PROFILPELAJAR.COM

הקרן לידידות
International Fellowship of Christians and Jews
מדינה	ארצות הברית
מטה הארגון	שיקגו
מייסדים	יחיאל אקשטיין
מנכ"ל	יעל אקשטיין
תקופת הפעילות	1983–הווה (כ־42 שנים)
	www.ifcj.org

הקרן לידידות (באנגלית: International Fellowship of Christians and Jews; תרגום: 'האחווה הבינלאומית בין יהודים לנוצרים') היא ארגון חברתי הפועל בארצות הברית ובישראל בתחומי עלייה וקליטה, רווחה וביטחון.

המשאבים הכספיים של הקרן מגויסים ברובם המוחלט מתרומות של נוצרים אוונגליסטים התומכים בציונות בארצות הברית וברחבי העולם וחלקם הקטן מתרומות של יהודים ברחבי העולם וישראלים^[1]. הקרן גייסה מאז הקמתה יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח לביצוע מגוון פרויקטים חברתיים בישראל^[2].

אודות הקרן

הארגון נוסד בארצות הברית בשנת 1983 על ידי הרב יחיאל אקשטיין בשם Holyland Fellowship of Christians and Jews במטרה לקדם ידידות, הבנה ותיאום בין נוצרים אוונגליסטים ויהודים בכל הנוגע לעניינם המשותף באהדה לציונות ובתמיכה בישראל. עם אקשטיין חברו מנהיגים בולטים בימין האמריקאי, ביניהם פט רוברטסון, ג'רי פולוול ואחרים שמצאו לנכון לקדם בקרב קהל תומכיהם מטרות של סיוע לעליית קהילות יהודיות במצוקה וקליטתן בישראל. ב-1991 הוסב שם הארגון ל-International Fellowship of Christians and Jews. בשנת 2000 פתח הארגון משרד בישראל בשם "הקרן לידידות", ללא אזכור השותפות הנוצרית-יהודית בשם העברי. לוגו הארגון חודש בשנת 2012 ובו שמו הבינלאומי של הארגון. הרב יחיאל אקשטיין כיהן כנשיא הארגון עד לפטירתו. נשיאת הקרן היא יעל אקשטיין בתו הפעילה בארגון מזה 14 שנה.

פעילות הקרן

הקרן פועלת באופן עצמאי ובשיתוף פעולה עם גופים נוספים בתחומי עוני ורווחה, חירום וביטחון ועלייה וקליטה. הקרן תומכת בארגונים ובעמותות רבות המסייעים לאוכלוסיות במצוקה, ברשויות מקומיות ובפרויקטים ממשלתיים ופועלת למען רווחתם של יהודים וחיזוקן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. במסגרת זו היא מפעילה מאות פרויקטים בשנה, המקדמים קבוצות שונות בחברה הישראלית: עולים חדשים, ילדים ונוער בסיכון, קשישים וניצולי שואה, מיעוטים ועוד, ותומכת בפרויקטים לאומיים המופעלים באמצעות משרדי ממשלה שונים. היא גם מפעילה מערך מתנדבים ארצי.

בין הארגונים הנתמכים על ידי הקרן לידידות: אחריי, רוח נשית, עמותת עלם, הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, מפעל החסד יד ביד, יד לקשיש ואמונה - תנועת האישה הדתית לאומית.

פעילות בתחומי עוני ורווחה

בכבוד ובידידות: תוכנית הפועלת לרווחת אלפי קשישים נזקקים בצרכים בסיסיים והפגת בדידות בכ–50 רשויות ברחבי הארץ^[3].
מבצעי סיוע שנתיים: סיוע לעשרות אלפי משפחות נזקקות, בעיקר לקראת החגים באמצעות מצרכים ותלושי מזון. הסיוע ניתן ליהודים, מוסלמים^[4], נוצרים ודרוזים^[5] בישראל ובמדינות נוספות^[6].
התנדבות אצל קשישים: הקרן מפעילה מערך מתנדבים ארצי, בו מאות מתנדבים, המעניקים חונכות אישית וחברתית לקשישים בודדים ועריריים^[7].

הקרן מימנה, בין השאר גם את עמותת הצדקה "יהודה יעלה" של יפה דרעי, את מוסדות "מגדל אור" של הרב יצחק דוד גרוסמן, את בתי התמחוי של דודי זילברשלג, ועוד. זילברשלג נזקק לפסק הלכה מיוחד שהתיר את שיתוף הפעולה החרדי-נוצרי. ההיתר אפשר להשתמש בכספי הקרן לצורכי סעד בלבד וסיוע לנזקקים, אבל אסר לקיים בו בתי מדרש, לימוד ותפילה^[8].

