PROFILPELAJAR.COM

הר בורחאן חלדון
Burkhan Khaldun
אתר מורשת עולמית
	הר בורחאן חלדון הגדול והנוף הקדוש הסובב אותו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2015, לפי קריטריונים 4, 6
שטח האתר	443,739.2 הקטאר
שטח אזור החיץ	271,651.17 הקטאר
מידע כללי
גובה	2,450 מטר
שטח	443,739.2 הקטאר
מדינה	מונגוליה
רכס הרים	הרי חנטי
קואורדינטות	48°47′00″N 109°10′00″E / 48.783333333333°N 109.16666666667°E
	(למפת מונגוליה רגילה) אולן בטור ארדנט דרחאן צ'ויבלסאן מורון חובד אולגי באיינחונגור ארבאיחר אולאנגום רוסיה סין הר בורחאן חלדון

הר בורחאן חלדון (בכתב קירילי: Бурхан Халдун) הוא אחד מהרי חנטי שבפרובינציית חנטי, מזרח מונגוליה. ההר וסביבתו נחשבים למקום הולדתו של ג'ינגיס חאן, וכן לקברו. זהו גם מקום הולדתו של אחד הגנרלים הבכירים ביותר שלו, סובוטאי.

ההר הוא חלק מהשטח המוגן חאן חנטי, המשתרע לאורך 12,000 קילומטרים, והוקם בשנת 1992. ההר בעל משמעות דתית חזקה מקדמת דנא, ונחשב להר הקדוש ביותר במונגוליה, מאז שהוגדר כקדוש על ידי ג'ינגיס חאן. על פי צו נשיאותי משנת 1955, ההר הוכרז כאנדרטה לאומית. המערכת האקולוגית של ההר מורכבת ממגוון ביולוגי ייחודי של צמחייה מערבות מרכז אסיה. באזור ההר חיים כ-50 מינים של בעלי חיים ו-253 מינים של ציפורים.

בורחאן חלדון נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בישיבה ה-39 של הוועדה למורשת עולמית, ב-4 ביולי 2015, תחת השם "הר בורחאן חלדון הגדול והנוף הקדוש שמסביבו".^[1]

גאוגרפיה

בורחאן חלדון פירושו "הר האל", והוא נקרא גם חנטי חאן (מלך רכס הרי חנטי). זהו אחד מהרי חנטי, שבמחוז חנטיי, צפון מזרח מונגוליה.^[2] זהו ההר הגבוה ביותר באזור, המתנשא לגובה של 2,362 מטרים (7,749 רגל), והוא בצורת סהר. ההר הוא מקורם של מספר נהרות אזוריים, אונון וחרלן, הזורמים לתוך נהר אמור שברוסיה, הנשפך לבסוף לאוקיינוס השקט; והנהרות טול, ח'ארה וירו, הזורמים צפונה לתוך נהר סלנגה, הנשפך לימת באיקל. המערכת האקולוגית של ההר מורכבת ממגוון ביולוגי ייחודי ורחב המוגדרת כ"אזור מעבר מצורת קרקע קפאת-עד סיבירית, לערבה גדולה".

בורחאן חלדון נמצא בצפון מזרח מונגוליה, במרכז רכס הרי חנטי.^[1] ההר הוא חלק בלתי נפרד מהאזור המוגן של חאן חנטי, שהוקם בשנת 1992 ומשתרע על שטח של 12,000 קילומטרים רבועים (4,600 מילים רבועים).^[3]

היסטוריה

ג'ינגיס חאן (הידוע גם בשם צ'ינגיס חאן) הפסיד במאבקו נגד המרקיטים (אחת הקונפדרציות השבטיות הגדולות של המונגולים), ברח ממוות, וחיפש הגנה באזור הקדוש של הר בורחאן חלדון. אישה זקנה ומספר תושבים אחרים הצילו אותו. כאות ליראת כבוד גדולה, אשר במונגוליה נחשבת להר קדוש בעל משמעות רוחנית, ולשמש שמעל, הוא העניק כבוד לרוחות ההר סביבו, ריסס חלב לאוויר והתיז אותו על האדמה. הוא הסיר את רצועת החגורה, התיר אותה ממלבושו, והניח אותה על צווארו. באופן סמלי, על ידי מעשה זה הוא מסר את גאוותו של האדם המונגולי, והביע את כניעתו לאלים.

הוא הסיר את כובעו, שילב את ידו על חזהו וכרע ברך במצוות תשע פעמים' והציע פולחן לשמש ולהר. הוא שהה שלושה ימים על ההר כשהוא מתפלל, וכך יצר קשר חזק של רוחניות עם ההר והפיק ממנו כוח מיוחד.^[3] בספר ההיסטוריה הסודית של המונגולים, ג'ינגיס חאן, שלימים הפך ל"כובש העולמי", האמין בגורלו שלו, ואמר:

עליתי להר בורחאן,
למרות שנבהלתי ורצתי כמו חרק,
הייתי מוגן על ידי הר בורחאן חלדון,
אני אכבד את בורחאן חלדון בקורבנות בכל בוקר ואתפלל אליו כל יום: ילדיי, וילדי ילדי יזכרו בזה

ג'ינגיס חאן החל אז במסעו לאיחוד הארץ ואנשי מונגוליה ככוח חזק. הוא העניק לבורחאן חלדון מעמד של הר קדוש ומלכותי.^[2] ההיסטוריה מתוארת במסמך ההיסטוריה הסודית של המונגולים, בו הכירה אונסק"ו בשנת 1990 כ"יצירה ספרותית בעלת משמעות אוניברסלית יוצאת מן הכלל". במסמך זה מתואר בפירוט הר בורחאן חלדון, ומוזכר 27 פעמים, מה שמסמל את מעמדו הייחודי של ההר במורשת מונגוליה.^[2]

צו נשיאותי משנת 1955 הכריז רשמית על פולחן הר בורחאן חלדון כאנדרטה לאומית.^[2]

משמעות דתית

אובו, ערימות אבן קדושות המשמשות כמזבחות או מקדשים בפרקטיקה הדתית העממית המונגולית.

לבורחאן חלדון ישנה משמעות רוחנית שאין כמותה לכל הר אחר במונגוליה, והוא זוכה במעמד הסמלי של "ערש" הלאום של מונגוליה המייצג באופן מלא את "המורשת ואורחות החיים המסורתיים של בני נוודים במונגוליה". האמונה המונגולית הסוברת כי ג'ינגיס חאן נולד ונקבר אי שם בהר הוסיפה לקדושתו, במיוחד מאז שחאן הציע פולחן בהר, והכריז עליו כהר כקדוש ביותר במדינה.^[2]

האמונה העניקה אותנטיות לטבעו הרוחני של ההר. כתוצאה מכך, נוהג העם לעלות לרגל מדי תקופה קבועה, לשלושת האובות הגדולים או לגל-עד האבן באתרים הקדושים לאורך מסלול מוגדר בו מוצע פולחן שאמאני מונגולי.^[2]

מערכת אקולוגית

הצומח הקיים בהר שייך לערבות מרכז אסיה ומורכב מיערות של הטייגה.^[1] מיני הצמחים שדווחו ונרשמו בספר האדום המונגולי כוללים 15 מינים נדירים מאוד, ו-28 מינים הרשומים כמינים נדירים. מבין המינים המופיעים ברשימה האדומה של IUCN, נמצאים שני מינים בסכנת הכחדה קריטית, ארבעה מינים בסכנת הכחדה ושמונה מינים פגיעים.^[2]

בפרובינציה הגאוגרפית של הר בורחאן חלדון, שבמחוז ח'נטיי, מבין בעלי החיים המדווחים נמנים חמישה מינים של יונקים / אוכלי חרקים, 4 מינים של דבוראים, ארבעה מינים של ארנבאים, 19 מינים של מכרסמים, 13 מינים של טורפים, חמישה מינים של פרסתנים, מין אחד של זוחלים, ו-253 מינים של ציפורים.^[2] על פי נתוני הספר האדום המונגולי, מיני היונקים הנדירים ביותר המצויים באזור הם אייל מושק (Moshus moshiferus) ואייל קורא (Alces alces); מיני העופות הנדירים ביותר הם עגור סיבירי (Grusluecogeranus), עיט צפרדעים (Aquila clanga), עיטם עקוד-זנב (Haliaeetus leucoryphus), עגור לבן-עורף (Grus vipio) ועגור הכתם (Grus monacha).^[2]