יורם יום-טוב

לידה	22 בדצמבר 1938 (בן 85)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מעסיק	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

יורם יום-טוב (נולד ב-22 בדצמבר 1938) הוא זואולוג ואקולוג, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בביולוגיה, אקולוגיה, אקולוגיה התנהגותית וזואוגאוגרפיה של יונקים ועופות.

יורם יום-טוב נולד בתל אביב ב-22 בדצמבר 1938 לציפורה (לבית שטיינברג) ומתתיהו שעלו לישראל מפולין בשנת 1937. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים". את שירותו הצבאי הסדיר עשה בנח"ל, שירת במילואים כשלושים שנה והשתחרר כסרן. יום-טוב היה ממייסדי בית ספר שדה שדה בוקר (עם יהושע כהן ומיכאל גל) ושימש בו כמדריך בשנים 1962–1965 בעת שלמד לתואר שני באוניברסיטה.

את לימודיו לתוארים בוגר (1962), מוסמך (1965) ודוקטור (1970) עשה באוניברסיטת תל אביב. מדריכו במחקריו לתואר מוסמך ודוקטור היה פרופ' היינריך מנדלסון. עבודת המחקר לתואר מוסמך הייתה על הסיסטמטיקה של ארנבות השדה בישראל ועבודת המחקר לדוקטורט הייתה על האקולוגיה וההתנהגות של שני מיני שבלולי יבשה בנגב.

עם תום לימודיו היה שנתיים (1971–1973) כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטת אברדין שבסקוטלנד, שם חקר את האקולוגיה ההתנהגותית של העורב האפור ואת תופעת הטפילות התוך-מינית בעופות.

מחקריו אלה ורבים מהבאים אחריהם מתאפיינים בכך שבמהלכם ביצע תצפיות וניסויים בשדה ובמעבדה.

• בשנת 1970 מונה כמרצה באוניברסיטת תל אביב
• ובשנת 1987 כפרופסור מן המניין
• כיהן כראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1980–1982)
• ראש המכון לחקר שמירת הטבע בפקולטה למדעי החיים (1984–1986)
• מנהל הגן הזואולוגי של האוניברסיטה (1987–1995, 1999–2000, 2003)
• מנהל אוסף החוליתניים היבשתיים של המחלקה לזואולוגיה (1987–2009)
• היה יושב ראש החברה הישראלית לזואולוגיה בישראל (1981–1983)
• חבר ועדת הפאונה והפלורה של האקדמיה הישראלית למדעים (1988–2007)
• חבר בוועדה המנהלת של ארגון הצפרות הבינלאומי ‏International Ornithological Committee (1990–1998)

• אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה
• אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה
• אוניברסיטת בנגור, ויילס
• המוזיאון האוסטרלי בסידני, אוסטרליה
• אוניברסיטת קולומביה הבריטית, קנדה
• אוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר, קנדה
• אוניברסיטת אוטגו בניו זילנד
• המכון ההודי למדע בבנגלור, הודו

• באוניברסיטת קייפטאון ובאוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה
• במוזיאונים לזואולוגיה בלונדון, בטרינג, בליברפול (שלושתם באנגליה), בהונולולו, בניו יורק, בפיירבנקס, בבוסטון ובוושינגטון (ארצות הברית), בפריז (צרפת), בווינה (אוסטריה), במדריד (ספרד), בברלין (גרמניה), בקופנהגן (דנמרק), בסטוקהולם (שוודיה), בברגן (נורווגיה), בכרייסטצ'רץ' ובלואר האט (ניו זילנד) ובבריסביין, מלבורן וקנברה (אוסטרליה)

מחקריו של פרופ' יורם יום-טוב עוסקים בתחומים הבאים: ביולוגיה, אקולוגיה, אקולוגיה התנהגותית וזואוגאוגרפיה של יונקים ועופות:

• נדידת ציפורים
• טפילות תוך-מינית בעופות
• גורמים אלומטרים^[1] ואנרגטיים ברביית עופות
• שיעורי רביה של יונקים ועופות באוסטרליה
• מחקרים השוואתיים ברביית עופות על פני כדור הארץ
• תיעוד השינויים שהתחוללו בהרכב עולם החי של ארץ ישראל ב-150 השנים האחרונות
• שמירת טבע
• כלל ברגמן בעופות וביונקים ביבשות שונות^[2]
• גורמים עכשוויים (התחממות גלובלית ופעולת האדם) המשפיעים על גודל גופם של יונקים ועופות בעולם.

במשך עשרות שנים לימד מאות סטודנטים בקורס פאוניסטיקה באוניברסיטה, קורס בו מודגשת ההיכרות עם טבע הארץ באמצעות סיורי שדה בכל אזורי הארץ.

בשנות עבודתו הינחה כשישים סטודנטים וסטודנטיות לתוארים מתקדמים (מוסמך ודוקטור).

במשך שנים הדריך ולימד בהתנדבות את פקחי רשות שמורות הטבע ומדריכי החברה להגנת הטבע.

יום-טוב פעיל בשמירת הטבע בישראל עוד מתקופת היותו סטודנט.