פעילות בתחומי עלייה, קליטה ויהדות התפוצות

סיוע לקהילות יהודיות: הקרן פועלת לרווחתן של קהילות יהודיות ברחבי העולם באמצעות אספקת צרכים בסיסיים, מימון מסגרות לימוד יהודיות ובמוסדות הרווחה.
עלייה וקליטה: החל משנת 2014 החלה הקרן להעלות וללוות עולים חדשים לישראל ממספר מדינות בהן יהודים חווים מצוקה אנטישמית או כלכלית. נכון ליוני 2016 העלתה הקרן מעל ל-3,600 עולים חדשים מהמדינות: אוקראינה, צרפת, מולדובה, אורוגוואי, ספרד, וונצואלה, בלארוס, בוליביה ואזרבייג'ן^[9]. העולים מקבלים סל רווחה בנוסף לסל הקליטה של משרד הקליטה^[10].
התנדבות בקבלת עולים חדשים: הקרן מפעילה מתנדבים מכל רחבי הארץ המעוניינים להגיע לקבלת פני העולים החדשים בנמל התעופה בן-גוריון^[7].

במסגרת פעילותה למען יהדות התפוצות הקימה הקרן ביולי 2014 מחנה פליטים ליהודים שברחו מאימת מלחמת האזרחים במזרח אוקראינה, כ-200 במספר, ואף סייעה באוגוסט לחילוצם של כעשרים מהם, מהעיר הנצורה לוגנסק.

פעילות בתחומי חירום וביטחון

חיילים בודדים או חיים בעוני: סיוע כלכלי לעשרות אלפי חיילים החיים בעוני וחיילים בודדים באמצעות האגודה למען החייל^[11] ו"ניידות ידידות" המסייעות לחיילים בשטח^[12]. הקרן תומכת בחיילי צה"ל ומעניקה "כרטיסי ידידות" לחיילים נזקקים ובודדים, לרכישת מוצרי יסוד, ותומכת בארגונים ועמותות המסייעים לחיילים.
נפגעי טרור: תוכנית סיוע שהוקמה עם תחילת גל הטרור בספטמבר 2015 ובמסגרתה כל משפחה נפגעת פעולות איבה מקבלת באופן מיידי מענק על סך 4,000 ₪ לסיוע בהוצאות חיוניות^[13].
רפואה ובתי חולים: הקרן מסייעת לבתי חולים ומרכזים רפואיים במימון מכשירי רפואה כמו MRI וחדרי ניתוח. בין בתי החולים שנתמכו על ידי הקרן נכללים בתי החולים הדסה עין כרם בירושלים, סורוקה בבאר שבע, המרכז הרפואי זיו בצפת, פוריה בטבריה, לניאדו בנתניה, הלל יפה בחדרה, העמק בעפולה ובית החולים הסקוטי בנצרת^[14].
בעקבות מבצע צוק איתן תרמה הקרן לידידות מרכז טראומה למועצה האזורית שער הנגב^[15].
בעקבות גל הטרור שהחל בספטמבר 2015 רכשה הקרן רכב חפ"ק מיוחד עבור עיריית ירושלים^[16].
אבטחת מוסדות בחו"ל: הקרן ממנת את חיזוק מערך האבטחה של עשרות מוסדות יהודיים ובתי חב"ד ביותר מ-40 מדינות^[17].

ביקורת על פעילות הקרן

בקרב גורמים יהודיים אורתודוקסים, הן דתיים לאומיים והן חרדיים, קיימת מחלוקת בדבר היחס אל הקרן. היו בהם שמתחו עליה ביקורת, אף על פי שמייסד הקרן והרוח החיה בה, הרב יחיאל אקשטיין, הוא רב אורתודוקסי, ואף מוסמך של ישיבה יוניברסיטי (הרב יוסף דב סולובייצ‘יק). גורמים אלה ראו בפעילותה משום פעילות מקדמת מיסיון. לטענתם, מטרת הקרן, בתרומותיה הרבות, לרכוש את אמון הציבור, לפרוץ את מחסום ההרתעה היהודי בפני הנצרות וליצור לה לגיטימציה. כמו כן, לטענתם, תמיכת הנוצרים במדינת ישראל היא מפני שהם רואים במדינה שלב בגאולה הנוצרית, בה הם מאמינים, ועל כן אותם גורמים שוללים נחרצות קבלת כספי סיוע מהקרן.

