הנרי השישי, חלק ראשון (באנגלית: Henry VI, Part 1; מסומן בקיצור 1H6) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר. המחזה הראשון ברביעיית המחזות העוסקים במלחמות השושנים הכוללת בנוסף את המחזות הנרי השישי, חלק שני, הנרי השישי, חלק שלישי וריצ'רד השלישי. מועד חיבור המחזה אינו ברור, המחזות הקרויים כיום "חלק שני" ו"חלק שלישי" ראו אור לפניו (ב-1594 וב-1595 בהתאמה), כך שייתכן שהמחזה חובר כ"פריקוול" לאור הצלחתם של שני המחזות הללו. טקסט מלא של המחזה לא ראה אור לפני הכללתו במהדורת הפוליו הראשונה ב-1623, שם מסודרים המחזות לפי סדר ההתרחשויות הכרונולוגי. המקורות ההיסטוריים למחזה הם הכרוניקות של רפאל הולינסהד (המהדורה משנת 1587) ו-The Union of the Two Noble and Illustrate Families of Lancastre and Yorke מאת אדוארד הול. על אף שמו, ועל אף העובדה שהשתלשלות האירועים בהם הוא עוסק מתחילה לפני התחלתו ומסתיימת לאחר סופו - המחזה הוא יצירה שלמה ועצמאית, גם אם לעיתים נדירות ביותר הוא מוצג בפני עצמו.[1]
המחזה בנוי מתמונות המתרחשות באנגליה ובצרפת לסירוגין.
המחזה נפתח במסע ההלוויה של הנרי החמישי במנזר וסטמינסטר. שני אחיו של המלך, בדפורד וגלוסטר מספידים אותו יחד עם דודו, דוכס אקסטר. ריב מתגלע ביניהם לבין בישוף וינצ'סטר לגבי יכולתם למשול במקום המלך-הילד ולשמור על הנכסים שנכבשו בצרפת. בד בבד, מגיע שליח מצרפת המדווח על התקוממות בראשותו של שארל, דופן צרפת ובתולה מסתורית (ז'אן ד'ארק) שניצח את הכוח האנגלי באורליאן והצליח לקחת בשבי את טלבוט.
גלוסטר ווינצ'סטר ממשיכים את ויכוחם במצודת לונדון, כאשר גלוסטר מאשים את וינצ'סטר בניסיון לרצוח את המלך המנוח ולהשתלט על המצודה, וינצ'סטר טוען שגלוסטר הגיע למצודה על מנת להשתלט עליה ולהכתיר את עצמו כמלך. ראש העיר לונדון מבקש מהם לא להפריע לסדר הציבורי ולאבל הלאומי ולהתפזר עם תומכיהם.
בצרפת משתחרר טלבוט משביו בהתערבות בדפורד וחוזר לפקד על הצבא האנגלי, שניגף שוב מפני הצרפתים בהנהגתה של ז'אן ד'ארק (אותה מגדיר טלבוט כמכשפה). עם זאת, האנגלים מצליחים לכבוש מחדש את אורלאן.
באנגליה, ריצ'רד פלנטג'נט מבית יורק מסתכסך עם דוכס סאמרסט מבית לנקסטר. השניים מכנסים את תומכיהם בגן בלונדון, וכל אחד משני הצדדים מתבקש להזדהות על ידי שושן לבן לאנשי יורק ושושן אדום לאנשי לנקסטר. זוהי ראשיתה של "מלחמת השושנים". (סר וולטר סקוט טבע את המונח לפי סצנה זו, שהיא המוכרת והמצוטטת ביותר מבין הסצנות במחזה ומשולבת לעיתים בהקשרים אחרים כגון בעיבודים למחזה ריצ'רד השלישי[1]).
מורטימר, הכלוא במצודה, מגולל על ערש דווי את ראשית הסכסוך בין שתי השושלות ואומר לריצ'רד (בן אחיו) כי כתרו (שהובטח לו לדבריו על ידי ריצ'רד השני) נגזל ממנו על ידי הנרי הרביעי (בולינברוק). מאז מקופח בית יורק על ידי בית לנקסטר (גם סצנה זו משולבת פעמים רבות כהקדמה לעיבודים של המחזה ריצ'רד השלישי[1]). המלך הצעיר מנסה לפשר בין הכוחות הניצים. הוא משכנע את גלוסטר ווינצ'סטר ללחוץ ידיים ולהשלים ומבטיח להשיב לריצ'רד את כל שנגזל מבית יורק ומכתירו לדוכס יורק. הסדרת הסכסוכים מבית מפנה את הנרי לעבור לצרפת, להיות מוכתר שם למלך ולקבץ את נאמניו.
בצרפת נערכים קרבות בין הצרפתים בהנהגת ז'אן ד'ארק לבין האנגלים בראשות טלבוט וז'אן אף מצליחה להעביר לצדה את דוכס בורגונדיה, שתמך לפני כן באנגלים. במעמד ההכתרה של הנרי בפריז מתגלע שוב הסכסוך בין ריצ'רד מיורק לבין סאמרסט והאנגלים הנוכחים עונדים שושנים לבנות או אדומות לפי הצד בו הם מצדדים. הנרי, העונד שושן לנקסטר אדום בגלל שיוכו המשפחתי, מכריז על עצמו כנייטרלי. באותה עת טלבוט, הצר על בורדו, משווע לתגבורת, אך זו איננה מגיעה בשל חילוקי הדעות בחצר. טלבוט ובנו מתים בסופו של דבר בקרב, אך האנגלים מנצחים ושובים את ז'אן ד'ארק ואת מרגרט מאנז'ו. ז'אן ד'ארק מקללת את האנגלים ומועלית על המוקד. סאפוק מציע לחתן את הנרי ומרגרט כחלק מהסכם עם שארל, בו יסכים הדופן הצרפתי למשול כמלך-ואסל תחת שלטון אנגלי. שארל מסכים לברית, תוך הבטחה לנאמניו שיבגוד בה ברגע הכושר הראשון.
המחזה מסתיים בנישואי הנרי ומרגרט מאנז'ו, שסאפוק בטוח שהיא כלי בידיו על מנת לשלוט במלך.
תמות
התדרדרותה של האבירות. טלבוט האמיץ מגלם את דמות האביר העשוי ללא-חת, אך המחזה מדגיש שבעולם התככים הפוליטיים החדש של אנגליה תחת שלטונו הרופף של הנרי השישי, אין מקום לאבירות ושהעתיד שייך לתככנים הפוליטיים. החייל הפחדן פאסטולף מהווה את הניגוד החריף לאומץ-ליבו של טלבוט.
פטריוטיות ולאומיות. המחזה נכתב לאחר שכוחות בריטניה הביסו את הארמדה הספרדית ב-1588, אירוע שהזניק את תודעת הלאומיות הבריטית המודרנית. המחזה ספוג בתחושת פטריוטיות אנגלית לאומית המתבטאת בשירי הלל לחיילים האנגלים המנצחים בקרבות מעטים מול רבים ובגינוי חריף לבוגדים.
כישוף, שטניות והעל-טבעי נוכחים בכמה תמונות במחזה, בפרט בכל הקשור לדמותה הדמונית של ז'אן ד'ארק. הצגתה הדמונית, השלילית ביותר ואף המיזוגנית, של ז'אן ד'ארק מוסרת פעמים רבות בעריכה של המחזה להצגה, הן בשל סיבות פמיניסטיות והם משום שמאז 1910 ז'אן ד'ארק היא קדושה של הכנסייה הקתולית.[1]
הפקות ועיבודים
ייתכן שהמחזה הועלה לראשונה על במה ב-1592, אך מאז הייתה הפקתו אירוע נדיר יחסית. ההפקה המוקדמת ביותר של המחזה כהצגה בפני עצמה הייתה בקובנט גרדן ב-13 במרץ1738. רק ב-1906 נזכר אירוע כזה שנית, במסגרת העלאתם של כל המחזות ההיסטוריים של שייקספיר מריצ'רד השני ועד ריצ'רד השלישי (עם זוג מחזות הנרי הרביעי ושלישיית מחזות הנרי השישי בתווך). בתקופה המודרנית הועלה המחזה לראשונה ב-1953 בברמינגהאם.[1] מאז מועלה המחזה לעיתים, לרוב בהקשר של הפקות מיוחדות של השלישייה, לעיתים נדירות באופן בלתי-ערוך לגמרי (הפקה אחת כזו לדוגמה היא הפקת הרויאל שייקספיר קומפני של מייקל בויד בסטרטפורד אפון אייבון מ-1977). בשנת 2000 הופק המחזה על ידי הרויאל שייקספיר קומפני בתיאטרון הגלוב. ב-2012 הוצג המחזה בתיאטרון הגלוב במסגרת הפסטיבל Globe to Globe, בו הוצגו כל מחזות שייקספיר, כאשר כל מחזה הועלה על ידי תיאטרון ממדינה זרה אחרת (הפסטיבל היה חלק מאירועי אולימפיאדת לונדון). את המחזה העלתה קבוצת התיאטרון הלאומי של בלגרד מסרביה, שהסבה את האירועים המתוארים בו על מלחמות יוגוסלביה.
המחזה שולב במספר הפקות של ה-BBC, בהן המיני-סדרהAn Age of Kings מ-1960 בה קוצר כל המחזה לפרק בודד באורך שעה, שהתרכז רק בהיבטים הפוליטיים והשמיט את הנושאים הצבאיים והקרבות; ב-1965 עובדו מחזות הנרי השישי וריצ'רד השלישי להפקה בימתית מצולמת של הרויאל שייקספיר קומפני בשם "מלחמת השושנים", אשר שודרה ב-BBC כמיני-סדרה בת שלושה פרקים, הטקסט של המחזה לא רק נערך וקוצץ, אלא גם נוספו לו שורות נוספות; המחזה שודר במלואו בעונה השלישית של הפקת מחזות שייקספיר לטלוויזיה (BBC Television Shakespeare) מ-1983, בניגוד להפקות האחרות בסדרה ששאפו לריאליזם, הצטיינו הפקות שלושת חלקי "הנרי השישי" וריצ'רד השלישי (עם אותו צוות שחקנים) בביצוע אמנותי שתרגם את זירת ההתרחשות למגרש משחקים ילדותי ורבים מהשחקנים גילמו תפקידים כפולים של דמויות המהוות תמונת מראה זו של זו.[2]
שלושת חלקי הנרי השישי נכללו במסגרת המחזור השני של הסדרה הכתר החלול מ-2016. החלקים הראשון והשני אוחדו לסרט אחד, בעוד החלק השלישי הופיע כסרט נפרד. עם סמואל וסט כווינצ'סטר, יו בונוויל כגלוסטר, אדריאן דאנבר כריצ'רד דוכס יורק, לוסי רובינסון כססלי דוכסית יורק וסופי אוקונדו כמלכה מרגרט.