניר מוקדמות זה סיימה נורווגיה במקום הראשון בבית המוקדמות בו כשהיא לאחר שהקדימה את סלובניה במקום השני.
בטורניר אליפות אירופה עצמה שובצה נורווגיה בבית מספר 3 לצד נבחרות ספרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה וסלובניה. במשחק הראשון גברה נורווגיה על ספרד בתוצאה 0–1. במשחק השני הפסידה נורווגיה ליוגוסלביה שזכתה בניצחון משער של סאבו מילושביץ'. במשחק האחרון סיימה נורווגיה בתיקו 0-0 עם נבחרת סלובניה והודחה מן הטורניר בשל הפרש שערים נחות מזה של נבחרת יוגוסלביה.
.jpg)
.jpg)
