כילפריך הראשון (בערך 539 - ספטמבר 584) היה מלך נויסטריה מ-561 עד מותו.
חייו
ספרו של גרגוריוס מטור "היסטוריה של הפרנקים" הוא מקור רוב הידוע אודות כילפריך הראשון. בספר, בין היתר, מתואר כילפריך כמשכיל שחיבר חרוזים לטיניים וניסה להוסיף ארבע אותיות יווניות לאלף-בית הלטיני.
כילפריך היה אחד מבניו של כלותאר הראשון, מלך סואסון. ב-561, עם מות אביו, הוא נכנס לפריז, תפס את האוצר המלכותי וניסה להשתלט על כל ממלכת הפרנקים. אולם, אחיו אילצו אותו להתחלק אתם בנחלותיה של הממלכה. מלבד העיר סואסון, גם הערים אמיין, אראס, קמברה, טורנה ובולון-סור-מר נפלו בחלקו. אחיו כריברט הראשון קיבל לידיו את פריז, אחיו גונתרם - את ממלכת בורגונדיה (אנ') ובירתה אורליאן, ואילו אחיו סיגיברט הראשון, קיבל את אוסטרזיה.
זמן לא רב אחרי מות אביהם, כילפריך הראשון החל ללחום באחיו סיגיברט הראשון, שגבר עליו, התקדם אל עבר סואסון ולקח בשבי את בנו בכורו של כילפריך. ב-567, עם מותו של כריבר, מלך פריז, אחרי שכילפריך פלש שוב לנחלותיו של סיגיברט ללא הצלחה, הם חילקו ביניהם את פריז. ב-573, כילפריך וגונתרם שיתפו פעולה נגד אחיהם סיגיברט, אולם גונתרם הצטרף לפתע אל סיגיברט, וכילפריך הפסיד שוב במערכה.
כילפריך הראשון, שהיה נשוי לאודוברה, בגד בה ולקח לעצמו מאהבת בשם פרדגונד. אחרי כן, הוא נישא לגאלסווינת, אחותה של ברונהילדה מאוסטרזיה אשת סיגיברט הראשון. אחרי זמן מה, גאלסווינת נמצאה חנוקה במיטתה, וכילפריך נישא למאהבתו פרדגונד. רצח זה שימש עילה לשרשרת מלחמות עקובות מדם בין כילפריך לבין סיגיברט המושפע מאשתו שרצתה לנקום על מות אחותה, שביניהן היו הפסקות אש אחדות.
ב-575 סיגיברט הראשון נרצח בידי אנשיה של פרדגונד, והערים טור ופואטייה עברו לרשותו של בעלה, כילפריך הראשון, שניסה להשתלט על כל ממלכת אוסטרזיה, אך ללא הצלחה. כילפריך לחם באחיו גונתרם, שניסה להגן על אלמנתו ובנו של סיגיברט הראשון. כילפריך תקף את הברטונים וכבש את ארצם (מאוחר יותר חבל ברטאן). כעדות לכך תשמש פואמה שנכתבה על ידי ונאנטיוס פורטונאטוס כדי לחגוג מאורע זה.
בספטמבר 584, כאשר כילפריך הראשון ניסה לרדת מעל סוסו בשובו מצייד בין הערביים, הוא נרצח בידי אדם בשם פאלקו, שתקע פגיון מתחת לבית השחי שלו, ואחר כך בבטנו. הרוצח הצליח להימלט ולא נתפס מעולם. גרגוריוס מטור ייחס רצח זה לברונהילדה, אלמנתו של סיגיברט הראשון. המלכה פרדגונד הפכה לעוצרת בשם בנה כלותאר השני שנולד קצת אחרי רצח אביו.
בספרו "היסטוריה של הפרנקים", גרגוריוס מטור, שיחסיו עם כילפריך הראשון היו בכל רע, כינה אותו בשמות "נירון" ו"הורדוס" של תקופתו. בין היתר, הוא האשים אותו בכך שהפריד את העיר טור מממלכת אוסטרסיה, תפס את רכושה של הכנסייה הקתולית, ומינה את אנשי חצרו לבישופים. הוא התנגד גם למאמציו של כילפריך הראשון ללמד תורה חדשה בדבר השילוש הקדוש.
גרגוריוס מספר על יהודי ושמו פריסקוס (Priscus) שהיה מיודד עם המלך ושימש סוכן בעבור חלק מן הרכישות שביצע. גרגוריוס מספר על ויכוחים בין כילפריך לפריסקוס בשאלות של אמונה, שגרגוריוס עצמו השתתף באחד מהם.[1]
גרגוריוס מתאר גם את רמת האלימות שהייתה בחברה המרובינגית בתקופתו של כלפריק:
כשמת כילפריך... התאחדו תושבי אורליאן ותושבי בלואה והתנפלו יחדיו בהפתעה על אנשי שטודן ושחטו אותם. הם שרפו בתים, מלאי מזון וכל דבר שלא היה באפשרותם לשאת משם בקלות. הם תפשו עדרים ובזזו כל מה שיכלו לקחת עמם.
בשעת נסיגתם החזירו להם תושבי שטודן ושרטרה באותו יחס שקיבלו מהם...
— גרגוריוס, היסטוריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| השושלת המרובינגית
|
מקרא: א' - אוסטרזיה • נ' - נויסטריה • ב' - בורגונדיה (אנ') • אק' - אקוויטניה
כלודיו • מרובך הראשון • כילדריך הראשון (457–481) • כלוביס הראשון (481–511) • כילדברט הראשון (511–558) • כלודומר (511–524) • תיאודריך הראשון (511–533) • תיאודברט הראשון (533–548) • תיאודבלד (548–555) • כלותאר הראשון (511–561) • כריברט הראשון (561–567) • גונתרם (ב' 561–592) • סיגברט הראשון (א' 561–575) • כילפריך הראשון (נ' 561–584) • כילדברט השני (א' 575–595, ב' 592–595) • כלותאר השני (נ' 584; א' ב', 613–629) • תיאודברט השני (א' 595–612) • תיאודריך השני (ב' 595–613, א' 612–613) • סיגברט השני (א', ב', 613) • דגוברט הראשון (א' 623–634; נ', ב', 629–638) • כריברט השני (אק' 629–632) • כילפריך מאקוויטניה (אק' 632) • סיגברט השלישי (א' 634–656) • כילדברט המאומץ (א' 656–661?) • כלוביס השני (נ', ב', 639–657) • כלותאר השלישי (נ', ב', 657–673) • כילדריך השני (א' 662–675; נ', ב', 673–675) • כלוביס השלישי (א' 675–676) • דגוברט השני (א' 676–679) • תיאודריך השלישי (נ', ב', 673; א' 687–690/1) • כלוביס הרביעי (א', ב', נ', 690/1–694/5) • כילדברט השלישי (נ', ב', א', 694/5–711) • דגוברט השלישי (נ', ב', א', 711–715) • כילפריך השני (715–721) • כלותאר הרביעי (א' 717–719) • תיאודריך הרביעי (נ', ב', א', 721–737) • כילדריך השלישי (נ', ב', א', 743–751)
|
|