• היה חבר במליאת רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים ובוועדה המקצועית העליונה שלה (1994–1997)
• היה חבר בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע (2001–2008)
• פעילותו בשמירת טבע התבטאה גם בהשתתפות במאבקים סביבתיים על ידי כתיבת חוות דעת, גיוס תמיכה של עשרות רבות של מדענים לעזרה בהגנה על שמורות וערכי טבע, פרסום מאמרים בכתבי עת העוסקים בטבע ובעיתונות היומית^[3] והופעה בדיוני ועדות לתכנון ובניה בנושאים רבים.

• שמירה על שמורת הר מירון: התנגדות לסלילת כבישים ולבניה בשטחי שמורת הטבע הר מירון על ידי תושבי היישוב בית ג'אן.
• התנגדות להקמת תחנת השידור האמריקנית קול אמריקה בערבה. ממשלת ארצות הברית יזמה הקמת תחנת רדיו ענקית בערבה לצורך שידורים לברית המועצות במסגרת המלחמה הקרה. תחנה זו הייתה מסכנת עופות נודדים רבים.
• התנגדות להקמת יישוב שכונה "אקולוגי" בשמורת טבע בגלבוע. ארגון התנגדות של כ-150 מדענים נגד התכנית שנתמכה על ידי רשות הטבע והגנים להקים בגלבוע יישוב בשטח שנועד להכרזה כשמורת טבע.
• התנגדות לבנית שדה תעופה בעברונה. סיבת ההתנגדות הייתה שהקמת השדה במקום המוצע הייתה גורמת לניתוק בין אוכלוסיית הצבאים בדרום הערבה מזו שצפונה לשטח המיועד להקמת השדה.
• התנגדות לסלילת רכבת לאילת. סלילתה של מסילת ברזל לאילת לפי התכנית שהוצעה תגרום לנזקים סביבתיים קשים ביותר לאורך מאות ק"מ עקב ניתוק והפרדה בין אוכלוסיות בעלי חיים ועקב שינוי משטר הזרימה של מי השיטפונות בחלק גדול מהנחלים הזורמים לכיוון הערבה מהנגב ומסיני.
• השפעת גדרות על צבאים ובעלי חיים אחרים. גדרות רבות מוקמות בארץ למטרות שונות וחלק גדול מהן גורם לניתוק והפרדה בין אוכלוסיות סמוכות של בעלי חיים. (לדוגמה, גדר ההפרדה). מצב זה עשוי לפגוע קשות בסיכויי שאירותן של אוכלוסיות כאלה.
• התנגדות להקמת טורבינות רוח באזורים רגישים. הכוונה לאזורים הנמצאים באזורי פעילות אינטנסיבית של עופות, בעיקר עופות דורסים כנשרים ועיטים וכן של עטלפים שכנפי הטורבינות פוגעות בהם בתעופה. כאלה הם למשל מקומות בהם יש קינון עופות דורסים או נתיבי נדידה של עופות רבים, כמו לאורך ההרים ממערב לבקעת הירדן.
• התנגדות לבניה במסדרונות אקולוגים. מסדרונות כאלה נועדו ליצור רצף בין אוכלוסיות של בעלי חיים, בעיקר אלה הנמצאים בסיכון. בניה וסלילת דרכים במסדרונות תגרום לניתוק האוכלוסיות ותסכן את קיומן.
• החמרת הענישה על צייד בלתי חוקי על ידי הגדלת העונשים הקבועים בחוק וענישה מחמירה יותר על ידי בתי המשפט. העונשים המוטלים כעת על ידי בתי המשפט על ציידים בלתי חוקיים, כולל כאלה שנלכדים יותר מפעם אחת כשהם מבצעים עבירות אלה, הם מגוחכים ואינם מרתיעים ויש לשנות את החוק בהתאם.
• שריפות בהר חרמון. אימוני צה"ל גורמים כל שנה לשריפות נרחבות בחרמון, בו שטחים גדולים הוכרזו כשמורות. נדרשת פעילות חינוכית וחוקית בצה"ל כדי להפחית את כמות השריפות.
• התנגדות להקמת יישובים הפוגעים בשטחים הפתוחים. לפי החלטת ממשלת רבין אין להקים יישובים כפריים חדשים אלא לעבות ולחזק יישובים קיימים. לחצים פוליטיים מצד מפוני גוש קטיף גרמו להפרת החלטה זו והקמת היישובים פגעה בשטחים פתוחים נרחבים בחבל לכיש.
• כמו כן פעל יום-טוב שנים רבות להתנהלות תקינה של רשות הטבע והגנים והוועדה המקצועית העליונה שלה בנושאים שונים. לדוגמה, מזה כעשור כמעט ולא מונו על ידי השרים להגנת הסביבה מדענים למליאת הרשות, בעוד שלפי החוק נדרש למנות לפחות שבעה כאלה.

לכאורה קיים קונפליקט בין חקלאות לשמירת טבע. יום-טוב ותלמידיו פעלו להקטנת הקונפליקט באמצעות ביצוע מחקרים בנושאים הקשורים בקונפליקט זה^[4] ובהם:

• צמצום הצייד הבלתי חוקי הנרחב בידי פועלים מתאילנד המועסקים בחקלאות.
• תיעוד נזקי חיות מחמד כחתולים וכלבים לעולם החי של ישראל (עם ענבל בריקנר-בראון)^[5]
• פיתוח שיטה להגנה על צינורות השקיה וכבלי תקשורת מפני נזקי נקרים (עם ענת ברנע)
• תיעוד תרומתם של מיני אנפות למדגה בבריכות (עם שוש אשכנזי)
• השפעת רשתות המכסות בריכות דגים על תמותת עופות מים (עם גלעד בן צבי)^[6]. 
• פיתוח שיטות להפחתת שימוש ברעלים בחקלאות:
  • נזקי חוגלות בשדות ובמטעים בשדה בוקר, נזקי דרורי בית בכרמי שדה אליהו
  • השתתפות במחקר של יוסי לשם ואחרים בהפצת תיבות קינון של תנשמות
  • מחקר על נזקי תנים וזאבים לבקר ולמקנה ברמת הגולן (עם שוש אשכנזי)
• יחסי כלבי שמירה וצבאים ברמת הגולן (עם גלי גינגולד)

• מענק מקרן יד הנדיב למחקר פוסט-דוקטורט (1973-1971)
• ממונה על הקתדרה לזואולוגיה סביבתית על שם ישראל כהן (2009-1996)
• חברות כבוד בחברה לזואולוגיה בישראל (2007)
• פרס מיכאל לנדאו לאמנויות ומדעים מטעם מפעל הפיס בגין פעילות מדעית מצטיינת ותרומה לקידום המדע בתחום הזואולוגיה (2018): "על הראשוניות, העושר והעומק המדעי של מחקריו של פרופ' יום-טוב בתחומי הזואולוגיה השונים, העמדת דור המשך של מדענים, ועל השילוב המיוחד בין תרומתו למדע ותרומתו לחברה ולסביבה בארץ ישראל"^[7]
• אות הוקרה למפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה על פעילות מחקרית ענפה ועל פעילות ציבורית למען שמירת טבע (2022)

תוצאות מחקריו ופעילותו של יום-טוב בשמירת טבע פורסמו בכתריסר ספרים בעברית ובאנגלית וכן במאות מאמרים בעיתונות המדעית^[4] ובכתבי עת ועיתונים בעברית.

יום-טוב כתב ספר לימוד מקיף על הביולוגיה של חולייתנים בישראל הכולל ארבעה כרכים, וכן ספרים אחדים על חיות הבר של ישראל המנגישים חומר מדעי בזואולוגיה לקהל המתעניינים.

בנוסף, כתב יום-טוב גם מאמרים רבים על שמירת הטבע וביולוגיה של חיות בר בישראל בירחונים וברבעונים בעברית: טבע וארץ, אקולוגיה וסביבה, מדע, סלעית, הרפואה, לדעת, העזניה, פילון, השדה, נקרות צורים, ארץ וטבע, טבע הדברים, גליליאו, עיניים.

כמו כן פרסם יום-טוב למעלה מ-220 מאמרים בכתבי עת מדעיים, כעשרים פרקים בספרים מדעיים, ועשרות רבות של מאמרים בכתבי עת שונים ובעיתונים בעברית^[8][4]

• Y. Yom-Tov and E. Tchernov (eds.), The Zoogeography of Israel., Dr. W. Junk, Holland, 600 pp. 1988.
• H. Mendelssohn and Y. Yom-Tov, Mammalia of Israel, Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem, 439 pp. 1999.
• היונקים (כרך 7) באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל (יחד עם ה. מנדלסון). 1987, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.
• ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי: כרך א': מבוא. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2013.
• ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי: כרך ב': דוחיים וזוחלים. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 2013.
• ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי: כרך ג': עופות. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 2014.
• ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי: כרך ד': יונקים. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. 2014.
• הצופית הארץ ישראלית. כרטא, ירושלים. 2014.
• צבאים בישראל. הוצאת דן פרי, ירושלים. 2016.
• הרואים את הקולות - עטלפים בין מיתוס למציאות. הוצאת דן פרי, ירושלים. 2018.
• הרים הגבוהים ליעלים (עם עוזי פז). הוצאת דן פרי, ירושלים. 2019.
• חיות בר בעיר ובכפר. הוצאת דן פרי, ירושלים. 2020.
• הכחדות ותמורות – עולם החי בעברה של ארץ ישראל, עם גיא בר-עוז, הוצאת דן פרי, ירושלים, 2022.
• רוחות מנשבות, ציפורים נודדות, עם עוזי פז, הוצאת מאגנס, 2023^[9].

נישא בשנת 1965 לשלומית אונא, בת קיבוץ שדה אליהו, בתו של משה אונא, ממיסדי הקיבוץ הדתי וחבר כנסת מטעם המזרחי ולהם שלשה ילדים: סיגלית אור, אלעד ויונתן (יוני) יום-טוב ושמונה נכדות ונכדים. שלומית נפטרה ב-2015. כיום בן זוגה של הסופרת פרופ' נורית גרץ-קינן.

• יורם יום טוב (1938-), דף שער בספרייה הלאומית