PROFILPELAJAR.COM

מרי אדוארדס ווקר
Mary Edwards Walker
לידה	26 בנובמבר 1832; אוסווגו, ארצות הברית
פטירה	21 בפברואר 1919 (בגיל 86); אוסוויגו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Rural Cemetery
השכלה	בית ספר לרפואה ז'נבה
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לנשים (2000); מדליית הכבוד ;

מרי אדוארדס ווקר (באנגלית: Mary Edwards Walker‏; 26 בנובמבר 1832 - 21 בפברואר 1919) הייתה פעילה פמיניסטית אשר פעלה לביטול העבדות ובעד זכויות נשים. היא קיבלה הכשרה כרופאה, ובמהלך מלחמת האזרחים האמריקנית התגייסה כמנתחת לצבא האיחוד. לאחר שחצתה את הגבול אל הקונפדרציה כדי לטפל באזרחים פצועים, הואשמה כמרגלת בידי שלטונות הקונפדרציה ונשלחה למאסר. היא שוחררה במסגרת הסכם חילופי שבויים.

נכון לשנת 2016, ווקר היא האשה היחידה שקיבלה את מדליית הכבוד - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בכוחות המזוינים של ארצות הברית. בשנת 1917 הוסר שמה מרשימת מקבלי העיטור (יחד עם עוד 900 אחרים), לאחר שנקבע שרק חיילים שלחמו בפועל יוכלו לקבל את העיטור. ב-1977 החזיר נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר את המדליה שלה לתוקפה.

ביוגרפיה

המאבק על הלבוש

ווקר נולדה ב-26 בנובמבר 1832, בעיירה אוסווגו בניו יורק, ארצות הברית. היא הייתה הצעירה ביותר מבין שבעת בניהם של וסטה ואלווה ווקר. היו לה חמש אחיות ואח. הוריה חינכו את ילדיהם לפעול למען הצדק, אך גם לגלות עצמאות. בחווה של משפחתה שרר שוויון מגדרי - וסטה והבנות השתתפו בעבודות המשק בדיוק כמו הגברים. בילדותה לא לבשה מרי בגדי נשים, שלטעמה היו מגבילים מדי עבור עבודות היום יום. אמה תמכה בה בכך, וסברה שהדבר טוב לבריאות. וסטה ואלווה רצו שבנותיהן תהיינה משכילות כמו בנם, אולם בתי הספר היסודיים של אז לא אפשרו זאת. לפיכך, ב-1830 פתחו בית ספר חדש אשר העניק שוויון מגדרי ובו למדו בנותיהם ובנם. מגיל צעיר גילתה מרי התעניינות ברפואה, והתריסה כנגד סטנדרטים נשיים מסורתיים כאשר אלו התנגשו בעיקרון הצדק. בשל מנהגה ללבוש בגדי גברים, היא הותקפה פעם בידי קבוצת נערים ואיכר שכן, שרדפו אחריה מבית הספר עד ביתה והשליכו עליה ביצים סרוחות.

לאחר שסיימה את לימודיה היסודיים, לימדה בבית ספר עד שחסכה די כסף כדי ללמוד רפואה באוניברסיטה הרפואית בני יורק (State University of New York Upstate Medical University). היא הייתה האשה היחידה במחזורה. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ב-1855 והושבעה כרופאה. זמן קצר לפני שמלאו לה 23, ב-16 בנובמבר 1855, היא נישאה לתלמיד באוניברסיטה לרפואה שלמד עמה, אלברט מילר. ווקר התעקשה לשמור על שם משפחתה ולא לאמץ את השם מילר, וסירבה לכלול את המילה "לציית" בנדרי החתונה. הם התגרשו זמן קצר לאחר מכן בגין בגידה של מילר.

בהשראת הוריה, היא החלה לפעול כנגד הגבלת הלבוש הנשי למלתחה המסורתית, וטענה שיש להעדיף את הנוח והבריא על פני המסורתי. כרופאה, היא טענה שחצאיות ארוכות לא רק לא נוחות ומגבילות את הניידות של הלובש, אלא גם רעות לבריאות ומפיצות אבק ולכלוך. היא עצמה התנסתה במגוון אורכים וגדלים של חצאיות ושמלות, עד שאימצה לבוש שכלל מכנסיים עם כתפיות תחת שמלה באורך ברך עם מותנים הדוקים וחצאית מלאה. היא פרסמה מאמרים בכתבי עת פמיניסטיים, שהפכו אותה לדמות אהודה מאוד בקהילה הפמיניסטית.

