בתקופת ימי הביניים, המסחר גדל בין נמלים איריים ואיבריים, שכן שכירי חרב, צליינים ואנשי חינוך איריים מצאו מקלט בפורטוגל. עד 1450 לאוליגרכיות סוחרים לאורך החוף הדרומי והמערבי של אירלנד היה תפקיד מפתח בשליטה על סחר היין בין אירלנד לחצי האי האיברי. ייבוא יין פורטוגזי וספרדי, יחד עם כסף, טקסטיל, קרמיקה ועור. בין היצוא האירי לחצי האי האיברי היו דגים מלוחים, בקר, צמר ועץ.
במהלך מלחמת קרומוול באירלנד (1649–1658) ובתקופה שלאחר מכן עזבו אירים רבים את אירלנד, וחיפשו מקלט מעבר לים. מהגרים אירים רבים התיישבו בפורטוגל, כולל בערים ליסבון, קוימברה ואבורה. זה היווה בסיס איתן לחילופי מסחר, תרבות ואינטלקטואלים. בין המאה ה-18 למאה ה-19 התפתחו קשרים מסחריים ותרבותיים חיוניים בין נמלים בקורק וליסבון. מספר משפחות סוחרים בולטות המבוססות על קורק, כולל בני בארי, גולד וגאלווי הפכו לדמויות משפיעות בענף הבנקאות, העסקים והתרבות בליסבון.
והקשרים ההיסטוריים החזקים הללו נמשכים עד ימינו - צאצאו הישיר של יו אוניל מטירונה, הוגו אוניל, המנהיג המוכר של שבט אוניל, מתגורר עם משפחתו באזור ליסבון ושומר באופן פעיל על קשר עם אירלנד.
