לודמילה איוואנובנה טורישצ'בה (ברוסית: Людми́ла Ива́новна Тури́щева; נולדה ב-7 באוקטובר 1952 בגרוזני) היא מתעמלת סובייטית לשעבר, היא אלופה אולימפית שזכתה בתשע מדליות מהן 4 זהב, אלופת עולם (בעלת 11 מדליות מהן 7 זהב) ואלופת אירופה (בעלת 14 מדליות מהן 8 זהב).
קריירה
טורישצ'בה החלה להתאמן בהתעמלות ב-1965 והחלה להתחרות במדי נבחרת ברית-המועצות ב-1967. מאמנה היה ולדיסלאב רסטורוצקי (שלימים אימן את נטליה שפושניקובה ואת נטליה יורצ'נקו).
באולימפיאדת מקסיקו (1968) זכתה טורישצ'בה במדליית זהב הקבוצתית וסיימה במקום 24 בתחרות הקרב רב אישי.
שנתיים אחרי כן טורישצ'בה עמדה בראש הנבחרת הסובייטית. מ-1970 עד 1974 היא שלטה כמעט בכל תחרות בינלאומית חשובה, ניצחה באליפויות העולם בקרב רב ב-1970 וב-1974, ובאליפות אירופה ב-1971 ו-1973 ובגביע העולם ב-1975. היא נחשבת כמי שמגלמת את הסגנון הסובייטי הקלאסי: בעלת חן, אלגנטיות, כושר ללא רבב וטכניקה מעולה.
אולימפיאדת השיא
באולימפיאדת מינכן (1972) זכתה טורישצ'בה ב-4 מדליות, 2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב בתחרות היוקרתית ביותר הקרב רב אישי בתוצאה של 77.025 נק', לפני קארין ביטנר-יאנץ מגרמניה המזרחית (76.875 נק') ובת ארצה תמרה לזקוביץ' (76.850 נק') ובתחרות הקבוצתית לפני גרמניה המזרחית והונגריה. אף על פי שהייתה בעלת הסיכוי הטוב ביותר לזכייה במדליה, מצאה עצמה בצילה של הפופולריות הפתאומית לה זכתה בת ארצה אולגה קורבוט שהצטלמה היטב בטלוויזיה. מדליית כסף בתרגיל הקרקע בתוצאה של 19.550 נק', אחרי אוגלה קורבוט (19.575 נק') ולפני תמרה לזקוביץ' (19.450 נק') ומדליית ארד בתרגיל על סוס הקפיצות בתוצאה של 19.250 נק', אחרי קארין ביטנר-יאנץ (19.525 נק') ואריקה צוכולד (19.275 נק'), שתיהן מגרמניה המזרחית. טורישצ'בה הייתה אחת מהמתעמלות הראשונות שהשתמשו בשני קטעי מוזיקה שונים עבור תרגיל הקרקע שלה בתחרות בינלאומית. עבור התחרות הקבוצתית היה מרש מהסרט Circus של איסאק דונבסקי, בעוד עבור קרב רב היא השתמשה במוזיקה Die Frau meiner Träume של פראנץ גרוט.
באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה בסקיין, נורווגיה בשנת 1975 זכתה טורישצ'בה במדליית ארד בתרגיל הקרקע. אף על פי כן, היא שבה לעצמה באותה שנה וזכתה בגביע העולם.
אחרי שסבלה טורישצ'בה מפגיעה בגבה, באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא זכתה ב-4 מדליות, 1 זהב, 2 כסף ו-1 ארד. מדליית זהב בתחרות הקבוצתית, מדליות כסף בתרגיל על סוס הקפיצות ובתרגיל הקרקע ומדליית ארד בתחרות הקרב רב אחרי נדיה קומנץ' מרומניה ובת ארצה נלי קים.
ב-1980 כתב העיתונאי הבריטי דייוויד האן על טורישצ'בה: "מעולם היא לא הייתה צבעונית כמו כמה מיריבותיה, אבל בשלוותה היא הייתה נפלאה".
[1]
אכן, היא נודעה בשל קור רוחה בתחרויות. באחת מהופעותיה הידועות ביותר של טורישצ’בה, בגביע העולם 1975 באצטדיון ומבלי הישן בלונדון, הופתעו הצופים למשמע הקול הרם של וו המתכת הנשבר, שתמך בכבלים. המקבילים המדורגים פשוט התפרקו והתרסקו על הקרקע בסיום התרגיל שלה, בדיוק אחרי שהיא ירדה מהם. טורישצ’בה בירכה לשלום את השופטים, וצעדה ברוגע מהמקום בלי אפילו לפנות לאחור להתבונן במה שעלה בגורלו של המכשיר. היא המשיכה וניצחה בקרב רב בכל המקצים וזכתה לבסוף בכל התרגילים במדליות זהב. כעבור שנים רבות היא אמרה, שבאותו רגע היא נזכרה בדבר אחד בלבד – שהיא חייבת להשלים את התרגילים שלה ו"לדבוק בכך".
[2]
מאמנה, ולדיסלאב רסטורוצקי, אמר עליה: "לודמילה תילחם עד מוות בכל מצב".
[3]
טורישצ'בה גם נודעה בשל התנהגותה האדיבה. באולימפיאדת מונטריאול (1976) הקיפה את הבמה וניגשה באופן אישי לברך את האלופה נדיה קומנץ' ולחצה את ידה לפני שקיבלה את המדליה שלה עצמה.
[4]
חיים לאחר הפרישה וחיים אישיים
ב-1977 נישאה לאצן ולרי בורזוב, האלוף האולימפי בריצות ל-100 ול-200 מטר באולימפיאדת מינכן (1972). היא נבחרה לוועדה הטכנית של התעמלות האמנותית לנשים מטעם התאחדות ההתעמלות הבינלאומית (International Gymnastics Federation) (FIG) ב-1981.
[5]
טורישצ'בה נותרה פעילה בענף ההתעמלות כמאמנת, שופטת בינלאומית ובעלת תפקיד בהתאחדות ההתעמלות האוקראינית. אחת מבנות חסותה הייתה ליליה פודקופאייבה, זוכת מדליית הזהב באולימפיאדת אטלנטה (1996) בתחרות הקרב רב.
לאחר התפרקות ברית המועצות מתגוררת באוקראינה והייתה נציגת אוקראינה בפדרציה הבינלאומית להתעמלות.
הישגים ותארים
- טורישצ'בה היא אחת משתי מתעמלות (ילנה שושונובה) שזכתה בתחרות הקרב רב בכל ארבעת הטורנירים החשובים בעולם: אולימפיאדה, אליפות עולם, אליפות אירופה וגביע העולם בהתעמלות.
- טורישצ'בה זכתה בפרס "נשים בספורט" אותו קיבלה מידי הוועד האולימפי הבינלאומי.
- ב-1998 זכתה טורישצ'בה להיכנס להיכל התהילה הבינלאומי של ההתעמלות.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Hunn, David; (1980). The Complete Book of Gymnastics. London: Ward Lock Ltd. ISBN 99903-963-2-9.
- ^ "And the steel was broken". Olympic Panorama (3): 33–34. July-September 1990. ISSN 0204-2177.
- ^ National Property". Novaya sportivnaya gazeta. 2003-03-26.
- ^ Comăneci, Nadia (2003). Letters to a young gymnast. New York: Basic Books. ISBN 0-465-01276-0.
- ^ "Within International Federations"
(PDF). Olympic Review (162): 253. April 1981.
- ^ לודמילה טורישצ'בה באתר היכל התהילה הבינלאומי בהתעמלות