מלחמת האזרחים האמריקנית ואחריתה

במקביל למאבקה על הלבוש הנשי, פעלה ווקר גם לביטל העבדות בארצות הברית, ועם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית בשנת 1861 התנדבה לשרת בצבא האיחוד. היא רצתה לשרת כמנתחת, אולם הצבא לא הסכים לקבל נשים, והיא שרתה כאחות ללא תשלום. היא השתתפה בקרב בול ראן הראשון, קרב פרדריקסברג, וקרב צ'יקמוגה. היא הייתה זו שחשפה לעיתונות את סיפורה של פרנסס הוק (Frances Hook), אשה שהתחזתה לגבר ולחמה בצבא האיחוד. הוק נפלה בשבי הקונפדרציה, וקיבלה הצעה אישית מג'פרסון דייוויס לשרת בצבא הקונפדרציה בדרגת לוטננט. הוק סרבה ואמרה שהיא מעדיפה להיות טוראית בצבא האיחוד ולא לוטננט בצבא הקונפדרציה. היא הוסיפה שהיא בוחרת להיתלות ולא להילחם כנגד הברית. לאחר שהוק שוחררה במסגרת חילופי שבויים, הגיע סיפורה אל ווקר אשר העבירה אותו לעיתונות, וקראה להעניק להוק דרגת לוטננט בצבא האיחוד. קריאותיה לא נשמעו. בספטמבר 1862 הגישה ווקר בקשה למשרד המלחמה וביקשה תעסוקה כמרגלת, בקשותיה נדחו, אולם שנה לאחר מכן היא מונתה כמנתחת בצוות הרפואי של ארמיית קמברלנד, ובכך הייתה למנתחת הראשונה בהיסטוריה של צבא ארצות הברית. לעיתים קרובות היא לא טיפלה רק בחיילים פצועים, אלא גם באזרחים משני צידי המתרס.

ב-10 באפריל 1864 היא חצתה את הגבול, טיפלה באזרחים פצועים של הקונפדרציה וסייעה לרופא צבאי של הקונפדרציה לבצע קטיעה. היא הואשמה כמרגלת, ונלקחה למעצר. היא הוחזקה בריצ'מונד, וירג'יניה, וסרבה ללבוש את הבגדים שנתנו לה הסוהרים שלה. ב-12 באוגוסט של אותה שנה היא הוחלפה תמורת מנתח של הקונפדרציה מטנסי. בשל תקופת השבי, היא סבלה מאוחר יותר בחייה מניוון שרירים, ולפיכך קיבלה קצבת נכות. היא הפכה לסופרת ומרצה, והמשיכה לפעול בעד מתינות וזכויות נשים. היא נעצרה מספר פעמים בגלל לבישת בגדי גברים, ותמיד נהגה להשיב "אני לא לובשת בגדי גברים, אני לובשת את הבגדים שלי".

לאחר המלחמה הציעו הגנרלים ויליאם שרמן וג'ורג' תומאס לנשיא אנדרו ג'ונסון להעניק לווקר את "מדליית הכבוד" - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בכוחות המזוינים של ארצות הברית. ב-11 בנובמבר 1865 חתם הנשיא על ההצעה, ובכך הייתה לאשה היחידה בהיסטוריה שקיבלה את המדליה נכון לשנת 2016. הנימוק הרשמי למדליה היה שהיא: "הקדישה את עצמה עם הלהט הפטריוטי לחיילים הפצועים והחולים... על חשבון הבריאות שלה, וגם סבלה כשבוית מלחמה ארבעה חודשים". ווקר עצמה סברה שהמדליה מגיעה לה דווקא כי יצאה לטפל באזרחים הפצועים של הקונפדרציה אף על פי שאף גבר לא העז לעשות זאת מחשש שיתפס. ב-1917 נעשו שינויים בתנאי הזכאות למדליה ונקבע כי רק חיילים שלחמו בפועל יקבלו אותה בשל כך, נמחק שמה של ווקר מרשימת המעוטרים, יחד עם עוד 911 נוספים, אשר ביניהם נמנה בין היתר באפלו ביל. עם זאת, היא לא נדרשה להחזיר את המדליה והמשיכה לענוד אותה עד מותה. זמן רב לאחר מותה, בשנת 1977, החזיר הנשיא ג'ימי קרטר את שמה לרשימת מקבלי העיטורים, יחד עם עוד חמישה נוספים.

