כלכלת קוריאה הדרומית

דירוג עולמי	תמ"ג: 14; תמ"ג לנפש: 43
מטבע	וון דרום קוריאני
סטטיסטיקה
תמ"ג	1,712,793
תמ"ג לנפש	33,132
צמיחה כלכלית	2.60% (דירוג: 117; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני	30.2 (דירוג: 121; הערכה לשנת 2014)
כוח עבודה	26,890,000 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת קוריאה הדרומית נמנית עם הכלכלות המפותחות והמתועשות באסיה, ומדורגת במקום ה-15 בעולם מבחינת התוצר הלאומי הגולמי ומקום 12 על פי שווי כוח הקנייה (1.36 טריליון דולר בשנת 2009). קוריאה הדרומית, אשר נשענת בעיקר על יצוא תעשייתי, חברה בפורום ה-G-20, בו חברות 20 הכלכלות הגדולות בעולם, וכן בארגוני ה-OECD, ארגון הסחר העולמי ו-APEC.

חלוקת קוריאה לאחר מלחמת קוריאה, הותירה את רוב האזור המתועש בקוריאה הצפונית ואילו כלכלת קוריאה הדרומית התבססה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 בעיקר על חקלאות, תעשייה זעירה, דיג ומעט תעשייה כבדה. החקלאים הדרום-קוריאנים גידלו בעיקר אורז, חזירים, שעורה, תרנגולות, ירקות ופירות במגוון מצומצם, התוצרת החקלאית שימשה לכלכלת התושבים ולא היו עודפים לייצוא ולקבלת מטבע זר. הרכב החקלאות היום אינו שונה מהותית, פרט לגידול משמעותי במשק החלב, אולם את אותה כמות תוצרת, ואף מעט יותר, מפיקים פחות חקלאים.

אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה נזקקה קוריאה הדרומית לסיוע בינלאומי (בעיקר מארצות הברית), החלה ממשלת פארק צ'ונגהי בתחילת שנות ה-60 ברפורמות כלכליות, שהתמקדו בעידוד היצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70 החלה הממשלה להפנות את משאביה לקידום תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. כך צמחו בקוריאה תאגידי ענק ("צ'בול") בבעלות משפחתית, כגון יונדאי, סמסונג (וסמסונג C&T)‏, LG ודייהו, שאחראים עד היום על חלק ניכר מהתוצר הדרום-קוריאני.

כאחת מארבעת "הנמרים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטאיוואן), הפגינה קוריאה הדרומית רצף מרשים של צמיחה והשתלבות בכלכלה העולמית המודרנית בתחומים כגון תעשייה והיי טק. צמיחה זו הביאה את קוריאה הדרומית לדירוגה ככלכלה ה-14 בגודלה בעולם. מראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80 צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור מרשים של 8.7% בשנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה היה התמ"ג לנפש ברמה של המדינות העניות ביותר באפריקה ובאסיה. מלחמת קוריאה הרעה את המצב עוד יותר. בתחילת המאה ה-21, התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית. ב-2004 הצטרפה קוריאה הדרומית למדינות שבהן התמ"ג עולה על טריליון דולר אמריקני.

ההצלחה הכלכלית התבססה בין היתר על יחסים קרובים בין הממשל והמגזר העסקי, שכללו הגבלות על יבוא, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת.

במהלך שנות ה-90 המאוחרות ובתחילת המאה ה-21 הפכו תעשיות ההיי טק של קוריאה הדרומית למובילות בשוק העולמי ולמתחרות חשובות וגדולות לתעשיות שביפן ובטאיוואן.

המשבר הפיננסי ב-1997 חשף בעיות של תוכנית פיתוח המשק הדרום קוריאני שהיו קיימות במשך שנים רבות כמו: הלוואות גדולות במיוחד ולא אחראיות של המדינה, שחיתות ומגזר פיננסי לא יציב. כתוצאה מכך, בין יולי 1997 ליוני 1999, 11 מ-30 התאגידים הגדולים במדינה (כולל תאגיד הענק דייהו) פשטו רגל. בעקבות המשבר, החלה קוריאה הדרומית בשנות ה-2000 בתהליך ליברליזציה של המשק במטרה להקטין את מעורבות הממשלה ואימוץ כלכלה חופשית יותר, הנשלטת על ידי כוחות השוק. כמו כן הגבירה הממשלה את הפיקוח על הצ'בול, במטרה למנוע מונופוליזציה והגברת התחרות במשק.

בעשור השני של המאה ה-21 מאופיינת קוריאה הדרומית במשק יציב עם אינפלציה בקצב בינוני, אבטלה נמוכה וחלוקה שוויונית יחסית של הכסף בין התושבים.

קוריאה הדרומית היא בין המדינות המובילות בעולם בייצור זיכרונות של מוליכים למחצה, מסכים דקים וטלפונים סלולריים. בנוסף מדורגת המדינה ראשונה בבניית ספינות בעולם וחמישית בבניית מכוניות. עם החברות הקוריאניות המובילות נמנות סמסונג, יונדאי, LG, קיה וחברת SK.

מנוע הצמיחה המרכזי הוא ענף הייצוא של סחורות ושירותים, שמהווה כ-53% מהתוצר במדינה, נכון לשנת 2009.

בנובמבר 2020 חתמה קוריאה הדרומית על הסכם השותפות הכלכלית האזורית המקיפה, שהניח את התשתית להסכם סחר אזורי עם סין, יפן, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, אוסטרליה, וניו זילנד.

• כלכלת קוריאה הצפונית
• רשימת חברות דרום קוריאניות

מדיה וקבצים בנושא כלכלת קוריאה הדרומית בוויקישיתוף

• קוריאה הדרומית: מתעוררת בהגדרה - מפותחת למעשה, גלובס, 28 בספטמבר 2010
• הצ'חצ'חים של המזרח – תמונת מצב כלכלית, מאמר של איציק יונה מתוך הבלוג ״הקוריאנים״ - המדריך לעסקים ואנשים בקוריאה, 13 בדצמבר 2016
• אופיר דור, ‏משחק החיים של דרום קוריאה: העולם האמיתי שמאחורי להיט הענק של נטפליקס, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2021
• קוריאה הדרומית, מצב כלכלי, דף שער בספרייה הלאומית