יחסי איראן–קרואטיה הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת קרואטיה. שתי המדינות ייסדו יחסים דיפלומטיים ב-18 באפריל 1992, כשאיראן הייתה המדינה השביעית בעולם, והאסייתית-מוסלמית הראשונה שהכירה בעצמאות קרואטיה. לקרואטיה יש שגרירות בטהראן ואילו לאיראן שגרירות בזגרב. היחסים בין שתי המדינות מתוארים כטובים וידידותיים.[3]
היסטוריה
מקורם של הקרואטים
אחת התאוריות הפופולריות על מקורם של הקרואטים קובעת כי הקרואטים הקדומים הגיעו לאירופה מערבות מזרח אירופה או מאיראן. תאוריה זו מתפתחת כבר מאז סוף המאה ה-18, וזכתה לפופולריות רבה לאחר עצמאותה של קרואטיה ב-1990. כתבים עתיקים רבים ודמיון בין שני העמים קובעים כי הקרואטים היו בעברם שבט איראני.
נשיא הפרלמנט האיראניעלי לאריג'אני נפגש עם נשיא הפרלמנט הקרואטי ג'וזף לקו באוקטובר 2013. שניהם הביעו את שאיפתם לחזק את שיתוף הפעולה בין איראן וקרואטיה בתחום הכלכלה, המסחר, התרבות, המדע, הספורט, החקלאות והאנרגיה, וכמו כן להרחיב את שיתוף הפעולה הפרלמנטרי. לאריג'אני הצהיר כי "לאיראן ולקרואטיה יש קשרים היסטוריים", ואילו לקו הצהיר כי "איראן וקרואטיה מבססות את היחסים שלהן על ידידות והבנה".[8]
משלחת קבוצת הידידות הבין פרלמנטרית הקרואטית-איראנית ביקרה בטהראן במרץ 2014, ובביקורה הדגישה את הצורך בפיתוח נוסף של היחסים בין שתי המדינות. זמן קצר לפני הביקור, הדגיש נשיא קרואטיה כי "הקרואטים רוצים להרחיב את היחסים עם איראן בתחום הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות.[9]
נציג של הפרלמנט האיראני, חוסיין שיח' סאלם ביקר בקרואטיה באוקטובר 2014 בהזמנתו של מלדן נובאק, נשיא קבוצת הידידות הקרואטית-איראנית של הפרלמנט הקרואטי. הנציג נפגש עם שרת החוץ וסנה פוסיץ' הנשיא איבו ג'וסיפוביץ' ונשיא הפרלמנט הקרואטי ג'וזף לקו.
בינואר 2015 ביקרה שרת החוץ הקרואטית וסנה פוסיץ' באיראן, שם היא נפגשה עם נשיא איראן חסן רוחאני, סגן הנשיא שאהינדוכט מולברדי, יושב ראש הפרלמנט עלי לאריג'ני ועם שר החוץ, מוחמד ג'וואד זריף. השרה ציינה כי מועד ביקורה באיראן, שהתרחש במהלך המשא ומתן בין איראן למעצמות הוא "הזמן הנכון לחזק את היחסים בין קרואטיה לאיראן". היא גם הצהירה כי קרואטיה, כחלק מהאיחוד האירופי תומכת בהסכם הגרעין. במהלך ביקורה הדגישו כולם את החשיבות של המשך המאבק בטרור, בקיצוניות ובאלימות.[10][11][12]
יחסים כלכליים
שיתוף הפעולה הכלכלי בין קרואטיה לאיראן נמוך בשל הסנקציות על איראן. בשנת 2012 ייצאה קרואטיה לאיראן סחורות בשווי 2.9 מיליון דולר וייבאה מאיראן תוצרת בשווי 2.19 מיליון דולר ועל פי נתוני אתר OEC מדובר ב-0.011% מהייבוא הכללי של קרואטיה בלבד. לשם השוואה, באותה שנה הייבוא מישראל היה בהיקף של 41.1 מיליון דולר שהם 0.20% מהייבוא הכללי של קרואטיה.[13]
ב-22 במרץ 2012 אסרו קרואטיה ו-27 מדינות נוספות באיחוד האירופי על ייבוא, רכישת והובלת נפט ומוצרים פטרוכימיים מאיראן. כמו כן, אסור לחברות קרואטיות לספק כל מימון או סיוע כספי, ביטוח או ביטוח משנה הקשורים לייבוא, רכישה והובלה של נפט גולמי מאיראן. בנוסף, כל הספינות המפליגות תחת דגל קרואטיה אסורות למכור ולרכוש ציוד שיכול לסייע לתעשיית הנפט האיראנית.[14]
המנכ"לים של מפעל הטבק הקרואטי רוביני וחברת הטבק האיראנית חתמו בשנת 2010 על חוזה להקמת מפעל טבק משותף באיראן. המפעל נפתח ב-2013 בעיר סארי והוא מפעל הטבק הגדול ביותר במזרח התיכון. ההשקעה במפעל היא בשווי של 30 מיליון יורו, והיכולת של המפעל היא לייצר 6 מיליארד סיגריות בשנה.[15]
במהלך ביקורה של המשלחת האיראנית בקרואטיה באוקטובר 2011 נחתמה עסקה המתמקדת בשיתוף פעולה בבניית מספנות באיראן ובקרואטיה. איראן והמספנה הקרואטית ברייקה שיתפו פעולה גם קודם לכן.[16] העסקה בוטלה עקב הסנקציות על איראן.
שגריר איראן בקרואטיה, מוחמד טאהריאן פארד, אמר בריאיון לסוכנות Večernji באפריל 2015 כי קיבל הוראות ישירות מהנשיא חסן רוחאני לפעול למען חיזוק היחסים הפוליטיים, התרבותיים ובעיקר הכלכליים עם קרואטיה. בנוסף, ציין השגריר כי התוכנית האסטרטגית של איראן היא להפוך את קרואטיה למפיצה של גז איראני למדינות רבות באירופה.
ב -18 במאי 2016 ביקרה באיראן נשיאת קרואטיה, קלינדה גרבר-קיטרוביץ', וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי.