בין הרבנים האורתודוקסים שפסקו שאסור לקבל כסף מהקרן לידידות, נמצאים הרבנים אברהם שפירא (הראשון שפסק איסור בשנת תשס"א), מרדכי אליהו, שמחה הכהן קוק, דב ליאור^[18], יעקב שפירא, צפניה דרורי, שלמה אבינר, אליקים לבנון, נסים קרליץ^[19]^[20] ומאיר מאזוז^[21].

רבנים אורתודוקסים אחרים, כגון אליעזר מלמד^[22], נחום רבינוביץ'^[23], ישראל רוזן^[24], שמואל אליהו^[25]?, חיים אמסלם^[26] ודוד סתיו^[27] מתירים לקבל כספים מהקרן.

הרב עובדיה יוסף פסק לפחות פעמיים, שמותר לקבל כספים מהקרן לידידות^[28], דבר שבא לידי ביטוי במוסדות ההשכלה הגבוהה שהקימה בתו, עדינה בר-שלום^[29] גם אקשטיין עצמו טען שהרב עובדיה יוסף תמך בו^[30] עם זאת, בעקבות לחצים שהופעלו עליו, הורה הרב יוסף למקורביו ב-2006, להשעות את קבלת תרומות הקרן לידידות עד לבירור הדברים^[31]^[^{דרוש מקור]}.

לגבי הרב יוסף שלום אלישיב יש מחלוקת אם התיר או אסר את כספי הקרן לידידות^[32]^[33]

בתקופת כהונתו של אורי לופוליאנסקי בראשות עיריית ירושלים, נמנעה זו משיתוף פעולה עם הקרן, בשל פסיקות הרבנים המתנגדים. יורש מקומו של לופוליאנסקי בראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת, החליט ב-2009 על חידוש שיתוף הפעולה עם הקרן ובירך על פעילותה^[34].

לדברי אקשטיין, הטענות כנגד הקרן אינן נכונות: "רוב האוונגליסטים, ורוב הנוצרים כנראה, אכן מאמינים שבאחרית הימים כולם יתנצרו. ההבדל הוא, שיש כאלו שחוצים את הגבול ובאמת מנסים לגרום לאנשים להתנצר עוד בחייהם. עם כאלו אני לא עובד ולא לוקח מהם כסף. אני לא מתקרב לאוונגליסטים אקטיביים כאלו ... מי שתורמים, עושים כן משום שהם מאמינים בתנ"ך ... ומאמינים שמי שמברך את העם היהודי יבורך בעצמו. לכן זו ממש מצווה עבורם. הם מחויבים להזדהות ולעזור לעם היהודי"^[35]. "אני יודע שזה לא המסלול הטבעי, אבל אנחנו עומדים לבד נגד כל העולם. באים עשרות מיליוני נוצרים שרוצים לעמוד לצידנו. אז מה? נדחה אותם? זה פשוט לא הגיוני, לא מוסרי ומאוד מסוכן ... לא נעבוד איתם רק מכיוון שישו יבוא פעם בחזרה, וכל העולם יקבל אותו?". עוד טען, כי העביר כספים לרב מרדכי אליהו, וכי הרב עובדיה יוסף תמך בו.

מהצד השני של המתרס, ארגונים נוצריים מתחו ביקורת על התנגדותו של אקשטיין ל"יהדות משיחית", בעוד שזו לטענתם מטרת התורמים. בנוסף, הם ביקרו את עלות שכרו של אקשטיין. על לפי הדו"ח השנתי של הקרן בשנת 2014 שפורסם באתר גיידסטאר הגיע שכרו של אקשטיין ל-553,000 ש"ח (כמחציתם הפרשה למענק פרישה עתידי)^[36].

בשנת 2007 חתמה הסוכנות היהודית על הסכם שיתוף פעולה עם הקרן לידידות, במסגרתו תגייס הקרן מנוצרים תומכים בעולם 180 מיליון שקל לפרויקטים של עלייה וקליטה, ותקבל מושב לנציג נוצרי בהנהלת הסוכנות. ארגון יד לאחים הפועל "נגד המיסיון", כהגדרתו, יצא בחריפות נגד הסכם שיתוף פעולה זה^[37].

ביוני 2014 תקף הרב אליקים לבנון החלטה של משרד החינוך לשתף פעולה עם הקרן לידידות בקייטנות קיץ^[38]. הקרן לידידות דחתה את טענותיו של לבנון^[39]. בעקבות דברי לבנון ורבנים אחרים הקימו מתנגדי הקרן את תנועת "ידיד נפש". התנועה עתרה לבג"ץ נגד הקרן לידידות והפעילה קמפיין תקשורתי נגדה.