כלכלת קנדה

כלכלת קנדה
המרכז הפיננסי של קנדה בטורונטו
דירוג עולמי 18 (2017)
מטבע דולר קנדי
סטטיסטיקה
תמ"ג 2.1 טריליון דולר (2023)
תמ"ג לנפש 52,722 דולר לאדם (2023)
צמיחה כלכלית 3.4% (2022) (דירוג: 163; הערכה לשנת 2015)
תמ"ג לפי מגזר שירותים (70.2%), תעשייה (28.1%), חקלאות (1.7%) (שנת 2017)
אינפלציה (מה"ל) 1.6% (2017)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 6.4% (2020 רשמי)
מדד ג'יני 32.1 (דירוג: 110; 2005)
כוח עבודה 19.52 מיליון (משוער 2017) (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצוע חקלאות (2%), תעשייה (13%), בנייה (6%), שירותים (76%), אחר (3%) (הערכה שנת 2006)
אבטלה 6.5% מהאוכלוסייה (2017)
קשרי מסחר
יצוא 433 מיליארד דולר (2017)
יצוא מוצרים כלי רכב (מנועיים וחלקים), מכונות תעשייתיות, מטוסים, ציוד תקשורת; כימיקלים, פלסטיקה, דשנים; עיסת עץ, עץ, נפט גולמי, גז טבעי, חשמל, אלומיניום
מדינות עיקריות ארצות הברית 76.4%, האיחוד האירופי 7.7%, סין 4.3%, יפן 2.1%, מקסיקו 1.5%, אחר 8.4%.
יבוא 443.7 מיליארד דולר (2017)
יבוא מוצרים מכונות וציוד, כלי רכב וחלקים, כימיקלים, מוצרי צריכה בני קיימא
מדינות עיקריות ארצות הברית 52.2%, סין 12.1%, האיחוד האירופי 11.4%, מקסיקו 6.2%, יפן 3%, אחר 15.1%.
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת קנדה היא כלכלת שוק חופשי, והיא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם נכון ל-2024, ותמ"ג נומינלי של כ-2.117 טריליון דולר. כמו כן, היא חברה בארגון המדינות המתועשות (G7) ובפורום שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים (G20). קנדה בעלת כלכלה גלובלית היא אחת מאומות הסחר הגדולות בעולם. הבורסה לניירות ערך בטורונטו (TSX) היא הבורסה לניירות ערך העשירית בגודלה בעולם לפי שווי שוק, ונכון לינואר 2024 היו רשומות בה למעלה מ-3,476 חברות עם שווי שוק משותף של למעלה מ-3.35 טריליון דולר.

מאז מלחמת העולם השנייה, כלכלת קנדה התפתחה מכלכלה כפרית ברובה, לתעשייתית ועירונית. ענפי הכרייה, התעשייה והשירותים הפכו את קנדה לכלכלה חזקה ויציבה.

הודות להסכמי הסחר החופשי עם ארצות הברית ומקסיקו, קנדה חוותה עלייה גדולה בהיקף הסחר, ונכון לשנת 2022, שלושה רבעים מן הייצוא של קנדה מגיע לארצות הברית, עם היקף סחר עצום של למעלה מ-717.677 מיליארד דולר בשנת 2023[1].

נכון לשנת 2024, לקנדה 59 חברות ברשימת פורבס גלובל 2000[2], ו-14 חברות ברשימת פורצ'ן גלובל 500 [3].

משאבים

קנדה היא ארץ שופעת במשאבי טבע. יש בה יערות טבעיים רבים, ועל כן היא יצואנית העץ הגדולה בעולם[4].

קנדה בעלת עתודות נפט וגז רבות, אשר מציבות אותה במקום השלישי בעולם בעתודות הנפט, כשלפניה רק ערב הסעודית וונצואלה. למרות זאת, היא מייצאת כמות נפט שמציבה אותה רק במקום השביעי בעולם.

רוב הנפט מופק בפרובינציות המערביות, בעיקר באלברטה.

לקנדה מתכות רבות בתחום המשאבים, כגון ניקל, זהב ואורניום, והן מיוצאות לרחבי העולם, בעיקר לארצות הברית.