ווקר הייתה פעילה גם בתנועה למתן זכות הצבעה לנשים. ווקר טענה שלמעשה חוקת ארצות הברית מאפשרת לנשים להשתתף בבחירות, והדבר רק זקוק לאישור רשמי מצד הקונגרס. עמדותיה לא היו מקובלות בקרב שאר הנשים החברות בתנועה, והיא נכשלה בניסיון להיבחר כראש שלה. היא נפטרה לאחר מחלה ממושכת ב-21 בפברואר 1919, בגיל 86, שנה לפני שנכנס לתוקפו התיקון התשיעי בחוקת ארצות הברית אשר מעניק זכויות הצבעה לנשים. היא נקברה בבית הקברות המקומי בעיירת הולדתה, כשהיא לבושה בחליפת גבר שחורה במקום בשמלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

Bloch, Raphael S. Healers and Achievers: Physicians Who Excelled in Other Fields and the Times in Which They Lived. [Bloomington, IN]: Xlibris Corp, 2012. ISBN 1-4691-9247-0
Conner, Jane Hollenbeck. Sinners, Saints, and Soldiers in Civil War Stafford. Stafford, Va.: Parker Pub., 2009. ISBN 0-9708370-1-1
Eggleston, Larry G. Women in the Civil War: Extraordinary Stories of Soldiers, Spies, Nurses, Doctors, Crusaders, and Others. Jefferson, North Carolina: McFarland and Company, Inc., Publishers, 2003. ISBN 0-7864-1493-6
Fitzgerald, Stephanie. Mary Walker: Civil War Surgeon and Feminist. Minneapolis, Minn.: Compass Point Books, 2009. ISBN 0-7565-4083-6
Frank, Lisa Tendrich. Women in the American Civil War. Santa Barbara, Calif: ABC-CLIO, 2008. ISBN 1-85109-600-0
Goldsmith, Bonnie Zucker. Dr. Mary Edwards Walker: Civil War Surgeon & Medal of Honor Recipient. Edina, Minn: ABDO Pub, 2010. ISBN 1-60453-966-6
Graf, Mercedes, and Mary Edwards Walker. A Woman of Honor: Dr. Mary E. Walker and the Civil War. Gettysburg, PA: Thomas Publications, 2001. ISBN 1-57747-071-0
Hall, Richard C. Women on the Civil War Battlefront. Lawrence, Kansas: University Press of Kansas, 2006. ISBN 978-0-7006-1437-0
Hall, Marjory. Quite Contrary: Dr. Mary Edwards Walker. New York: Funk & Wagnalls, 1970.
Harper, Judith E. Women During the Civil War: An Encyclopedia. New York: Routledge, 2004. ISBN 0-415-93723-X
Joinson, Carla. Civil War Doctor: The Story of Mary Edwards Walker. Greensboro, N.C.: Morgan Reynolds Pub., 2006. ISBN 1-59935-028-9
LeClair, Mary K., Justin D. White, and Susan Keeter. Three 19th-Century Women Doctors: Elizabeth Blackwell, Mary Walker, Sarah Loguen Fraser. Syracuse, N.Y.: Hofmann, 2007. ISBN 0-9700519-3-X
Massey, Mary Elizabeth. Women in the Civil War. Lincoln: University of Nebraska Press, 1994. ISBN 0-8032-8213-3
Mendoza, Patrick M. Extraordinary People in Extraordinary Times: Heroes, Sheroes and Villains. Englewood, Colo: Libraries Unlimited, 1999. ISBN 1-56308-611-5
Mikaelian, Allen, and Mike Wallace. Medal of Honor: Profiles of America's Military Heroes from the Civil War to the Present. New York: Hyperion, 2002. ISBN 0-7868-6662-4
Nash, J. V. Famous Eccentric Americans. Girard, Kan: Haldeman-Julius Publications, 1930.
Schroeder-Lein, Glenna R. The Encyclopedia of Civil War Medicine. Armonk, N.Y.: M.E. Sharpe, Inc, 2008. ISBN 0-7656-1171-6
Snyder, Charles McCool. Dr. Mary Walker: The Little Lady in Pants. New York: Arno Press, 1974. ISBN 0-405-06122-6
Tsui, Bonnie. She Went to the Field: Women Soldiers of the Civil War. Guilford, Connecticut: TwoDot, 2006. ISBN 0-7627-4384-0
United States, Mary Edwards Walker, Edward T. Taylor, and Jane Addams. Woman Suffrage, No. 1: Hearings Before the Committee on the Judiciary, House of Representatives, Sixty-Second Congress, Second Session, Statement of Dr. Mary E. Walker. February 14, 1912. Washington: Govt. Print. Off, 1912.
Walker, Dale L. Mary Edwards Walker: Above and Beyond. New York: Forge, 2005. ISBN 0-7653-1065-1
Walker, Mary Edwards. Hit: Essays on Women's Rights. Amherst, N.Y.: Humanity Books, 2003. ISBN 1-59102-098-0