פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)

פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)

אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל.
אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה -
ילדה קטנה אהבתי בגליל.

עומד אצל חלון ראווה
בתור חייל מה כבר יכולנו להספיק?
נשקפת בזגוגית פתאום הולכת וקרבה...
בתור חייל אני ידעתי להצחיק.

מדרגות נעות באיזה כל בו ענק,
צרוד מתוק היה גלגול צחוקה...
אני יורד והיא עולה אלי, אנחנו רק -
- והגליל כמו איזה ארץ רחוקה.

"פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל. השיר יצא לאור באלבום "ירוקות" בשנת 1988.

רקע

השיר מתבסס על אירועים אמיתיים אותם חווה אריאל בראשית שנות ה-60, עת היה בשירות סדיר בצנחנים.

בשנת 1961 שירת אריאל בגדוד 890 של הצנחנים. הגדוד ישב בחורשת טל בגבול לבנון. בין פעילות לפעילות היו מגיעות לחורשה בנות קיבוצי האזור להתרועע עם החיילים. בחורשת טל הכיר אריאל את רותי פרס-רוזנפלד, בת קיבוץ דפנה שהייתה אז בת 17.[1] בין השניים נרקמה חברות עמוקה והם ניהלו שיחות ארוכות, אך לא התפתח ביניהם קשר רומנטי.

השיר עצמו נכתב שנים רבות לאחר מכן והתפרסם רק כעבור יותר משני עשורים.

בהופעותיו נהג אריאל לספר את עיקרי הסיפור שמאחורי השיר כהקדמה לשיר עצמו.[2]

תוכן השיר

השיר משלב לסירוגין בין זכרונות עבר מאותו מפגש עם הנערה, לבין ציפייה למפגש מקרי עימה בהווה. אריאל שילב בין שני אלמנטים אלה והם מופעים בשורות עוקבות בשיר - שורה המתארת את המפגשים בחורשת טל ושורה המתארת מפגש מקרי שלא התקיים.

השיר הוקלט בשנות השמונים בעיבוד של אלונה טוראל, ויצא לאור בשנת 1988 באלבום "ירוקות". לדברי ניסים קלדרון, העיבוד והמהלכים המוזיקליים של השיר אינם סדירים ומפתיעים את המאזין, ובכך מחזקים את תחושת המקריות שבשיר.[3]

גרסות כיסוי

לשיר בוצעו כמה גרסות כיסוי, בין היתר על ידי אהוד בנאי,[4] שחר ואהוד אריאל - בניו של מאיר אריאל[5] ודן תורן ושליחי הבלוז.[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים