הפארק הלאומי מיגואשה (אנגלית: Miguasha National Park; צרפתית: Parc national de Miguasha) הוא אתר מורשת עולמית שממוקם בחופו הדרומי של חצי האי גספה שבקוויבק, קנדה. הפארק הוכרז כשמורת טבע מוגנת על ידי ממשלת קוויבק בשנת 1985, והוכר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1999 בזכות המגוון הגדול של המאובנים שבו, שמייצגים היטב תקופה מכרעת באבולוציה של החיים על פני כדור הארץ.
בעבר נקרא המקום על ידי שבטי המיקמאק בשם "Megouasag" שמשמעותו היא צוקים אדומים[1], מכיוון שבזמן שקיעת השמש, מקבלים הצוקים גוון אדום. בהמשך, השתבש השם האינדיאני המקורי לשם הנוכחי.
תיאור פיזי
צוקי החוף בפארק עשויים מרובדי סלע משקע מתקופת דבון השלישית. הם מורכבים משכבות מתחלפות של אבן חול וצפחה שגילם מוערך ב-350 עד 375 מיליון שנים. כיום מכוסה רוב השטח ביערות עצי תרזה, אשוח וצפצפה.
חשיבות פלאונטולגית
כמה ממאובני הדגים, בעלי החיים והצמחים שנמצאו במיגואשה הם זנים עתיקים ונדירים. לדוגמה, מאובן של הצמח Spermasposita נחשב על ידי הפלאונטולגים לאחד מזני בעלי הפרחים הקדומים ביותר.
מיגואשה נחשב לאתר המכיל את הכמות הגדולה ביותר בעולם של מאובנים מתור הדבון שאופיין בין השאר בריבוי מיני הדגים שבו. חמשת מתוך שש קבוצות מאובני הדגים מתור זה, נמצאים בפארק מיגואשה. כמו כן, נמצא במקום מספר גדול של דגימות מאובנים שמורות היטב של פרטים מקבוצת בעלי סנפירים בשרניים המהווים אב קדמון של קבוצת בעלי ארבע רגליים שהיו כנראה בעלי החוליות היבשתיים הראשונים שנשמו אוויר.
היסטוריה
האתר התגלה לראשונה ב-1842 על ידי הגאולוג והרופא אברהם גסנר (אנגלית: Abraham Gesner)[2] שמצא במקום מגוון עצום של מאובנים שהועברו מאוחר יותר למוזיאון הבריטי ולמוזיאון המלכותי של סקוטלנד. גילויים אלו עוררו התרגשות גדולה בקרב מדענים מכל העולם ומאז זוהו וקוטלגו מעל ל-5,000 ממצאים מאובנים.
