האלבום מכיל את ההקלטות הראשונות של אריאל אשר הופצו בצורה מסחרית, ביניהם שיר הנושא שהשיג לאריאל הכרה ראשונה מממסד הזמר העברי, והפך אותו לכותב מבוקש. האלבום לא הוסב כשלעצמו לתקליטור, אך כל השירים המופיעים בו כלולים בגרסה החדשה לאלבום האוסף "ירושלים של ברזל - ועוד משירי מלחמת ששת הימים" שיצא לאור ב-2003 בהוצאת הד ארצי. ב-2004 פורסם השיר "ירושלים של ברזל" באלבום האוסף "המיטב". "ליל אהבה עם אזרחים" נכלל בקופסה "האוסף" מ-2001.
באותה שנה הוציא גם הזמר יהורם גאון מיני-אלבום בשם זה, ובו הביצוע שלו לשירו של אריאל.
הרקע לאלבום
לפני מלחמת ששת הימים עיקר העיסוק המוזיקלי של מאיר אריאל היה במסגרת המשמרון, להקת קיבוץמשמרות בו גדל. במסגרת להקה זו עסק בנגינה וכן בכתיבת שירים, וכמה מהשירים יצאו לאור, מאוחר יותר, בביצוע אמנים אחרים, ביניהם השירים "אגדת דשא" ו"ריסים".
בעת מלחמת ששת הימים אריאל שרת במילואים בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, ולחם בגדוד 28 בקרב על ירושלים. זמן קצר לפני המלחמה התפרסם השיר ירושלים של זהב של נעמי שמר. לאחר הפריצה לעיר העתיקה, כשהגדוד המותש היה בבניין מוזיאון רוקפלר וברדיו נשמע קולה של שולי נתן שרה את השיר, הוא שרבט את המילים לשירו "ירושלים של ברזל" על אותו קרב.[1] השיר מושר באותה מנגינה של "ירושלים של זהב". בין בתי השיר:
הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכות.
ירושלים של ברזל…
הוא ביצע את השיר בפעם הראשונה בכינוס של החטיבה, יום או יומיים לאחר תום המלחמה, כשהנדל מלווה אותו בגיטרה. רבקה מיכאלי, שהנחתה את הערב, ביקשה מאריאל לשיר את השיר פעם נוספת והקליטה אותו בטייפ שנשאה עימה. למחרת שידרה את השיר ברדיו, והוא עורר הדים רבים.[2][3] בעקבות השיר הודבק לאריאל התואר "הצנחן המזמר".
לאחר שקיבל אריאל הכרה ציבורית רחבה על יצירתו בעקבות השיר המשיך אריאל והוציא מיני-אלבום ובו השיר ירושלים של ברזל ועוד שלושה שירים שגם הם נכתבו בהשפעת המלחמה.
השיר "ירושלים של ברזל" בוצע על ידי עדנה לב בתקליטון הבכורה שלה. ביצוע נוסף לשיר ביצע הזמר יהורם גאון.
תגובתה של נעמי שמר לשיר הנושא
באופן כללי נעמי שמר לא הסכימה שיבוצע שינוי כלשהו בשירים שכתבה. בתחילה זעמה על כך שמישהו העז לקחת את לחן השיר ולבצע אותו עם מילים שונות, והציעה לאריאל להלחינו בלחן חדש. שמר אף שקלה תביעה משפטית.
בהמשך התקיימה פגישה בינה לבין מאיר אריאל, ובעקבות הכימיה שהייתה ביניהם היא שינתה את דעתה על השיר והסכימה להשאירו כפי שהוא. בעקבות הפגישה, לא זו בלבד שנעמי שמר קיבלה את הביצוע של מאיר אריאל, אלא היא אף ניאותה לתת לו זכויות יוצרים על המילים שכתב - דבר שלא קרה עם אף גרסה לשיר אחר שלה.[4]
.svg){kind=logo}