קנדה היא ספקית הנפט והגז הגדולה ביותר של ארצות הברית, כשהיא חולפת על-פני ערב הסעודית, מקסיקו וונצואלה. הביקוש לנפט וגז בארצות הברית עולה, וקנדה מספקת צרכים אלו של האמריקאים. "לא הרבה יודעים זאת, אולם ניו-יורק מוארת באמצעות גז טבעי מאלברטה" אמר רלף קליין, ראש ממשלת אלברטה[5].

תעשייה

התעשייה בקנדה חשובה מאוד לכלכלה, ומרכז התעשייה נמצא במרכז קנדה, שם תחומי הרכב והמטוסים פורחים.

שדות חקלאיים באלברטה

כמו כן, תעשיית זיקוק הנפט במרכז קנדה ובעיקר באלברטה משגשגת.

מכונות, חלקי כלי רכב ומטוסים ועוד מוצרים מהווים כ-38% מהייצוא של קנדה נכון לשנת 2009[6].

חברת בומברדייה לייצור מטוסים ורכבות פועלת בעיקר בקנדה.


הסכמי סחר חופשי

נכון לשנת 2023, קנדה חתומה על 15 הסכמי סחר חופשי עם 51 מדינות. יחד, הסכמים אלה מכסים 1.5 מיליארד צרכנים ברחבי העולם.[7]

מפת הסכמי סחר חופשי
  קנדה
  אזורי סחר חופשי
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לישראל (נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1997)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לצ'ילה (נכנס לתוקף ב-5 ביולי 1997)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לקוסטה ריקה (נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2002)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לאיגוד הסחר החופשי האירופי (איסלנד, נורבגיה, שוויץ וליכטנשטיין; נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2009)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לפרו (נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2009)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לקולומביה (נחתם ב-21 בנובמבר 2008, נכנס לתוקף ב-15 באוגוסט 2011)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לירדן (נחתם ב-28 ביוני 2009, נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2012)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לפנמה (נחתם ב-14 במאי 2010, נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2013)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לדרום קוריאה (נחתם ב-11 במרץ 2014, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015)
  • הסכם סחר חופשי בין קנדה לאוקראינה (נחתם ב-11 ביולי 2016, נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2017)
  • הסכם כלכלה וסחר מקיף עם האיחוד האירופי (נחתם ב-30 באוקטובר 2016, נכנס לתוקף ב-21 בספטמבר 2017)
  • הסכם מקיף ומתקדם לשותפות טרנס-פסיפיק (נחתם ב-8 במרץ 2018, נכנס לתוקף ב-30 בדצמבר 2018)
  • הסכם קנדה-ארצות הברית-מקסיקו (נחתם ב-30 בנובמבר 2018, נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2020)
  • הסכם המשכיות סחר בין קנדה לבריטניה (נחתם ב-9 בדצמבר 2020, נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2021)

עושר

נכון לשנת 2024, בקנדה ישנם 1,991,416 מיליונרים המהווים 6.3% מהאוכלוסייה הבוגרת, לפי שווי נקי (בדולרים אמריקאים) על סמך הערכה שנתית של עושר ונכסים שנאספה ופורסמה על ידי הבנק השוויצרי קרדיט סוויס.[8]

רשימת 10 המיליארדרים (מתוך 67 סך הכול) הקנדים הבאה מבוססת על הערכה שנתית של עושר ונכסים שחיברה ופורסמה על ידי פורבס בשנת 2024:[9]

  1. דיוויד ומסון ומשפחתה (מקום 22 בעולם), Increase 67.8 מיליארד דולר.
  2. צ'אנגפנג זאו (מקום 50 בעולם), Increase 33 מיליארד דולר.
  3. דיוויד צ'ריטון (מקום 156 בעולם), Increase 12.6 מיליארד דולר.
  4. ג'ים פטיסון (מקום 263 בעולם), Decrease 9.3 מיליארד דולר.
  5. ג'וזף צאי (מקום 298 בעולם), Increase 8.5 מיליארד דולר.
  6. אלן בושאר (מקום 322 בעולם), Increase 8 מיליארד דולר.
  7. אנתוני פון מנדל (מקום 334 בעולם), Decrease 7.7 מיליארד דולר.
  8. טובי לוטקה (מקום 398 בעולם), Increase 6.9 מיליארד דולר.
  9. צ'יפ ווילסון (מקום 403 בעולם), Increase 6.8 מיליארד דולר.
  10. ארתור אירווינג (מקום 612 בעולם), Increase 6.3 מיליארד דולר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת קנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים