יצחק הלבן

לידה	פראג
רבותיו	רבנו תם, יצחק בן אשר הלוי
תלמידיו	רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבנו תם והריב"א משפיירא.

נולד וגדל בפראג שבבוהמיה בסביבות ה'תת"ע^[1], נדד אל צרפת כדי ללמוד שם תורה מפי חכמיה ובראשם רבנו תם, ולאחר מכן ישב ברגנשבורג וכיהן שם כדיין בבית הדין שבעיר. אחיו היה הנוסע רבי פתחיה מרגנשבורג.

רבי יצחק כנראה נולד בפראג, על שמה ועל שם בוהמיה ארצו הוא קרוי במקורות רבים. משם נסע לצרפת, ללמוד תורה מפי רבנו תם, יש שכתבו כי נותר בצרפת זמן מה לאחר פטירת רבנו תם, אך ישנן ראיות כי עזב את צרפת עוד בחיי רבנו תם^[2], שב לעירו פראג, ולבסוף עבר אל רגנשבורג שבגרמניה. היו שכתבו^[3] - על סמך ספר האגור (שכתב: "והגאון רבינו יצחק הלבן בטלו בגרמייזא") - שרבי יצחק הלבן גר גם בוורמייזא, אך אביגדור אפטוביצר כתב שטעות נפלה בספר האגור, ובמקור נכתב "רבינו יצחק הלוי", כמו שמצוי במקביל לכך בספר הפרדס ובמחזור ויטרי.

אחרים סבורים שר"י הלבן נולד ברגנשבורג, משם נדד לבוהמיה ולפראג, ואז שב דרך צרפת לעיר מולדתו רגנשבורג, באחרית ימיו. דב גנחובסקי טוען שהסדר הראשון מתיישב יותר עם הידוע לנו, ובייחוד שידוע לנו על עוד אחד מבעלי התוספות שעבר אף הוא את הדרך מפראג לבית דינה של רגנשבורג (רבי יצחק בר מרדכי, תלמיד הריב"א ורבינו תם, שתוספותיו למסכת כתובות מצוטטים בידי ר"י הלבן).

בשובו מצרפת לבוהמיה המשיך ר"י הלבן לשמור על קשרי ידידות עם בית מדרשו של רבנו תם, וכך שלח פסק דין שלו לחברו רבי חיים כהן ושוחח בביתו שבפראג עם ידידו רבי יצחק ב"ר דורבילו, שניהם מתלמידי רבנו תם.

בהיותו ברגנשבורג שימש רבי יצחק הלבן כאב בית דין, יחד עם שני רבנים אחרים, צעירים ממנו. בתפקיד זה כיהן כבר קודם שנת ד'תתקמ"ח (1188) יחד עם רבי ברוך ב"ר יצחק תלמיד הריב"ם ורבי אברהם ב"ר משה מרגנשבורג, אליהם שלח רבי יואל הלוי מבונא פסק בית דין לשם אישור^[4]; על התשובה לרבי יואל חתומים רק שני הדיינים האחרונים, אולי כיוון שר"י הלבן נפטר בינתיים. עם אחד מדייני בית דין זה ברגנשבורג נזכר רבי יצחק הלבן בפסק המובא בשם 'תוספות קידושין' בתשובות אור זרוע^[5].

בספר הפסקים^[6] מובאת תשובה השייכת לר"י הלבן (כפי שמסתבר מתשובה מקבילה), שם כותב ר"י הלבן: "ובארץ האי שמעתי" (בעוד שבמקבילה כתוב "ובארץ ההיא שמעתי"), והיא אנגליה, ומכאן נראה שר”י הלבן ביקר גם באנגליה.

רבי משה מבורגוש, ממקובלי ספרד, קשר את ר"י הלבן עם תורת הקבלה, ולדבריו היה בין הרמב"ן לרבי יצחק הלבן קשר מכתבים בענייני תורת הקבלה. אפרים אורבך^[7] כתב שאין כל בסיס לידיעה זו, אולם ייתכן כי ר"י הלבן היה מקורב לחוג חסידי אשכנז, על בסיס ידידותו עם רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, אביו של הרוקח ותלמידו-חברו של רבי יהודה החסיד.

דבריו של ר"י הלבן מובאים בראשונים פעמים רבות, בעיקר בדברי התוספות^[8], בראבי"ה, באור זרוע ובמהר"ם מרוטנבורג, וכן במחזור ויטרי^[9], ברוקח^[10], בפירוש רבי שמשון משאנץ לספרא^[11] וברא"ש^[12], וגם להלכה – בהגהות מיימוניות^[13] ובטור^[14], שם מובאים דברי "ה"ר יעקב בן ה"ר יצחק הלבן", ולדעת אפטוביצר^[15] השם מוטעה ומכוון לרבי יצחק בר יעקב, אולם גנחובסקי סבור שזהו בנו של ר"י הלבן.

תאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אך כיוון שמסתבר שר"י הלבן הגיע לזקנה ושיבה, שהרי היה כבר בא בימים בשבתו בבית דינה של רגנשבורג, הרי שזמן לידתו מתוארך סביב שנת ד'תת"ף (1120), ויש המקדימים אף לסביבות ה'תת"ע^[16].

תוספותיו לכתובות נכתבו אחרי פטירת רבנו תם בשנת ד'תתקל"א (1171), שכן רבינו תם מוזכר שם בציון זצ"ל אחרי שמו, ולכן שיער אפטוביצר שר' יצחק הלבן נפטר בין השנים ד'תתקל"א-ד'תתקמ"ח. לעומתו, טענו צונץ וטיקוצ'ינסקי^[17] שסופר בשם יצחק בן יעקב ששמו חתום על ספר משנת ד'תתקנ"ג (1193) אינו אלא ר"י הלבן, ואם כן זמן פטירתו היה לכל המוקדם בשנה זו.

כינויו הנפוץ ביותר, "רבי יצחק הלבן", בו הוא מופיע בתוספות שלנו ובשאר ספרי הראשונים^[18] בא לו כנראה על שם שערותיו הבהירות, אולי כדי לציין את זקנתו^[19]; חוקרי יהדות אחרים^[20] סבורים שנקרא כן על שם הנהר אלבה (Elbe) בעל המים החיוורים יחסית, אשר מקורותיו בבוהמיה, ארצו של ר"י הלבן.

במקורות אחרים כונה רבי יצחק מביהם^[21], רבי יצחק מפראג^[22] או רבי יצחק מרנשפורק^[23].

ר"י הלבן היה תלמידו המובהק של רבנו תם^[24]. למד גם בבית מדרשו של הריב"א משפיירא, אולי לא מפי הריב"א עצמו^[25]. ר"י הלבן החליף מכתבים עם רבינו חיים הכהן מפריז, עם רבי אליעזר ב"ר יצחק מבוהמיה, ועם רבי יואל ב"ר יצחק הלוי, אביו של הראבי"ה; דעתו מובאת גם בוויכוח שהתעורר בעניין בית דין ארעי בקלן, ולדבריו שואלים רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא ורבי יצחק ב"ר דורבילו (ששאלו בקשר למנהגי יהודי רוסיה). על חבריו נמנה גם ר"י הזקן, ממלא מקומו של רבנו תם, המסתמך על דבריו של ר"י הלבן.

תלמידו היחיד של רבי יצחק הלבן הידוע לנו בשמו הוא רבי יהונתן בן יצחק מוירצבורג, ממורי רבי יצחק מווינה, שמזכיר את ר"י הלבן כמורו: "ושאלתי את מורי הרב רבי יצחק מביהם, ודן כדברי רבינו תם".^[26] כנראה שגם בנו של ר"י הלבן, רבי יעקב, למד תורה מפי אביו.

לר"י הלבן היו שני אחים, כפי שעולה מתוך "סיבובו" של אחיו רבי פתחיה מרגנסבורג בעל המסעות, המסתיים במילים: ”תמו דברי ר' פתחיה, אחיו של הרב ר' יצחק הלבן בעל התוספות, ושל הרב ר' נחמן מרגנשפורק זצ"ל”. רבי נחמן זה היה כפי הנראה דיין ברגנשבורג, ונזכר ברשימת שלוחי קהילת רגנשבורג בשנת 1210.

ידוע לנו על בן אחד של רבי יצחק הלבן, רבי יעקב (שכנראה נקרא על שם סבו), הנזכר בהגהות מיימוניות^[27] ובטור^[14]. הוא מוזכר פעם אחת בשמו המלא ב"אור זרוע"^[28] בתוספת הכינוי "מורי", וכנראה שהיה רבו של ה"אור זרוע". מלשונה של השאלה שם נראה שגר או ישב זמן מה בבוהמיה. חכם בשם רבי יעקב בן רבי יצחק שישב בעיר גראן (Gran) בהונגריה נזכר אף הוא ב"אור זרוע"^[29] וייתכן שהוא רבי יעקב בן ר"י הלבן. הוא נקרא שם "אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק, בר אוריין ובר אבהן".

רבי יצחק בן יהודה הלוי, נכדו של רבי שמואל מפלייזא (חי בסוף המאה ה-13) מביא בספרו "פענח רזא" על התורה^[30] תירוץ בשם "חתנו של הר"י מביהם", ומכאן שהייתה לו בת.

ר"י הלבן חיבר תוספות למסכת כתובות ולמסכת יומא. בתוספות ליומא מקצר ר"י הלבן בדבריו בדרך כלל ומסתפק בביאור העניין ללא חידושים משלו, וכמעט בכל פיסקא הוא מזכיר את רש"י או את הריב"א; גנחובסקי ואורבך מניחים כי תוספות אלו נכתבו על ידי ר"י הלבן בצעירותו, קודם בואו לצרפת, כאשר למד בבית מדרשו של הריב"א ורשם את חידושי רבותיו.

לעומתם, תוספות ר"י הלבן למסכת כתובות מאופיינים באריכות רבה ובחדשנות, כאשר רבים מחידושיו נוגדים את דעות שאר הראשונים, ודעותיו ההלכתיות אינן נדונות כמעט בספרי הראשונים^[31]. תוספות אלו לכתובות הועתקו ונכתבו כנראה על ידי אחד מתלמידיו של רבי יצחק הלבן עוד כשהיה בחיים, לפי הפתיחה שבראשם. בתוספות אלו מוזכרים רבות דברי רבו רבנו תם^[32]. בנוסף לרבנו תם (שאת דעתו מביא ר"י הלבן גם מתוך מה שנכתב בשמו בספר הישר) מובאים בתוספות ר"י הלבן דברים בשם בני דורו, כגון רשב"ם, רבי משה ב"ר יואל מרגנשבורג, ורבינו פטר ורבינו חיים הכהן מפריז תלמידי רבנו תם. בכמה מקומות הוא מצטט מן היוסיפון.

שני חיבוריו נשתמרו בכתב יד, ותוספותיו על מסכת כתובות נדפסו בתשי"ד (מהדורת הרב פנחס יעקב הכהן, לונדון תשי"ד), והתוספות למסכת יומא, יצאו במהדורת דוב גנחובסקי, שהקדים להוצאתו מבוא מקיף על תולדות ר"י הלבן, המבוסס בחלקו הגדול על המחקרים שהופיעו עד כה, אולם מכיל גם כמה השערות חדשות על מפעלו הספרותי של ר”י הלבן, המיוסדות על ניתוח כולל של שני החיבורים ומקורות נוספים.

קובץ תשובות של ר' יצחק הלבן, בשם זה או דומה לו, היה לפני הראבי"ה המביא ממנו תשובה אחת, ולפני בעל האסופות^[33].

שלשה פיוטים מביא דוידזון ב"אוצר השירה והפיוט" שמחברם הוא יצחק בן יעקב, ושניים מהם – המתחילים במילים "אמונת מלכים", ו"ישראל אל" – מצוינים גם על ידי צונץ; מקובל כי מחבר הפיוט "אמונת מלכים" הוא באמת רבי יצחק הלבן^[34], כי סליחה זו נתקבלה במנהג פראג ונדפסה בסדר סליחות כמנהג עיר זו כסליחה ליום שני של עשרת ימי תשובה, וסימנה ס"ב, אך באשר לשני אין ראיות לכאן או לכאן.

• בעלי התוספות, אפרים אלימלך אורבך, ירושלים תשל"ו, עמודים 215-223
• תוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תשט"ז, מהדורת הרב דב גנחובסקי
• תוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תש"ך, מהדורת הרב פנחס יעקב הכהן

• חרות, 1.4.1957.
• אתר "אהלי צדיקים"
• יצחק בן יעקב הלבן, דף שער בספרייה הלאומית