Two Riders on the Beach, Self-portrait with Paintbrush, Portrait of the Painter Lovis Corinth, Two Riders on the Beach to the left, Women Plucking Geese
פרסים והוקרה
מגן הנשר של הרייך הגרמני (20 ביולי 1927)
אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1925)
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
דרגה 3 במסדר העיט האדום
אזרח כבוד של ברלין
בן או בת זוג
Martha Liebermann
צאצאים
Käthe Liebermann
חתימה
מקס ליברמן בחדר עבודתו עם תמונתו "פאול פון הינדנבורג", בשנת 1927אבן נגף לזכרה של מרתה, ליד ביתם המשותף בברלין
נולד לתעשיין האמיד לואיס ליברמן ופיליפינה לבית הלר בברלין. סבו, יוסף ליברמן, היה יצרן טקסטיל בולט. יהדות גרמניה הזדהתה עוד בשנת 1848 עם הליברליזם הגרמני, שהיה בקו עלייה. ליברמן הצעיר, אחד מבני דור זה, גילם שילוב של תרבות גרמנית, יהודית ואירופית כאחד. הוא החל את לימודיו במשפטים ובפילוסופיה, וב-1869 החל את לימודיו בציור וברישום, תחילה בוויימאר, ומ-1872 בפריז, שם הכיר את הריאליזם הרומנטי ואת ציור אסכולת ברביזון. בשנים 1876-1877 התגורר בהולנד שבה נהג לבקר מדי שנה. הולנד השפיעה על ציורו שנעשה חופשי וספונטני, וציוריו מתקופה זו עשויים בחושניות עזה ונחשבים משיאי יצירתו.
בשנת 1878 נסוג ליברמן מהשפעות הולנד ובתמונתו הריאליסטית המובהקת, "ישו בין החכמים במקדש", צייר את פנים בית הכנסת של אמסטרדם. לאחר שהייה במינכן שבמהלכה השלים את הציור "גן בירה במינכן", חזר ליברמן בשנת 1884 לברלין. רק לאחר כעשרים שנה, בשנת 1902, העלה נושא מקראי בציירו את שמשון ודלילה[1] במשיכות מכחול עזות ואקספרסיביות ובלוח צבעים עשיר. רק בתקופת זקנתו המופלגת הצליח ליברמן להביע רגש קל בנושאים הדתיים.
במאי 1884 התארס עם אחותה של גיסתו, מרתה מרקוואלד, ילידת 1857. ב-14 בספטמבר התקיימה החתונה לאחר המעבר ממינכן לברלין. הדירה המשותפת הראשונה של בני הזוג שכנה בקצה הצפוני של שכונת טירגארטן.
ליברמן נהג לצייר ציורים המתעדים את חיי הכפר, דמויות איכרים, את עבודתו ואת חייו האישיים. בברלין, מ-1884 ואילך, נחשב לאחד מהאמנים החשובים של האימפרסיוניזם הגרמני. רישומיו נעשו נמרצים יותר, לוח צבעיו עשיר וציורו ריאליסטי. הוא זכה למעמד רם והיה מקץ זמן קצר לבר-סמכא העליון של גרמניה בשאלת מהותה והתפתחותה של האמנות הצרפתית. בברלין התפרסם ליברמן בעיקר כצייר דיוקנאות. ציוריו קרובים בסגנונם וברוחם לעבודותיו של אדואר מאנה, בהן ידע לאחד מלאכה מושלמת עם ניתוח פסיכולוגי מעמיק. ליברמן היה גם אמן גרפיקה חשוב ביותר. ביצירותיו המאוחרות שימשו החיים הבורגניים וגינתו באזור ונזה, מוטיבים מרכזיים בציוריו.
בעזרת הכסף הרב שירש מאביו, רכש ליברמן אוסף נכבד של יצירות אימפרסיוניסטיות צרפתיות. משנת 1899 ועד 1911 ליברמן, יחד עם לוביס קורינת ומקס סלפוגט, הוביל תנועה אוונגרדית שנקראה "הזֶצֶסיון הברלינאי" שקראה תיגר על הממסד האמנותי של תקופתו. גם חברו יעקב נוסבאום הצטרף לתנועה. החדשנות של חברי הקבוצה התבטאה בהתקדמות אף מעבר להבעה האימפרסיוניסטית, ופתחה את הדרך לאקספרסיוניזם הגרמני.
ב-1910 עברה המשפחה לבית הקיץ (כיום, "וילה ליברמן") לחופי אגם ואנזה.
ליברמן, שהיה עד לעליית הנאצים בגרמניה, הגיב למראה הנאצים הצועדים את מצעד הניצחון לרגל עליית היטלר לשלטון, כך: "לא אכלתי את הכמות המספקת שאותה הייתי רוצה להקיא".
באוגוסט 1885 נולדה בתם היחידה של בני הזוג ליברמן, מריאנה הנרייטה קאטה, בקיצור קתה. בתקופה זו כמעט ולא צייר - הוא הקדיש את עצמו לחלוטין לתפקיד האב.
ביתו של ליברמן בואנזה שופץ בשנת 2003 ולאחר שלש שנים, ב-30 באפריל 2006, נפתח לקהל כמוזאון אומנות המציג את ציורי הגן, הפסטלים והרישומים שלו.
אחד מציוריו, "גן בוואנזה", שנרכש על ידי איש העסקים מאקס קאסירר, הוחרם על ידי הנאצים בשנת 1941. לאחר המלחמה הגיע הציור למוזיאון ישראל ובשנת 2013 הושב הציור ליורשו של קאסירר.
