כריסטיאן קרוהג (בנורווגית: Christian Krohg; 13 באוגוסט 1852 – 16 באוקטובר 1925) היה צייר טבע, מאייר, סופר ועיתונאי נורווגי. קרוהג צייר בהשראת תנועת האמנות הריאליזם ולעיתים קרובות בחר בסצינות מחיי היומיום. הוא היה המנהל ושימש כפרופסור הראשון באקדמיה הנורווגית לאמנויות בין השנים 1909–1925.[1]
ביוגרפיה
כריסטיאן קרוהג נולד באוסלו, נורווגיה. הוא היה אחד מחמישה ילדים שנולדו לגיאורג אנטון קרוהג (1817–1873) ולסופי עמליה הולסט (1822–1861). הוא היה נכדו של כריסטיאן קרוהג (1777–1828) שכיהן כשר בממשלה. אביו היה עובד מדינה, עיתונאי וסופר. אמו נפטרה כשהיה בן 8 בלבד, ואחות אביו קיבלה על עצמה את האחריות למשק הבית ולגידול הילדים. משנת 1861 למד בבית הספר הרטוויג ניסן.
אביו ביקש ממנו להמשיך בקריירה משפטית. קרוהג למד משפטים באוניברסיטת אוסלו (אז כריסטיאניה). בשנת 1873, אותה שנה בה נפטר אביו. בשנים 1869–1870 למד גם בבית הספר לאמנות של יוהאן פרדריק אקרסברג בכריסטיאניה. בנוסף הוא התחנך בגרמניה, תחילה בבית הספר לאמנות באדן בקרלסרוהה בהנהגתו של הנס גודה בשנת 1874. הוא התאמן גם בהנהלתו של קרל גוסוב משנת 1875. הוא המשיך ללמוד באקדמיה בברלין בין השנים 1875 עד 1878.[2]
הוא קיבל מלגה וקצבת נסיעות ממשלתית בשנים 1877–1878 ובשנת 1881. בשנת 1879, בעידודו של האמן פריץ תאולוב, ביקר במושבת האמנים סקגן. הוא חזר לסקגן בשנים 1882–1884 וב־1888. דרך מגוריו בסקגן הוא השפיע על אמנים אחרים כולל אנה ומיכאל אנצ'ר וסיפק תמיכה מוקדמת לאדוורד מונק.
קרוהג עבד בפריז בין השנים 1881–1882. בהשראת רעיונותיהם של הריאליסטים בחר בנושאים בעיקר מחיי היומיום - לרוב הצדדים האפלים או הנחותים שלהם מבחינה חברתית, כמו זנות. הוא צייר וכתב רומן על הסצנה המתוארת בציור. הרומן, "אלברטין", עורר שערורייה כשפורסם לראשונה, והוא הוחרם על ידי המשטרה.
סגנונו של קרוהג הפך אותו לדמות מובילה במעבר מרומנטיקה לנטורליזם.
קרוהג היה המייסד והעורך הראשי של כתב העת "בוסטמיין כריסטיאניה", אימפרסיוניסט, משנת 1886 עד שנת 1890. לאחר מכן הוא הפך לעיתונאי בעיתון "אוסלו וורלד גאנג" בין השנים 1890 ל-1910.
הוא לימד באקדמיה קולארוסי בפריז משנת 1902 עד 1909. מאוחר יותר הוא הפך לפרופסור-מנהל באקדמיה הנורווגית לאמנויות מ-1909 עד 1925.
ישנם אוספי אמנות בולטים של כריסטיאן קרוהג במוזיאון הלאומי לאמנות, אדריכלות ועיצוב באוסלו ובמוזיאון סקאגן בדנמרק.[3]
פרסים וכבוד
כריסטיאן קרוהג קיבל פרסים לאומיים ובינלאומיים רבים במהלך הקריירה שלו. בשנת 1889 הוא קיבל תואר אביר בלגיון הכבוד הצרפתי ונכנס למסדר הבלגי של ליאופולד בשנת 1894. הוא כיהן כנציג הנורווגי בתערוכת הבינלאומית באנטוורפן בשנת 1894. וקיבל אותות נוספים במהלך חייו .
חיים אישיים
הוא היה נשוי לאמנית אודה קרוהג (1860–1935). בשנת 1885 נולדה בתם ננה (1885–1974) ובשנת 1889 בנם צייר הקיר פר לסון קרוהג (1889–1965). בשנת 1897 לקחה אשתו את בנם פר ועברה לפריז עם המחזאי גונר הייברג. מאוחר יותר הם התפייסו.
בשנת 1914 הקים כריסטיאן קרוהג מקום מגורים ליד פרוגנר פארק, שם נפטר בשנת 1925.
אודה קרוהג נפטרה בשנת 1935.
שניהם נקברו בגרון וולנד פרלסרס באוסלו.[4]
פסל ברונזה של קרוהג על ידי הפסלים פר הורום ואסבורגורג בורגפלט הוקם במעבר שער ליל גרנסן-קארל יוהנס באוסלו בשנת 1960.
גלריה
-
דיוקן עצמי
-
אלברטין בתחנת משטרה
-
אם וילד
-
תסרוקת
-
עייפות
-
אריקסון מגלה את אמריקה
-
שבע עשרה למאי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
