מפת אוצר או מפת מטמון היא מפה עליה מסומן מיקומו של אוצר או מטמון שהוחבא. מפות אלה מהוות מרכיב עיקרי בעלילות ספרי הרפתקאות ומתח, ובייחוד ספרים הקשורים לשודדי ים.
מגילת הנחושת, אחת ממגילות מדבר יהודה, היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר למפות אוצר. בשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו עשויה נחושת וחרוטה בה רשימת של 63 מטמונים מוחבאים הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, ומקומות מחבואם של אוצרות אלה (שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות). המגילה התגלתה בקומראן בשנת 1952 ומשערים כי נכתבה במחצית השנייה של המאה הראשונה.
לדוגמה המטמון הראשון המצוין במגילה:
בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריח ארבעין שדת כסף וכליה משקל ככרין שבעשרה...
— מגילת הנחושת
שודדי ים
תמת מפת האוצר מופיעה ברבים מהסיפורים על שודדי הים, אולם אין עדויות היסטוריות רבות לשימוש אמיתי במפות אוצר על ידי שודדי ים, ואלה לרוב לא נטו להטמין אוצרות.
המקרה היחיד למעשה בו קושר שודד ים למפות אוצר היה אוצר שהטמין קפטן קיד באי גארדינר בסמוך ללונג איילנד שבניו יורק בטרם נתפס והוצא להורג. מרבית האוצר נמצא אולם חלקים מהאוצר לא התגלו, ובמשך השנים ניסו מחפשי אוצרות רבים להסתמך על מפות עתיקות בניסיון למצוא את האוצר.
אל דוראדו
בשנת 1595 יצא מגלה הארצות האנגלי סר וולטר ראלי למצוא את העיר האגדית אל דוראדו. העיר לא התגלתה אולם ראלי תיאר בספריו את מסעותיו, ובעקבות ספרים אלה נהגו קרטוגרפים לציין את מיקומה של העיר במפותיהם. כך למשל הקרטוגרף יודוקוס הונדיוס ציין את מיקומה של העיר במפתו משנת 1598 וכן במפותיו של תאודור דה בריי הופיעה העיר. העיר המשיכה להופיע במפות עד שנת 1808.
מפות אוצר בתרבות
ספרים וסרטים רבים מבוססים על התמה של חיפוש אוצר באמצעות מפת אוצר. תיאור סטריוטיפי מציין את האוצר על המפה באמצעות האות "X". סימון זה הפך פופולרי בעקבות ספרו של רוברט לואיס סטיבנסון "אי המטמון" משנת 1883. השימוש באות "X" הופיע לראשונה בספרו של ג'יימס פנימור קופר "אריות הים" משנת 1849.